הבשר יכול להיות כשר למהדרין, וגם החלב ומוצריו יכולים להיות כשרים לגמרי, אבל אם הללו יתערבבו זה בזה — לא רק הארוחה תהיה לא כשרה, אלא גם הכלים שבהם התבשלה יהפכו לטרפים וידרשו הכשרה. ההפרדה בין בשר לחלב היא חלק מרכזי במטבח הכשר.

שלושה איסורים בבשר על־פי התורה אסור לבשל בשר וחלב ביחד. איסור נוסף הוא לאכול בשר וחלב יחד. ויש עוד איסור — ליהנות מבשר וחלב שבושלו יחד. לדוגמה, בשר וחלב שבושלו יחד אסור להגיש אותם אפילו לבעלי חיים שאנו מגדלים או למכור אותם לגויים ולהרוויח מהם כסף.

איסור אחד בעוף בעוף עם חלב חל האיסור האמצעי בלבד. כלומר, אסור לאכול עוף עם חלב, אבל אין איסור לבשל אותם וגם אין איסור ליהנות מהם. לכן מותר יהיה להאכילם לחיות הבית או למכרם לגוי. אך מובן שהכלי שבו בושלו נעשה לא כשר לאכילת יהודי.

תקנות, מנהגים והמלצות במרוצת הדורות, כדי למנוע בלבול וטעויות, הוסיפו חכמינו ז"ל וקבעו כי יש ליצור שתי מערכות אוכל נפרדות, למאכלי בשר ולמאכלי חלב. כמו־כן תיקנו החכמים שהמשתתפים באותה ארוחה, או אפילו היושבים סביב שולחן אחד, לא יאכלו בו־בזמן אלה בשר ואלה חלב, אלא אם כן הם אוכלים על מפות נפרדות.

מאכלי בשר הם הבשר עצמו, מרקיו, הרוטב היוצא ממנו, וכל מאכל שיש בו בשר. למעשה, מוטב להיזהר גם במאכלים שהתבשלו בכלי בשרי. לכל אלה ראוי להכין לא רק סירי בישול או כלי אפייה מיוחדים, אלא גם מערכות נפרדות של צלחות, סכינים, כפות ומזלגות.

כדי למנוע בלבולים נהוג לעשות סימני היכר מיוחדים אשר יבדילו בין כלֵי הבשר לכלֵי החלב. מוטב גם להכין מפות אוכל נפרדות לארוחות בשריות ולארוחות חלביות.

כמו־כן ראוי שלא להדיח יחד את כלֵי הבשר וכלֵי החלב לאחר השימוש בהם. בבתים רבים מתקינים לצורך זה שני כיורי מטבח מיוחדים, כדי שלא יבואו לידי טעות (ראו עוד על כך בחלק העוסק ב'ניהול מטבח כשר').

בכל מקרה שבו השתמשו בכלי חלבי למאכלי בשר או להפך, יש חשש שהכלי נהיה 'טרֵף' והשימוש בו נאסר. אם רוצים לשמור על הכלי ולהוסיף להשתמש בו, צריך לשאול רב כיצד להכשירוֹ (ראו על כך בהרחבה בדיני הכשרת כלים, עמ' 392).

הפרדה זו אמורה כמעט על כל הכלים. באשר לכלֵי זכוכית, מותר להשתמש באותן כוסות לשתייה עם מאכלי בשר ועם מאכלי חלב (לאחר שנשטפו היטב כמובן). עיקר הזהירות צריך להיות בכלֵי חרס, מתכת, עץ וקרמיקה.

השימוש בכלים העשויים מחומרים פלסטיים מעורר בעיות הלכתיות רבות, וכדי שלא להיכנס לספקות יש להקפיד הקפדה יתרה שהשימוש בהם יהיה נפרד לחלוטין, לבשרי או לחלבי.

המְתנה בין הארוחות נוסף על איסור אכילת בשר וחלב יחד קבעו חכמינו ז"ל להמתין פרק זמן ניכר בין אכילת בשר לאכילת או שתיית חלב ומוצריו.

לאחר ארוחה בשרית נהוג ברוב קהילות ישראל להמתין שש שעות עד שתיית חלב או אכילת מוצרי חלב. על־פי מנהגים מקומיים שונים משך הזמן הזה קצר יותר.

לעומת זה, ההמתנה הדרושה אחרי מאכלי חלב בטרם אוכלים בשר היא קצרה יותר — מחצית השעה או שעה לכל היותר. אולם אחרי אכילת גבינות קשות מקפידים להמתין זמן ארוך יותר.

מאכלים שאינם עשויים מבשר ומוצריו או מחלב ומוצריו מוגדרים 'סתמיים' או 'פַּרוֶוה', ומותר לאכלם עם בשר או עם חלב. במוצרים מורכבים כדאי לברר אצל מי שהכין או קנה אותם, או לעיין היטב בכיתוב שעל אריזתם, ולוודא שהם אכן 'סתמיים'.

בישול בחלב ובמוצריו ניהול מטבח כשר מחייב הקפדה על שימוש נכון בחלב ובמוצריו לצורכי בישול.

מובן שאי־אפשר לבשל בשר עם חלב או עם חמאה, וגם אסור להוסיף חלב לתוספות המוגשות עם הבשר (למשל, פירה עם חמאה או חלב; פשטידה שיש בה שמנת או גבינה). כמו־כן אין אפשרות להגיש קינוח חלבי בסיום ארוחה בשרית.

אפשר לבשל ירקות או מרקים עם חלב ומוצריו, אבל הבישול צריך להיות מותאם להלכות הכשרות.

בישול בחלב ובמוצריו חייב להיעשות בכלים חלביים בלבד ולהיות מוגש כארוחה חלבית. כלומר, אסור לבשל זאת בסירים, במחבתות, בסכינים, בתבניות האפייה ובתנור המשמשים לתבשילי בשר. כמו־כן אין להגיש מנות אלה בצלחות המשמשות לבשר ולהשתמש בסכו"ם הבשרי.

כדי לבשל ולאפות מוצרי חלב יש להחזיק מערכת כלֵי בישול מתאימה שתשמש לתבשילים חלביים בלבד, ולאפות את המאכלים החלביים בתנור חלבי. גם כלֵי ההגשה — צלחות, כוסות וסכו"ם, צריכים להיות כאלה שאינם משמשים לתבשילים בשריים.

בימינו יש תחליפים נאותים לחלב, לחמאה ולשמנת — על בסיס צמחי — והם מרחיבים מאוד את מגוון האפשרויות הקולינריות, בלי לעבור על דיני הכשרות.

אם נוהגים לאפות עוגות בתנור המשמש לבישול חלבי או לאפיית עוגות גבינה וכדומה, אין לאפות בו עוגות שנועדו להגשה בארוחה בשרית. עוגות כאלה יש לאפות בתנור המשמש לבישול בשר או בתנור 'סתמי' (פרווה).