יש דין מיוחד הנוגע לחלב שיוּצר על־ידי מי שאינם יהודים. בשל החשש לערבוב חומרים שאינם כשרים בתוך החלב, בניסיון להוזיל את עלותו, תיקנו חכמי ישראל כי חלב כשר הוא כזה שיהודי חלב אותו מבהמה טהורה או לפחות פיקח על חליבתו. דין זה נוגע רק לחלב עצמו, אך אינו חל על חמאה שהיא (לרוב הדעות) כשרה תמיד.

דיני חלב גויים יש מחכמי הדורות האחרונים שחידשו ופסקו, כי כאשר קיים פיקוח ממשלתי מסודר על תעשיית החלב (כמו זה של רשות הבריאות האמריקנית), המגן מפני מעשי הונאה ורמייה בתעשייה החקלאית, וממילא גם מבטיח שמוצר המשוּוק כמאה אחוזים חלב פרה אכן יהיה כזה — יש לכך משקל כמו למשגיח כשרות צמוד. משמעות הדבר היא כי אף שלא היה יהודי שפיקח על החליבה, מותר לשתות את החלב.

על אריזותיהם של מוצרי חלב רבים המיוצרים בשיטה הזאת (בעיקר בחו"ל) ואשר יצרניהם עובדים מול גופי כשרות, כתוב במפורש כי זה "חלב נוכרי" או "חלב עכו"ם" (עכו"ם הוא ראשי תיבות עובדי כוכבים ומזלות, כינוי עתיק לגויים). גם בקרב המתירים שימוש בחלב ניגר כזה רבים מחמירים לאסור מוצרי חלב כאלה (למעט חמאה).

ואולם יש לא מעט פוסקים שאינם מקבלים חידוש זה. לכן המקפידים על כשרוּת למהדרין נזהרים לצרוך אך ורק מ'חלב ישראל', שהוא חלב שיהודי היה מעורב בתהליך חליבתו או לפחות נכח בו ופיקח עליו.

באשר למוצרים העשויים מאבקת חלב, רבים מפוסקי ההלכה מקילים בכך אף יותר, שכן לדעתם כל עצם איסור 'חלב עכו"ם' לא נקבע אלא על חלב בצורתו המקורית. אך מי שמקפידים על כשרוּת למהדרין יקפידו גם בעניין אבקת חלב ויצרכו מוצרים שכל מרכיביהם נעשו מ'חלב ישראל' בלבד.