חזור
בין אדם לחברו
ביקור חוליםמצווה גדולה היא לבקר ולסעוד אדם חולה. הביקור והאמפתיה של המבקר מחזקים ומעודדים את החולה ואף מסייעים לתהליך ריפויו. מצווה זו תקפה הן כאשר החולה מצוי בביתו הן כאשר הוא מאושפז במרכז רפואי ואנשי מקצוע טורחים סביבו ודואגים לכל מחסורו.
לחוש את החולה תפקידו של המבקר הוא לעודד את רוח החולה, ולכן עליו לעודדו ולהקרין אופטימיות ושמחה ולא חשש ועצבות.
חשוב מאוד שהמבקר יתאים את הביקור לצרכיו האמתיים של החולה. יש חולה הזקוק לעזרה פיזית, ויש מי שדי לו בשיחת רֵעים ובהשמעת דברי עידוד. פעמִים ביקור ארוך מכביד על החולה, ופעמִים כל רגע נוסף של הביקור דווקא משמח את לבו. ההלכה מזהירה את המבקר לבל ייפול לטורח על החולה.
גם בטלפון כאשר לא מתאפשר להגיע פיזית אל החולה, אפשר לקיים את המצווה על־ידי שיחת התעניינות ואיחולים — בטלפון.
תפילות לשלום החולה מצוות ביקור חולים כוללת איחולי החלמה לחולה ותפילה לשלומו.
בבתי הכנסת נהוג לשאת תפילת 'מי שבירך' לרפואת החולים. יש בתי כנסת שבהם מקובל שאנשים ניגשים לגבאי, אומרים לו את שמות החולים הידועים להם ("משה בן שרה", "חנה בת עליזה") והגבאי משלב את השמות בנוסח ה"מי שבירך". במקומות אחרים הגבאי אומר "מי שבירך" בנוסחו הכללי וכל אדם המכיר חולה, מזכיר בשעת מעשה את שמו בלחש.
הוספת שֵׁם לחולים במצב קשה מקובל להעניק שֵׁם נוסף המבטא מסר של חיים או רפואה. לדוגמה, לגבר יוסיפו את השם חיים או את השם רפאל. לאישה יוסיפו את השם חיה. שֵׁם מוסיפים בבית כנסת, ליד ספר תורה (בימים שני, חמישי או שבת, בהם קוראים בתורה) בתפילת "מי שבירך" או בנוסח מיוחד המיועד לכך.