התפתחות השוק העסקי הולידה צורך גובר והולך של מתן ולקיחת הלוואות וקבלת אשראי מאת גופים פיננסיים שונים. אותם גופים לא יעשו זאת אם הדבר לא יניב להם רווחים. על רקע זה פותחו שיטות הלכתיות שונות המאפשרות פעולות מסוימות שבמצב רגיל היו אסורות מדין ריבית.

פתרונות כלכליים נזכיר כמה דרכים ושיטות להתמודדות עם אתגרים לנוכח איסורי ריבית (יש עוד דרכים, אך הן מקובלות פחות כיום):

א. היתר עִסקה: 'היתר עסקה' הוא הסכם — בין המלווה ללוֹוה — ההופך כל הלוואה לעִסקה. ההלוואה שעליה נחתם 'היתר עסקה' מוגדרת 'שותפוּת' בין המלווה ללווה, שותפות שבה המלווה והלווה מתחלקים ביניהם ברווחי העסקה, ותוספת התשלום של הלווה (מעבר לקרן) אינה מוגדרת ריבית אלא חלוקת רווח.

כיום חתומים כל הבנקים על 'היתר עִסקה', וכך מתאפשר ללקוחות ללוות כסף מהבנק בלי להיכשל באיסור ריבית. תוספת ההחזר על בסיס ההלוואה שקיבלו מהבנק אינה ריבית, אלא התחלקות ברווחי העסקאות שביצעו הלקוחות בכסף שהבנק הלווה להם. הסכם זה פועל גם במצב הפוך, כאשר הלקוח מפקיד את כספו בבנק והבנק מעניק לו כעבור זמן תוספת על הקרן. תוספת זו אינה ריבית, אלא חלוקה ברווחי העסקאות שביצע הבנק — במהלך התקופה — בכספי הלקוח.

חשוב להדגיש: כאשר אדם פרטי מבקש להלוות לחברו כסף עם החזר הגבוה מהקרן, חובה להקדים ולערוך 'היתר עסקה', שאילולא כן יעברו המלווה והלווה על איסור ריבית.

יש פוסקי הלכה הסבורים ש'היתר עסקה' מותר בשימוש רק לצרכים עסקיים, אך לא לשימוש יום־יומי, ובכלל זה כניסה שגרתית למינוס שעליה גובה הבנק ריבית, וטעמם עִמם: כדי שיהיה תוקף ל'היתר עסקה', חייבת אכן להתבצע עסקה, שאת רווחיה אפשר לחלק בין המלווה ללווה. לעומתם, פוסקי הלכה אחרים סבורים כי מותר להשתמש ב'היתר עסקה' בכל הלוואה ולכל צורך. ומקובל לסמוך על דעה זו המקלה.

ב. חברוֹת בעירבון מוגבל: כאשר הלווה הוא גוף כלכלי ולא אדם פרטי, יש היתר להלוות לו בריבית. איסור ריבית חל על הלוואה לאנשים פרטיים, אך בהלוואה לישות משפטית־כלכלית אין איסור. היתר זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בגוף שהוא 'בעירבון מוגבל' (בע"מ), שכן העובדה שקיימת אפשרות שבה המלווה לא יקבל בחזרה את כספו — אם העסק יפשוט רגל — מוכיחה שאין מדובר בהלוואה לאדם פרטי אלא לישות משפטית־כלכלית, שעליה איסור ריבית אינו חל. ואולם יש בקרב פוסקי ההלכה הסבורים כי איסור ריבית חל לא רק על לוֹוה פרטי אלא גם על חברה הלוֹוָה כסף, והם ממליצים כי גם בהשקעה באגרות חוב (שהן כמו הלוואה לחברה) יש להבטיח שהחברה חתומה על 'היתר עסקה'.

ג. משכנתא: רוב האנשים הקונים בית נוטלים מהבנק הלוואה גדולה, וכערובה לפירעון ההלוואה הם ממשכנים את ביתם לבנק. מכיוון שכך, אפשר לראות בנטילת הכסף מהבנק לא הלוואה אלא מכירה של הבית. כלומר, הבית הוא של הבנק ונוטל המשכנתא קונה אותו מהבנק בתשלומים. פעולה שכזו הרי היא עסקה לכל דבר ואין בה איסור ריבית.

כללי זהירות בכל במקרה שבו מתעורר ספק אם ההלוואה כרוכה בריבית או לא — מומלץ להתייעץ קודם לכן עם רב המתמצא בתחום זה.