גם בתוך הסעודה עצמה מזומנות לנו לא מעט פעולות העלולות להיות כרוכות באיסורי שבת.

תיבול תבשיל חם לאחר שהתבשיל הועבר מהכלי שבו בושל אל כלי אחר, יוגדר כלי זה והתבשיל שבתוכו 'כלי שני'. לדוגמה, הסיר שבו התבשל המרק הוא 'כלי ראשון', וכשיוצקים אותו לצלחת הצלחת הופכת להיות 'כלי שני'.

האם מותר לבזוק מלח על מרק שבצלחת ('כלי שני')? — גם בעניין זה יש הבדל בין אשכנזים לספרדים. לספרדים מותר. לאשכנזים הדבר תלוי: אם המרק הצטנן ו'אין היד סולדת בו', מותר. אם הוא עדיין חם במידה ש'היד סולדת בו', מותר לבזוק לתוכו רק מלח שכבר עבר תהליך מקדים של בישול, כמו רוב סוגי ה'מלח שולחן', לפי הכלל ההלכתי ש"אין בישול אחר בישול" (ויש דעה המחמירה ואוסרת גם במלח כזה). לעומת זה, 'מלח בישול', שאינו עובר תהליך מקדים של בישול, אסור.

אולם כאשר המרק הועבר מהסיר למרקייה ומתוכו נמזג לתוך קערות, מוגדרות קערות המרק 'כלי שלישי'. במקרה כזה מותר לכל הדעות לבזוק לתוך המרק מלח שעבר תהליך מקדים של בישול ('מלח שולחן'), גם אם המרק חם מאד.

מרק הנתון ב'כלי שני' מותר להוסיף לתוכו שקדי מרק, אטריות וכדומה.

האם מותר לשפוך לתוך מרק המצוי ב'כלי שני' מים קרים כדי לצננו, אם הוא עדיין חם מדיי לאכילה? — לספרדים מותר. לאשכנזים: אם המים הקרים לא יגיעו בתוך המרק לחום ש'היד סולדת בו', מותר. אם הם יגיעו לחום ש'היד סולדת בו', אסור.

מאכלים מוצקים, דוגמת תפוחי אדמה, עוף, אורז וכדומה, מוגדרים בהלכה 'דבר גוש', ודינם חמור יותר, מפני שהם שומרים על חומם לאורך זמן. מן הראוי להחמיר בהם, ואף לאחר שכבר הועברו מכלי בישולם ל'כלי שני' לא לבזוק עליהם תבלינים או לשפוך עליהם ישירות רוטב קר. אבל לשפוך קטשופ על תבשילים מוצקים מותר, מכיוון שהקטשופ עובר בישול בתהליך ייצורו.

קרח במשקה כאשר רוצים לשים קרח בתוך כוס משקה, יש לשנות בשבת מהסדר המקובל: תחילה למזוג משקה לכוס ולאחר מכן לשים במשקה קוביות קרח. אך אם בטעות שמו תחילה את הקרח ועליו מזגו מהמשקה, מותר לשתות את המשקה.