ככלל, עשיית מלאכות שאין בהן צורך אסורה בחול המועד, ואולם בתנאים מסוימים יש מלאכות שעשייתן מותרת.

דבר האבֵד 'דָבָר האָבֵד' הוא כל פעולה שאם לא תיעשה ב'חול המועד' יגרום הדבר להפסד של תוצאת אותה פעולה. כמו כן במצב שאם אדם לא יעשה מלאכה מסוימת בחול המועד דווקא, יגרום הדבר הפסד כספי משמעותי. לדוגמה, סוחר שבידו סחורה מלפני החג, ואם לא ימכור אותה בחול המועד היא תתקלקל. במקרים אלה הדבר מותר.

לצורך החג מלאכה הנעשית לצורך המועד היא כל פעולה הנדרשת לשם הכנת אוכל לחג או לימי חול המועד. מלאכות אלה מותרות בעשייה.

כאשר אדם צריך לערוך קניות בחול המועד כדי לספק את צורכי החג, הרי זה בכלל צורכי המועד והדבר מותר.

אדם שמצבו הכלכלי דחוק ואם לא יעבוד בחול המועד לא יהיה באפשרותו לספק למשפחתו ולאורחיו את צורכי החג הבסיסיים, רשאי לעבוד בחול המועד, ובתנאי שיעשה זאת בצִנעה מֵרבית.

לצורך הרבים מלאכה שנעשית לצורך הרבים היא כל דבר שצריך לעשות כדי לספק את צורכיהם של בני אדם רבים. למשל, אם נולד צורך לתקן חוטי חשמל קרועים, או שהעירייה תפנה את הזבל, הרי זה 'צורך הרבים' והדבר מותר.

בלי טרחה כל פעולה שאינה כרוכה בטרחה גדולה, כלומר, שאינה אורכת זמן רב ואף אינה דורשת מאמץ או ריכוז מיוחדים, מותר לעשותה בחול המועד, וזאת אף אם בדיני שבת וחג מוגדרת היא 'מלאכה'. לדוגמה, הדלקת אש, נסיעה במכונית, שימוש בטלפון, הדלקת חשמל או הוצאת חפצים מרשות אחת לשנייה. עם זה, גם פעולות שאינן נחשבות 'מלאכה', אך הן כרוכות בטרחה מרובה — עשייתן אסורה. לדוגמה, טלטול חפצים כבדים ממקום למקום, כאשר אין בכך צורך.

נוסף על כל הנ"ל יש להישמר מחשש של 'מראית עין' גם באשר לעבודה בחול המועד, כפי שהוסבר בפרק העוסק ב'מראית עין' בשבת (ראו עמ' 312).

שיחה בענייני מסחר — מותרת ב'חול המועד'.