menu
small logo

חזור

חגים - מאפיינים ייחודיים

גזֵרות 'יום טוב' (חג)

כדי לוודא שהחג ינוצל למנוחה פיזית ונפשית ולהתעלוּת רוחנית, וכדי להימנע מאיסורים המפורשים בתורה — גזרו חכמינו ז"ל שורה של איסורים וסייגים (גזֵרות). במובן זה דיניו של יום טוב זהים לחלוטין לאלה של השבת, והדברים האסורים בשבת אסורים גם בחג.

בעניין זה יש שלוש קטגוריות: האחת, רוב גזֵרות החכמים בשבת, שהן תקֵפות גם בימי חג. השנייה, מלאכות האסורות בשבת, אך מותרות בעשייה לצורך החג ('מלאכת אוכל נפש'). בקטגוריה השלישית נכללים דברים ייחודיים המותרים בשבת אך אסורים ביום טוב, וכפי שיפורט להלן.

המלאכות שאסרו חכמים רשימת המלאכות שנאסרו על־ידי החכמים בשבת ובחג, נוסף על המלאכות האסורות מן התורה:

טיפוס על עצים. רכיבה על בעלי חיים. שׂחייה במים (ים, ברֵכה וכדומה). נגינה בכלֵי נגינה. ריקוד בדרך שעלולה לגרום לרוקדים ליצור או לתקן כלי נגינה. אין לקיים דיונים בבית הדין. אין לבצע טקס קידושין או גירושין. כמו כן אין מפרישים בחג תרומות ומעשרות ואין מטבילים כלים במקווה.

האיסור החל על יהודי להורות לגוי או לבקש ממנו לעשות בעבורו מלאכה שאסורה עליו בשבת, קיים אף הוא גם בימי חג.

'נולד' כל דבר שלא היה קיים בערב החג נקרא 'נולד' ואסור להשתמש בו ואפילו לטלטלו בחג. הדוגמה הקלסית, המופיעה בתלמוד, היא "ביצה שנולדה ביום טוב". על ביצה זו, שלא הייתה קיימת בכניסת החג, חל דין 'מוקצה', והיא אסורה באכילה ואף בטלטול. אולם האיסור כולל דוגמאות רבות ומגוונות.

ה'נולד' בחג הוא 'מוקצה', והוא חמור מאיסור ה'מוקצה' בשבת. לדוגמה, עצמות של עוף או של בקר שנשארו בצלחת אחרי הארוחה, והאדם מעוניין לקחתם כדי לתת אותם לכלבו — בשבת מותר יהיה לו לטלטלם ואילו בחג ייחשבו ל'מוקצה' חמור, שאין לטלטלו אפילו לצורך הנ"ל. כזה יהיה גם דינם של גרעינים או קליפות שנותרו לאחר אכילת פירות. ועם זה, גם בחג מותר לפנות עצמות, גרעינים וקליפות מהשולחן כדי להשליכם לפח.