מצוות כיבוד הורים היא אחד מעשרת הדיברות. שם היא מופיעה בסגנון קצר וכוללני, ובמקומות אחרים בתורה, ובעיקר בדברי חכמינו, ניתנת הרחבה. התלמוד (קידושין ל, ב)(קידושין ל, ב)

לכבד בלי תנאים מצוות כיבוד הורים מתמקדת בעיקר בהגשת עזרה פיזית, כאשר ההורים זקוקים לכך, ואין היא חייבת להיות כרוכה בהוצאות כספיות.

החובה לעזור להורים גורפת, והיא מוטלת על כל אחד מהילדים, רווקים או נשואים, כאלה הגרים עם הוריהם וכאלה שגרים בנפרד מהם.

הסיוע להורים צריך להיעשות בדרך של כבוד, בלב שמח ובסבר פנים יפות. כמו כן, אין להתנות את כיבוד ההורים במעשיהם או באורח חייהם.

ההורים מצדם צריכים להשתדל שלא לדרוש מילדיהם דרישות מופרזות.

כשאין הסכמהמצוות כיבוד הורים היא בדברים הנוגעים לחיי ההורים בלבד, ולא בעניינים הקשורים לחיי בניהם הבוגרים. לאדם בוגר זכות לחיים עצמאיים, והוא רשאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו הפרטיים גם כשהן אינן עולות בקנה אחד עם רצון הוריו.

עזרה להורים כאשר אדם נדרש לבחור בין עזרה לאדם זר ובין עזרה להורים, ההכרעה ברורה — ההורים קודמים.

אם הדבר אפשרי, ראוי להשתדל לגור בקרבת ההורים כדי לסייע להם בשעת הצורך.

כאשר ההורים אינם זקוקים לעזרה פיזית אלא מעוניינים בביקורים יום־יומיים של ילדיהם רק כדי להנעים את זמנם, הילדים אינם חייבים לבוא בכל יום, אך ישתדלו לבקר את הוריהם לעתים תכופות ככל האפשר.

הוצאות כספיות בנים אינם חייבים לפרנס את הוריהם, ואם הוציאו הוצאות בעבורם — הם זכאים לקבלת ההחזר מרכוש ההורים.

גינוני כבוד ויראה כיבוד הורים איננו במעשים בלבד, אלא גם בסגנון הדיבור. יש לפנות אליהם בשפה ובנימה מכבדות, וכמובן לא לכעוס עליהם ולהעליבם; זאת גם אם ההורים מצדם אינם מעניקים יחס מכבד לילדיהם. יותר מזה, גם במחשבה אסור לזלזל בהורים ולכעוס עליהם. עלינו לחשוב עליהם באופן חיובי.

ילדים לא יֵשבו במקום הישיבה הקבוע של אחד ההורים בבית (לדוגמה, במקומו של האב בראש השולחן) או בבית הכנסת. הלכה זו תקפה גם כאשר ההורים אינם נוכחים בשעת מעשה. אך אם הילדים קיבלו מהוריהם רשות לשבת על מקומם, מותר.

לאחר פטירת ההורה מותר לילדיו לשבת על מקומו.

בזמן שהאב עולה בבית הכנסת לתורה צריכים בניו לקום. ויש המקפידים להמשיך לעמוד עד סיום כל העלייה וחזרת האב למקום ישיבתו.

אם ההורה מחל על כבודו בעניין הקימה (בהיכנסו לחדר או בזמן עלייתו לתורה), מותר לבנים לשבת.

ילדים אינם קוראים להוריהם בשמותיהם הפרטיים, אלא בתואר 'אבא' ו'אמא' וכיוצא בזה.

אין להעיר אב או אם משנתם, גם לצורך דבר חשוב, שכן יש להיזהר מכל גרימת צער להורים. אך אם הבן יודע שההורה יצטער לאחר מכן על שלא העירוהו, עליו להעירו. בכל־זאת עדיף לבקש מאדם אחר להעיר את ההורה.

יש לכבד את ההורה גם אחרי פטירתו, כגון להזכירו בדרך של כבוד, לומר עליו קדיש ביום השנה ('יארצייט'), לתת צדקה לעילוי נשמתו. התנהגות ישרה והגונה של הילדים אף היא מכבדת את זכר ההורים המנוחים.

מתי לציית ומתי לא כאשר ההורה מביע את דעתו בעניין כלשהו אסור לילדיו לחלוק עליו ולהשמיע דעה הפוכה. זו פגיעה בכבוד ההורה.

הורה המבקש מבנו הבוגר לעשות מעשה הנוגע לחייו הפרטיים של הבן, על הבן להקשיב לדברים בכבוד, אך אין הוא חייב לציית. הנה כמה דוגמאות:

הורים המבקשים מבנם או מבתם ללמוד מקצוע מסוים, בעוד הם עצמם מעדיפים לעסוק במקצוע אחר. אם ישמעו בקול הוריהם יקיימו מצווה, אך הם אינם חייבים לעשות זאת.

כאשר מדובר בעניין בעל משמעות ערכית, למשל, כאשר הבן מבקש ללמוד תורה והוריו מתנגדים לכך — אל לו לשמוע בקולם.

אם הבן בחר בת זוג מסוימת או הבת בחרה בן זוג מסוים וההורים מתנגדים לקשר, אין חובה לשמוע בקולם. ברור כי כדאי מאוד לנסות לפייס את ההורים ולהשיג את הסכמתם, אך לכל אדם ניתנה בחירה חופשית לעצב בעצמו את עתידו.

אם ההורים מחרימים את החתונה ודורשים מילדיהם האחרים שלא לבוא לחתונה, אין האחים והאחיות צריכים לשמוע בקולם, מכיוון שהתורה מצווה "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), ובכל פעם שכבוד ההורים מתנגש עם ציוויי התורה יש לציית לכתוב בתורה, מפני שגם ההורים חייבים בכל המצוות.

לא רק הורים ממש יש לכבד הורה חורג הנשוי להורה ביולוגי. שכן כאשר אנו מכבדים את ההורה החורג, אנחנו בעצם מכבדים את ההורה הביולוגי שלנו.

מצוות כיבוד הורים כוללת גם את כבוד הסבים והסבתות, החם והחמות, ואפילו את כבוד האחים הגדולים. אולם יש כאן מִדרג: ראוי לנהוג כבוד בכל אדם. חשוב עוד יותר לכבד את בני המשפחה הנ"ל. אולם כבוד ההורים עומד מעל כל השאר וקודם להם.