menu
small logo

חזור

חגים - מאפיינים ייחודיים

מתוך שהותרה

בדיני החג יש כלל הקובע: "מתוך שהותרה לצורך, הותרה שלא לצורך". פירוש הדבר, מתוך זה שהתורה התירה עשיית פעולות שונות בחג 'לצורך אוכל נפש', היא התירה מלאכות מסוימות לצרכים נוספים של החג.

שונות הנה כמה דוגמאות:

'מתוך' שהותרה העברת אש מאש דולקת לצורכי בישול, הותרה העברת אש לצורכי תאורה, כגון להדליק נרות, וכן העברת אש לצורכי חימום. לכן, אם יש בבניין מערכת של הסקה מרכזית, מותר לדיירים לפתוח בדירותיהם את הברזים המובילים את המים אל צינורות ההסקה שבדירותיהם.

ו'מתוך' שהותר בישול בחג, הותר גם חימום מים לשם שטיפת הידיים או הפנים. לפיכך השימוש במים חמים מדוד השמש, או בדוד חשמל שהופעל מערב החג באמצעות קוצב זמן ('שעון שבת'), מותר בחג. חימום מים הכרוך בהפעלת חשמל בחג עצמו, אסור.

רחיצת כל הגוף בעניין רחיצת כל הגוף במים חמים, נחלקו פוסקי ההלכה הספרדים והאשכנזים:

הספרדים מתירים לרחוץ בחג את כל הגוף במים חמים שהתחממו בדרך מותרת.

האשכנזים אוסרים לרחוץ בחג את כל הגוף בבת אחת במים חמים, ומתירים רק רחצה של חלקים מהגוף בזה אחר זה.

טלטול חפצים גם לגבי טלטול חפצים — שאינם מוגדרים 'מוקצה' — מרשות היחיד לרשות הרבים ולהפך, נאמר הכלל הנ"ל: 'מתוך' שהותר לטלטל בחג מוצרי מזון ועזרים שנועדו 'לצורך אוכל נפש', התירו לטלטל גם שאר חפצים — שאינם 'לצורך אוכל נפש' — ממקום למקום, גם כאשר מדובר במקום שאין בו 'עירוב'.

חשוב לסייג את הדברים: ההיתר האמור ניתן רק לטלטול דברים שיש בהם צורך. לדוגמה, מותר לצאת בחג לטייל עם תינוק בעגלה גם במקום שאין בו עירוב. כמו־כן מותר לטלטל ממקום למקום לולב או ספר תורה.

ואולם אסור להוציא בחג חפץ מרשות אחת לשנייה בשביל גוי, שכן הגוי יכול לעשות זאת בעצמו וממילא הפעולה של היהודי נחשבת 'שלא לצורך'.