השלבים שלאחר פטירת המת על־פי סדר כרונולוגי הם: א. אַנינוּת, ב. לוויה, ג. שבעה, ד. שלושים, ה. שנה. להלן יפורטו הפרטים עד מועד הלוויה. כל מה שקשור ללוויה, ימי השבעה והשלושים, יובא בפרקים הבאים.

אנינוּת כאשר נפטר אחד מקרוביו של אדם, אותו אדם נחשב 'אוֹנֵן' משעת הפטירה ועד שעת הקבורה. החכמים פטרו את האונן מכל המצוות, בגלל צער הפטירה והטרדות המרובות סביב ההלוויה. בין השאר הוא פטור מתפילה ומברכות. עם זה, אסור לו לבצע אקטיבית דברים אסורים, דוגמת אכילת מזון לא כשר.

האונן חייב בכל החיובים החלים על האבל במהלך השבעה (ראו להלן), חוץ מאיסור נעילת נעליים (מעור) — האונן רשאי להמשיך לנעול את נעליו; ישיבה על כיסא — אונן אינו צריך לשבת על שרפרף נמוך; יציאה מהבית — לאונן מותר לצאת מביתו.

אונן אינו אוכל בשר ואינו שותה יין.

אם חלה על אדם אנינות בשבת, כגון שקרובו נפטר בשבת או נפטר בערב שבת ועדיין לא הספיקו להביאו לקבורה, דיני אנינות אינם חלים עליו. משמעות הדבר היא שלכל אורך השבת הוא חייב בכל המצוות ומותר באכילת בשר ובשתיית יין. אולם במקרה כזה האונן אינו עושה 'הבדלה' מיד בצאת השבת אלא ממתין ועושה זאת רק לאחר ההלוויה.