menu
small logo

חזור

מבנה השבת ומהלכה

קבלת שבת

בכל ערב מתפללים תפילת ערבית, אך בערב שבת מקדימים לתפילת ערבית תוספת הנקראת 'קבלת שבת' — כעין 'קבלת פנים' רשמית וחגיגית לשבת המלכה. ב'קבלת שבת' קוראים מזמורי תהילים ופיוט אחד, העוסקים בגדולת הבורא ובמעלות השבת.

לכה דודי בלב תפילת קבלת השבת מוצב הפיוט הנודע 'לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה'. הוא חוּבר במאה השש־עשרה על ידי המקובל הצפתי רבי שלמה הלוי אלקבץ, ששמו ('שלמה הלוי') אף רמוז באותיות הראשונות של בתי הפיוט. ברוב בתי הכנסת מקובל שהקהל כולו שר יחדיו את הפיוט.

לקראת אמירת הבית האחרון ('בואי בשלום') מסתובבים לאחור ואומרים/שרים אותו והפָּנים לכיווּן מערב, מפני שעל־פי התלמוד השכִינה מתגלית אלינו מצד מערב.

ערבית אחרי 'קבלת שבת' מתפללים תפילת ערבית.

תפילת ה'עמידה' של שבת קצרה יותר לעומת זו של שאר ימי השבוע, ויש בה שבע ברכות בלבד במקום תשע עשרה.

מי שבטעות המשיך אחרי ברכת 'הא־ל הקדוש' בנוסח תפילת ערבית של יום חול, יסיים את הברכה שפתח בה, ויחזור לנוסח תפילת השבת.

לאחר מכן אומר הציבור כולו, בעמידה ובקול רם, את פסוקי "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם". פסוקים אלה מספר בראשית (ב, א) מתארים את השלמת תהליך בריאת העולם, בשבת הראשונה של ההיסטוריה.

מיד אחרי 'ויכולו' ממשיך שליח הציבור ב'ברכה מעין שֶׁבע' (נוסח מקוצר שיש בו תמצית של שבע הברכות שהתפללנו), ובאמצע הברכה מצטרפים אליו כל המתפללים. ברכה זו נאמרת כשמתפללים בציבור בלבד. יחיד המתפלל ערבית לבדו אינו אומר אותה.

ברכת הילדים בקהילות רבות נהוג שבליל שבת מברך כל אב את ילדיו. אפשר לעשות זאת בסיום תפילת ערבית, בבית הכנסת, או לאחר החזרה מבית הכנסת הביתה. יש אבות הנוהגים להניח בשעת הברכה את ידיהם על ראש הילד המתברך.

לפני הברכה מקדימים ואומרים, לבָּנים: "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". ולבָּנות: "יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה".

נוסח הברכה עצמה הוא כנוסח ברכת הכוהנים: "יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".