אדם שגנב או גזל חפץ מחברו, חייב להחזירו לבעליו, כמו שנאמר: "והשיב את הגזֵלה אשר גזל" (ויקרא ה, כג)(ויקרא ה, כג)

פיצוי מלא אם החפץ אבד, התקלקל או חל בו שינוי בלתי־הפיך, על הגנב או הגזלן לשלם לבעלים את ערכו המלא של החפץ בזמן נטילתו.

אסור לקנות מידי הגנב או הגזלן את החפץ העשוק, מפני שבכך הקונה מחזק את ידי העושק ומעודד אותו להתמיד במעשיו.

מי שקנה חפץ גנוב, ובעליו של החפץ עדיין לא איבד תקווה לאתֵּר את הגנֵבה ולהשיבה לרשותו, על הקונה למסור את החפץ לידי בעליו.

תקנת השוּק אדם שקנה בתום לב חפץ כלשהו ולא ידע שהוא גנוב, ובעל החפץ תובע ממנו להחזירו לו — על הבעלים לשלם לקונה את המחיר ששילם לגנב. מובן שבעל החפץ רשאי לתבוע את התשלום מידי הגנב. הלכה זו — המכוּנה 'תקנת השוּק' — נקבעה על־ידי חכמינו, כדי למנוע מבני אדם תמימים שקנו רכוש גנוב ליפול ברשתם של גנבים ולהפסיד את ממונם.

אם בעל החפץ כבר התייאש מלמצוא אותו, והחפץ ניתן או נמכר לאדם שלישי, שלא ידע כי הוא גנוב, פטור הלה מלהחזירו לבעליו המקוריים אפילו תמורת תשלום. אך ברור כי בעליו של החפץ רשאי לתבוע את שוויו מידי הגנב עצמו.