הדיבורים הנכללים באיסור 'ודבֵּר דבר' לא נאסרו מפני שהם גורמים בעקיפין לביצוע מלאכות אסורות בשבת, אלא מפני שעצם הדיבור בענייני חולין פוגם בקדושת השבת ואינו מתאים לאווירתה. לכן ראוי להימנע גם מסתם פטפוטי הבל.

המותר והאסור כל שיחה בענייני מסחר ועסקים, אסורה בשבת. אסור גם לדבר על תכניות עסקיות עתידיות, כגון "בקרוב אני עומד לקנות מכונית חדשה". אך לחשוב בשבת בענייני עסקים — מותר. עם זה, רצוי להימנע גם מכך, כדי להגיע למנוחה נפשית אמתית, המושגת רק על־ידי התנתקות מוחלטת מכל ענייני החולין.

לא רק בענייני עסקים אין לְדבר בשבת, אלא גם על מלאכות אחרות שנאסרו בשבת. לדוגמה: "ביום שלישי יבואו לצבוע את הבית".

במהלך השבת אסור לבקש מאדם לעשות אחרי שבת מלאכה שעשייתה אסורה בשבת. לדוגמה, לסכם עם נהג מונית על נסיעה בצאת השבת.

אסור לאדם לומר בשבת: "אני הולך לישון כדי שבמוצאי שבת יהיה לי כוח לעבוד". אולם מותר לישון בפועל למען אותה מטרה, שכן השינה עצמה איננה מסגירה את כוונת הישֵׁן.

(במדבר לב, כב)