ההכנות לחג ראוי שיתחילו כבר שלושים יום קודם בואו. במועד זה הרבנים נוהגים לשאת דרשות בדיני החג הקרב ובא. בזמננו, כאשר ספרי ההלכה זמינים ונגישים לכול, ראוי לאדם לעיין בדיני החג ולרענן את ידיעותיו שלושים יום לפני החג.

כיצד נערכים בהתקרב החג על ראש המשפחה לשמח את בני ביתו. את אשתו ראוי לו לשמח בקניית תכשיט או בגד חדש; את הילדים כדאי לשמח באמצעות משחק חדש; ולמשפחה כולה יש להכין סעודות חגיגיות ומיוחדות.

כבודו של החג הוא להיערך לקראתו בפעולות שיש לעשותן קודם החג: תספורת, גזיזת ציפורניים, ומקלחת חמה (כפי שצוין גם בקשר להכנות לשבת).

בנוסף, כבוד החג מחייב שלא לאכול סעודה משמעותית כמה שעות קודם התקדש החג, וזאת כדי שהאדם יאכל את סעודת החג מתוך תיאבון.

בזמן בית המקדש חלה חובה על כל אדם להיטהר לקראת החג, כדי שיוכל להיכנס לבית המקדש. מנהג זה נשתמר עד היום, ורבים מקפידים לטבול עצמם במקווה טהרה לפני כל חג.

כאשר החג חל ביום שישי, יש לעשות בערב החג — היינו ביום חמישי — 'עירוב תבשילין'. בלי פעולה זו, שדרך עשייתה מפורטת בפרק נפרד (עמ' 329), לא יהיה אפשר להכין בחג אוכל לשבת ואף לא להדליק בחג נרות לקראת שבת.