menu
small logo

חזור

כשרוּת

הכשרת כלים

הכשרת הכלים הכרחית כמעט בכל בית שדייריו לא הקפידו או לא היו בקיאים דיים בענייני כשרוּת. דבר זה יהיה נכון אפילו במשפחות שלא הביאו אל תוך ביתן מאכלים אסורים ממש, דוגמת בשר טרֵפה, וזאת הן בשל השימוש בבשר בלתי מוכשר הן בשל עירוב מאכלי בשר וחלב.

עקרונותיהם של דיני הכשרת כלים פשוטים למדי, אך ביצועם בפועל עלול להיות מסובך. לפיכך מוטב להיעזר בעצתו ובסיועו המעשי של אדם הבקי בהלכות אלה. לא כל אדם, גם אם הוא שומר מצוות ואפילו תלמיד חכם, בקי בכל פרטי הלכות אלה. רק רב המצוי בדיני הכשרת כלים יוכל להתגבר על מרבית הבעיות המעשיות המתגלעות תוך כדי תהליך ההכשרה.

עם זה, חשוב לדעת באופן כללי את עיקרי הבעיות והפתרונות שבתחום הכשרת כלים, שכן אז אפשר להימנע להבא ממכשול, ואף לפתור במהירות תקלות פשוטות המתרחשות בכל בית.

הדברים שצריך לדעת בדיני הכשרת כלים יש שלוש נקודות שצריך לבדוק, כדי לדעת לאיזו קטגוריה יש לייחס את הכלים לסוגיהם השונים: א) החומר שממנו עשוי הכלי; ב) דרגת החום שבה משתמשים בכלי זה; ג) דרך השימוש בכלי — ביבש או בנוזל; בעזרת כלי חוצץ באמצע או במגע ישיר; לבישול, לטיגון או לאפייה.

בדרך כלל לא מומלץ לסמוך על הזיכרון בעניין השימוש בכלי. לפעמים אנשים אומרים, "בכלי הזה לא השתמשנו מעולם לצורך מאכל שאינו כשר" והם טועים. אנשים שאינם מודעים מספיק לדיני הכשרוּת הרבים, אינם מעלים על דעתם אילו בעיות יכולות להיות במיני מאכלים שונים. עם זה, כאשר יש ודאות גמורה שבכלי מסוים לא בישלו מעולם מזון לא כשר, או שלא השתמשו בו כלל, ודאות זו מסייעת להחליט מה לעשות בו.

בכל מקרה, קודם שניגשים להכשרת כלים, יש להניחם ולא להשתמש בהם במשך 24 שעות.

שאלת מידת החום בשימוש בכלי היא שאלה ראשונית מבחינות רבות. אם הכלי עשוי ומשמש להחזקת מאכלים צוננים, קרים או בטמפרטורת החדר בלבד, בלי חימום נוסף, כלי זה אינו טעון הכשרה מיוחדת. די בניקוי חיצוני יסודי או בשטיפה שלו במים. לדוגמה, כלי שמחזיקים בו לחם או עוגות, או מקרר וכלֵי אחסון דומים.

לעומת זה, כלי שמשתמשים בו לחימום מזון או לקיבול מזון מחומם — מצריך הכשרה.

ואולם סכינים, ואפילו סכיני לחם — גם אם לא השתמשו בהם במגע עם מאכלים חמים — טעונים הכשרה. כמו־כן כלים המשמשים לאחסון נוזלים כמו יין ואלכוהול, טעונים הכשרה.

בעניין זה יש כלל יסודי חשוב: כל כלי שהחומר שממנו הוא עשוי וצורתו מאפשרים להכשירו, מכשירים אותו על־ידי הטבלתו (ובמקרים אחדים רחיצתו) במים חמים נקיים, באותה הטמפרטורה שבה השתמשו בו באיסור.

איך מכשירים וכך הדבר נעשה:

לפני ההכשרה צריך לנקות את הכלי ולוודא שאין עליו שאריות מזון, מדבקות, גומיות וכיוצא בזה.

לאחר מכן לוקחים כלי גדול (כשר) ומרתיחים בו מים. למים האלה מכניסים את הכלים הצריכים הכשרה. למעשה, כל כלי שאפשר להכניסו למים רותחים — מוטב לעשות זאת בדרך זו. טובלים את הכלי לכמה שניות בתוך המים הרותחים ומוציאים אותו. לאחר ביצוע פעולה זו — המכוּנה בהלכה 'הגעלה' — הכלי ראוי לשימוש בכשרוּת.

כך אפשר להכשיר את רוב כלֵי הבישול העשויים מתכת, וכן כלֵי אוכל מכל הסוגים, סכינים, כפות ומזלגות.

כלים שמשתמשים בהם בטמפרטורה גבוהה יותר, אם במגע ישיר עם האש, כגון כלים לצלייה וטיגון או תנורי אפייה, הכשרתם נעשית כדרך השימוש בהם: אלה שאפשר ללבן באש, מכניסים אותם לאש, למשך זמן קצר. כלים אחרים, כגון תנורי אפייה וכלי מאפה, מנקים אותם יפה יפה, מדליקים אותם ומשאירים אותם דולקים בטמפרטורה הגבוהה ביותר שלהם. לאחר הכשרה זו הרי הם כשרים לכל שימוש.

סוגי הכלים והכשרתם כלֵי חרס פשוטים, בלי זיגוג, וכלים אחרים המזוגגים — אין להם תקנה, אף כי במקרים נדירים אפשר בכל־זאת להכשירם (ויש לשאול רב בעניין). על־פי רוב, כלים אלה אינם יקרים במיוחד, ובדרך כלל הכשרתם קשה ובלתי כדאית. לכן מומלץ להיפטר מהם ולרכוש כלים חדשים.

כלֵי עץ אינם משמשים כרגיל בחום אלא לצוננים, ואם השתמשו בהם בחום, אפשר במקרים רבים להכשירם בשטיפה או ב'הגעלה'.

כלֵי זכוכית רגילים, מכיוון שהם חלקים מאוד ואין משתמשים בהם בטמפרטורות גבוהות (אפילו בכוסות שתייה אין מוזגים מים רותחים ממש) — אינם טעונים 'הגעלה'. יש לשטוף אותם ביסודיות ולאחר מכן להשרותם השרייה רציפה במים במשך שלושה ימים.

כלֵי פיירקס וכיוצא בהם, שמבשלים בהם עצמם — מכשירים ב'הגעלה' (אף כי יש פוסקי הלכה שמחמירים ואוסרים את המשך השימוש בהם).

כלֵי אמאייל נוהגים להכשיר ב'הגעלה'.

כלים העשויים מחומרים פלסטיים שהשתמשו בהם להחזקת דברים צוננים בלבד — די להם בשטיפה. ואולם אם השתמשו בהם לחימום מאכלים, אין להכשירם.

כלי העשוי משני חומרים שונים צריך בדיקה מיוחדת. במיוחד יש לבדוק כלים שיש בהם חיבורים (ברגים או הדבקות). בכל מקרה כזה מן הראוי לברר את הנושא לגופו, שכן לעתים אין הכלי ניתן כלל לניקוי מושלם או ל'הגעלה'.

רוב הכלים שיש בהם חלק של מנגנון חשמלי צריכים בדיקה מיוחדת. בדרך כלל אפשר להכשירם על־ידי חימומם בדרגת החום הגבוהה ביותר שלהם, כאשר הם ריקים לגמרי או כשמכניסים לתוכם מים נקיים בלבד. במיוחד יש לשים לב לכלים המשלבים בפעולתם גם לחץ או שימוש בחומרים חריפים. מיקסר, למשל, טעון בירור מיוחד בכל מקרה, אף כי בדרך כלל אפשר לפרקו ולטפל בכל חלק לחוד.

שונות גם כלֵי העזר המשמשים אותנו בעת הכנת המזון או אכילתו דורשים הכשרה בדרך כזאת או אחרת. הנה כמה דוגמאות: לוחות עץ או מתכת שעליהם נוהגים לחתוך אוכל, טעונים ניקוי יסודי, ואם אפשר — 'הגעלה'. שולחנות אוכל, מכיוון שלעתים נשפך עליהם מעט אוכל, ראוי לנקותם היטב. מדיחי כלים צריכים ניקוי וחימום לדרגה הגבוהה ביותר, ויש הסבורים כי אינם ניתנים להכשרה כלל. וראוי להתייעץ בעניין הכשרתם עם רב הבקי בתחום זה.

מי שיש לו שיניים תותבות, שאפשר להסירן מן הפה — אף הן טעונות ניקוי יסודי ורחיצה במים חמים.

משטחי הבישול במטבח עצמו וכן הכיורים לרחיצת כלים מעוררים בעיות מיוחדות. אם משטחי העבודה במטבח עשויים מתכת או אבן, ראוי לנקותם ניקוי יסודי ככל האפשר מכל לכלוך ושיירי אוכל, ולאחר מכן לשפוך עליהם מים המוסיפים לרתוח תוך כדי שפיכתם, כגון מתוך קומקום חשמלי וכדומה. אפשרות אחרת היא לשפוך עליהם נוזל דליק (ספירט או בנזין) ולהבעיר אותם למשך זמן קצר. גם כאן ראוי להתייעץ עם רב הבקי בתחום, ולוּ רק כדי לקבל ממנו הדרכה טכנית כיצד לעשות את הדברים בדרך המיטבית ובלי להסב נזק לאותם משטחים.

כיורי המטבח מהווים בעיה בפני עצמה. בימינו רוב שומרי המצוות מהדרים להתקין במטבח שני כיורים נפרדים, אחד לבשר ואחד לחלב, וכך נמנעות בעיות רבות. אם הדבר בלתי־אפשרי, יש לראות את הכיור עצמו ככלי שאינו כשר, ולדאוג שלא יגעו בו כלֵי אוכל חמים (כאמור לעיל, אפשר לשים בכיור רשת מגן ומעליה להניח כלים).

בדרך כלל, כאשר הדברים נעשים בדרך נכונה, ובעיקר אם הם מלוּוים על־ידי רב מוסמך ומנוסה, תהליך הכשרתו של מטבח שלם אינו אורך יותר מכמה שעות. פעולה מקדימה זו הכרחית לשמירה על דיני הכשרוּת.

בין בשר לחלב לאחר הכשרת הכלים יש להקפיד על הפרדה בין כלים המשמשים לבשר או לחלב, ולעשות בהם סימנים שימנעו את ערבובם. בכל מקרה של תערובת בין הכלים יש צורך לברר שוב את מעמדם של אותם כלים, ועד לבירור ההלכתי בעניינם, להניחם בצד ולא להשתמש בהם.

בשולי הדברים כדאי לדעת כי יש הבדל עקרוני בין הכשרת כלים כל השנה לבין הכשרת כלים מאיסור חמץ לקראת חג הפסח. הכשרת כלים לפני חג הפסח חמורה יותר והיא נידונה בפרק העוסק בהכנות לחג הפסח, עמ' 189.