menu
small logo

חזור

בין אדם לחברו

צער בעלי חיים

דוד המלך אומר בספר תהילים: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (קמה, ט)(קמה, ט)

רחמים על בעלי חיים בעל חיים העובד בשירות האדם אין להקשות עליו קושי בלתי־סביר.

בעל חיים העובד בשדה, או כזה הנושא על גבו מזון הראוי לו עצמו, אסור למנוע ממנו לאכול בשעת מעשה מאותו מזון.

אדם המבקש לקנות בעל חיים עליו להיות בטוח שהוא אכן מסוגל לספק לאותו בעל חיים את מזונותיו.

כתוב בתורה: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלת ושבעת" (דברים יא, טו). הפסוק מקדים אכילת בהמה לאכילת אדם. לאור זאת קבעו חכמינו כי אסור לאדם לשבת לארוחה בטרם האכיל את בעלי החיים שבאחריותו.

מי שמרחם על חיות בר, המתקשות להשיג את מזונן בכוחות עצמן, ומאכיל אותן, מקיים בכך מצווה, אולם אין כל חובה לעשות זאת.

חליבת בהמה בשבת היא מלאכה אסורה מן התורה. חכמינו אף אסרו על יהודי לומר לגוי לעשות מלאכה בעבורו. עם זה, כאשר הצטברות החלב מסבה לבהמה צער, מחייבת התורה להקל את צערה של הבהמה ולבקש מגוי לחלוב אותה. אם אין בסביבה גוי, מותר גם ליהודי לחלוב את הפרה, אך יעשה זאת בדרך שתגרום לחלב להישפך על הארץ.

בשבת אסור להרים ולשאת בעל חיים, אך כאשר הדבר נדרש כדי למנוע מבעל החיים צער, מותר לסייע לו ללכת בעודו על הקרקע. אם סיוע זה אינו מספיק וצריך להרימו ממש, יש בהלכה דעות המתירות גם זאת.

כשיש לאדם צורך פעולות שיש בהן צורך לאדם (רווח כספי, חיסכון בהוצאות, הקלה פיזית או אפילו שעשוע, דוגמת אילוף והצגת תוכי מדבר) — אין בהן עבֵרה על איסור צער בעלי חיים.

יש להימנע ממעשי התאכזרות לבעלי חיים, אלא אם כן זה נועד לצורך חיוני לאדם.

אין להשתעשע מסבלם של בעלי חיים. ומי שהדבר משעשע אותו, אין זה נחשב "צורך האדם" והדבר אסור בהחלט.

במקרים שיש צורך חיוני לבצע פעולה הכרוכה בצער בעלי חיים לתועלת האדם, כמו עריכת ניסויים מדעיים שמטרתם הצלת חיי אדם - מותר לעשות זאת.

מותר להרוג בעל חיים מזיק ומסוכן המאיים על שלום האדם.

מותר להרוג חרקים הפוגעים בניקיון הבית ובאיכות חיי דייריו.

לשם תחביב או הנאה מותר לצוד בעלי חיים כדי לאכול אותם או כדי להתפרנס ממכירתם. אבל ציד והרג הנעשים לשם הנאה ושעשוע בלבד, אינם ראויים ואינם מתאימים ליהודי.

עם זה, דיג מותר גם לשם תחביב והנאה.