גם בימי ראש השנה עורכים סעודות חגיגיות, שמרבים בהן במאכלים משובחים.

נוסח ה'קידוש' אחרי תפילות שחרית ומוסף בבית הכנסת הולכים הביתה ועורכים סעודת חג. בפתח הסעודה מקדשים על היין, בנוסח ייחודי לראש השנה:

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

כמו בליל החג, גם בסעודת היום טובלים את הלחם שעליו מברכים 'המוציא' בדבש או בסוכר. בסעודה עצמה מרבים במאכלים ערֵבים ומשובחים.

ניצול הזמן אחרי הסעודה משתדלים לא לישון, ומקדישים כל רגע פנוי לאמירת פרקי תהילים או ללימוד תורה. יש הנוהגים בראש השנה להשכים קום לפני זריחת השמש ובעקבות זאת להתיר שינה בצהרי היום. ויש המתירים — בכל אופן — שינה בשעות אחר הצהריים.