בבוא אדם לבצע עסקה כלשהי עליו להתנהל ביושר ובגילוי לב מול הצד השני, ולא להעלים ממנו פרטים חשובים. לדוגמה, מוכר בחנות חייב לחשוף לפני הקונה הפוטנציאלי את פגמי המוצר וכן לעמוד בתנאי העִסקה, ובכלל זה מועד אספקת המוצר.

כיבוד המילה כאשר שני אנשים מסכמים ביניהם על־פה לבצע עסקה כלשהי, ואחד מהם חוזר בו מהעסקה בטרם נחתמה והושלמה, אין הצד השני יכול לתבעו בגין כך. אולם על מבטל העסקה נאמר בהלכה "אין רוח חכמים נוחה הימנו". במקרים מסוג זה כדאי להקדים ולהודיע מראש כי שלב הדיבורים אינו מחייב את הצדדים.

עצה מכשילה נאמר בתורה: "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא יט, יד). חכמינו הרחיבו את כוונת הפסוק וכללו בו איסור להטעות אדם בתחומים שבהם אין לו הבנה או ידיעה, והוא משול לעיוור שאינו רואה את הדרך שלפניו. נמצא כי המשיא לחברו עצה מטעה ומכשילה עובר על איסור זה.

אסור לגרום לאדם אחר צער על־ידי דיבור מעליב או מזלזל. לדוגמה, אין לכנות אדם בשמות או בתארים של גנאי. איסור זה חל גם כאשר מדובר בכינוי רוֹוח ושגור בפי כול. אולם האיסור חל רק כאשר השימוש באותו שם או כינוי נעשה מתוך כוונה לבייש.

אסור לצער כאשר מביישים את הזולת בנוכחות אנשים אחרים האיסור חמור שבעתיים, עד כי חכמינו השוו מעשה פוגעני זה לשפיכות דמים.

אדם חייב להיזהר זהירות יתר בכבוד אשתו ולהימנע מלצערה, ואף זה בכלל איסור 'הונאת דברים'.

איסור 'הונאת דברים' כולל הטרדת מוכר בחנות בשאלות על טיב המוצר ומחירו, כאשר אין בדעת השואל שום כוונה לקנות את המוצר. עם זה, בימינו יש מדיניות עסקית לעודד קונים להיכנס ולברר על מוצרים גם אם אין בכוונתם לקנותם, בתקווה שאולי בכל־זאת יקנו דבר־מה היום או בפעם הבאה. אם זו המדיניות של בית העסק, הדבר מותר.

מותר לבקר האיסור לצער את הזולת במילים אינו חל על מי שמשמיע באוזני חברו ביקורת בונה, אם הוא עושה זאת מתוך כוונה טובה ויודע שהזולת מעוניין בכך. גם אז יש להשמיע את הביקורת על־פי הכללים שההלכה קובעת בהלכות 'תוכחה'.