לאחר סיום המחזור (ובתנאי, כאמור, שעברו ימי המינימום), על האישה לבדוק את עצמה כדי לוודא שהדימום אכן פסק לגמרי. בדיקה זו נקראת 'הֶפְסֵק טהרה', ועליה להתבצע לקראת ערב, כלומר לפני שקיעת השמש.

הֶפְסֵק טהרה את הבדיקה של 'הפסק הטהרה' עושה האישה באמצעות 'עֵד בדיקה' — פיסת בד קטנה לבנה, שניקיונה נבדק מראש. היא נקראת כך, משום שהבדיקה משמשת 'עדוּת' מהימנה למצב האישה. חפיסות של 'עדֵי בדיקה' נמכרות בבתי מרקחת ובמרכולים.

לפני 'הפסק הטהרה' על האישה לרחוץ את עצמה היטב, כדי שלא יהיו שאריות דם ישנות על גופה. שאריות אלה עלולות לאחר מכן להופיע על 'עד הבדיקה' ולמנוע ממנה, שלא בצדק, להיטהר. לאחר מכן תיקח 'עד בדיקה', תביט עליו משני צדדיו לראות שהוא נקי לגמרי, תעטוף בו את אצבעה, ואת האצבע העטופה תכניס לנרתיק ותסובב בעדינות אך ביסודיות. הבדיקה הזאת מאפשרת לה לוודא שהדימום פסק לגמרי והמקום נקי לחלוטין. אם על ה'עד' הופיעו סימני דם קלושים, ייתכן כי אלה שרידי דם ישן ומומלץ לבדוק שוב באמצעות 'עד' נוסף. אפשר לחזור על הפעולה שוב, אם נראה שיש סיכוי סביר להשגת 'עד' נקי. אם גם ה'עדים' הנוספים יצאו מוכתמים ובינתיים שקעה השמש, אין ברירה אלא לדחות את ביצוע 'הפסק הטהרה' ליום המחר.

לדעת לשאול מרכיב חשוב בשמירה על דיני 'טהרת המשפחה' הוא לדעת לשאול רב במידת הצורך. לא פעם יופיעו על 'עדי הבדיקה' כתמים שכדי להכריע אם אכן זה דם או שאלה הפרשות אחרות שאינן מטמאות, דרוש ידע הלכתי ומיומנות. התייעצות עם רב יכולה לחסוך לא מעט בלבול ועוגמת נפש.

מומלץ מאוד שלכל זוג יהיה רב מוסמך קבוע, שאליו מפנים את כל השאלות בעניינים האלה. בשום פנים ואופן אין להתייחס לשאלות בנדון כאל עניין 'לא נעים' או 'מטריד'. ההתייחסות הנכונה והבריאה לסוגיה זו היא כאל כל מצווה בתורה. הרבנים העוסקים בכך מורגלים בשאלות אלה, ומקבלים אותן ברוח טובה ובסבלנות ראויה.

שבעה נקיים מהיום שאחרי ביצוע 'הפסק הטהרה' מתחילה האישה לִמנות שבעה ימים נקיים. גם בכל אחד ואחד מהימים האלה עליה לבדוק את עצמה בדרך זהה לביצוע בדיקת ה'הפסק טהרה' (לפי דעות מסוימות אַל לאישה לרחוץ את עצמה סמוך לביצוע הבדיקה). כמו־כן, בבדיקות האלה יש לבדוק פעם אחת בלבד, ואין לעשות בדיקות חוזרות עד קבלת 'עד' נקי. הבדיקה תיעשה פעמיים בכל יום, מיד לאחר הקימה בבוקר, ולפני שקיעת השמש בערב.

לפעמים עלולה ספירת 'הימים הנקיים' להשתבש על־ידי הופעת דם על 'עד הבדיקה' או כתם על הבגד התחתון. במקרים כאלה כדאי להתייעץ עם רב ולנהוג על־פי הנחייתו. כשמחליטים לבד במקרי ספק, אפשר בטעות להקל אך אפשר גם להחמיר לשווא. שתי החלופות בעייתיות. אם אכן מדובר בדם, תצטרך האישה להתחיל לספור מחדש שבעה 'ימים נקיים'.

בלילה שבסוף שבעת הימים הללו האישה טובלת במקווה הטהרה.

חפיפה וחציצה לקראת הטבילה במקווה על האישה להתנקות ביסודיות, בדרך שתבטיח כי לא יימצא על גופה שום לכלוך או אפילו דבר שיחצוץ בין גופה לבין מי המקווה.

הנה כמה הנחיות כלליות: סמוך לטבילה במקווה יש להתקלח ולשטוף את הגוף היטב, במיוחד במקומות שקשה להגיע אליהם, כגון בתוך האוזניים וקמטי הגוף. צריך להסיר מהפנים כל איפור שהוא. יש לחפוף את שערות הראש ולסרקן; לפתוח כל קליעה ולהסיר כל עצם זר (חרוז, גומייה וכדומה). כמו־כן יש לנקות היטב את הציפורניים ולהסיר מהן כל הדבקה. רצוי ומומלץ ביותר להסיר מעליהן כל סוג של ציפוי או קישוט. גם את השיניים חובה לצחצח, אף שמי המקווה אינם נכנסים לתוך חלל הפה. ברור מאליו כי הטבילה חייבת להיעשות בלי שום תכשיט על הגוף (עגילים, צמידים, טבעות וכיוצא בזה).

מִקווה וטבילה הטבילה במקווה איננה ככל רחצה, אלא יש בה ממד רוחני של היטהרות והתחדשות. לכן קודם הטבילה חשוב לעצור לרגע, להירגע ולהשאיר מאחור את טרדות היום. יש לבצע את הפעולות הדרושות ברוגע, ולהכין גם את הנפש לקראת ההתאחדות המחודשת בערב.

את הטבילה במקווה מלַווה אישה מיוחדת — המכונה 'בלנית'. הכינוי מטעה קצת, כי תפקידה אינו מתמצה בהפעלה טכנית של המקווה, אלא היא משמשת מנחה ומלווה בהליך ההיטהרות, והיא מסייעת שהטבילה תתבצע כראוי ובלי מכשולים. כדאי וחשוב להיות קשובים להנחיותיה, וראוי גם לזכור שלפעמים יש הבדלי מנהגים בין מקווה אחד למשנהו.

הטבילה במקווה הטהרה מלוּוה בברכה על הטבילה:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה".

את הברכה יש לברך לאחר הכניסה למי המקווה, כאשר הגוף כולו — מלבד הראש — מכוסה במים.

יש שני זמנים בשנה שאם ליל הטבילה חל בהם, דוחים את הטבילה בלילה אחד — ליל יום הכיפורים וליל תשעה באב (שבהם אסור לרחוץ ולסוך את הגוף וגם אסור לקיים יחסי אישות).

אם הטבילה חלה בליל שבת, יש לעשות את כל ההכנות לטבילה קודם כניסת השבת, ולהגיע למקווה עם כניסת שבת. זמן הטבילה המדויק ייקבע על־ידי הבלנית.

כאשר ליל הטבילה חל במוצאי השבת, יש להתקלח כהכנה לטבילה הן ביום שישי הן במוצאי השבת, ואז גם לעשות את שאר ההכנות לטבילה: חפיפת השיער, ניקיון הציפורניים, צחצוח השיניים וכו'.

(במדבר טו, לח)(דברים טו, לט)