The Ten Days  of Repentance 

עשרת  ימי תשובה 

During the period between Rosh HaShana and Yom Kippur, many people have the custom to perform the ritual of Kaparot. Many do so in the morning on the day before Yom Kippur, and some even wake up early to do it before dawn. This is an ancient custom, which dates back to the period of the geonim (between the end of the sixth century and the middle of the eleventh century) and even earlier, although it has changed slightly in form over time. The name of the ritual, Kaparot, has been interpreted in two ways: (1) The purpose of the action is to bring atonement [kapara] for our sins, similar to the offering of sacrifices in the Temple. (2) It serves as a “ransom” [kofer] and substitute for oneself, as one does to an animal what should have by right been done to himself.

The ancient custom is to take a chicken, a rooster for a male person and a hen for a female. A pregnant woman performs kaparot on two hens and one rooster, one hen for herself and a hen and rooster for her unborn child, whose sex is unknown.

Some first recite a few verses (primarly from Psalms 107 with an addition from Job), but others do not do so. Afterward, one rotates the animal over his head, while stating the following:  

 “This is my exchange, this is my substitute, this is my atonement. This rooster shall go to death while I go to a good, long life and peace” (there are some slight variations of the wording in some prayer books).  

A woman recites the same text, in the feminine form:  

This formula is recited three times, after which the chicken is given to a ritual slaughterer. The slaughtered chicken or its value is then given to the poor. 

In contemporary times, many people perform this ritual with money instead of a chicken. The process is the same except that the phrase: “This rooster shall go to death” is replaced with: “This money shall go to charity” [zeh hakesef yelekh letzedaka], and the money is subsequently given to the poor.

בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נוהגים לעשות 'כפרות'. רבים משתדלים לעשות זאת בבוקר שלפני יום הכיפורים, קודם עלות השחר. זה מנהג עתיק, מתקופת ה'גאונים' (בין סוף המאה ה־6 לאמצע המאה ה־11) ועוד קודם לכן, אף כי צורתו השתנתה מעט במרוצת השנים. את שמו — 'כפרות' — פירשו בשתי דרכים: א) מטרת הפעולה היא לכפרכופר

כפרה וכופר המנהג העתיק הוא לקחת ל'כפרות' תרנגול/ת (ואם אי־אפשר, דג) — זָכר לזָכר ונקבה לנקבה. אישה הרה עושה 'כפרות' על שתי תרנגולות ותרנגול אחד, מפני שאין יודעים אם העובר שברחמה בן או בת. 

יש האומרים תחילה כמה פסוקים (מפרק ק"ז בתהילים ופסוק מאיוב), ויש שאינם אומרים זאת. לאחר מכן מסובבים את בעל החיים מעל הראש. 

גבר אומר: "זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם" (או נוסח דומה, כפי המופיע בסידורים). 

אישה אומרת: "זֹאת חֲלִיפָתִי, זֹאת תְּמוּרָתִי, זֹאת כַּפָּרָתִי. זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם" (או נוסח דומה, כפי המופיע  בסידורים). 

חוזרים על כך שלוש פעמים ולאחר מכן מוסרים את ה'כפרה' לשוחט. את העוף השחוט או את שוויו נותנים לעניים. 

יש הנמנעים מלעשות 'כפרות' בבעלי חיים והם מעדיפים לעשות זאת על כסף. במקרה כזה מסובבים סכום כסף מסוים מעל הראש ואומרים את הנוסח הנ"ל, אלא שבמקום "זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה", אומרים "זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה". לאחר מכן תורמים את הכסף לצדקה. 

יש שנהגו לעשות 'כפרות' בערב ראש השנה בִּמקום בערב יום הכיפורים או בנוסף לו. 

During the period between Rosh HaShana and Yom Kippur, many people have the custom to perform the ritual of Kaparot. Many do so in the morning on the day before Yom Kippur, and some even wake up early to do it before dawn. This is an ancient custom, which dates back to the period of the geonim (betw