האדם אינו נוטל עמו לקבר דבר מכל הנכסים החומריים שצבר בחייו. את כספו ורכושו הוא יכול להוריש ליקיריו, על־פי דיני הירושה וסדריהם, או לצווֹת אותם בשטר צוואה לכל אשר ירצה. דיני הירושה בתורה אינם חופפים את חוקי הירושה האזרחיים התקפים במדינת ישראל, וראוי לדעת זאת כדי לפעול נכון על־פי התורה ולמנוע סכסוכים עתידיים.

איך זה מתחלק ההבדלים העיקריים בין דיני הירושה בהלכה היהודית לבין חוקי הירושה במדינת ישראל הם: על פי דין תורה הבן הבכור מקבל חלק כפול משאר הבנים; בנות אינן יורשות; אישה אינה יורשת את בעלה; ועוד. לעומת זה, על פי חוקי מדינת ישראל, הירושה מתחלקת בשווה בין בן/ת הזוג לילדים, וכל אחד מהילדים — בנים ובנות כאחד — מקבל חלק יחסי שווה מתוך החצי הנותר.

הפתרון החוק האזרחי קובע כי צוואה כתובה וחתומה מבטלת את 'חוק הירושה'. בצוואה יכול כל אדם לצוות על חלוקת רכושו כראות עיניו. הוא יכול להעניק לבנו הבכור חלק כפול; הוא יכול לקבוע שרק הבנים יחלקו ביניהם את הרכוש; הוא יכול להעדיף בן מסוים מהאחרים; הוא יכול להוריש את נכסיו לבנותיו בלבד; והוא גם יכול להדיר לגמרי את ילדיו מרכושו ולצוות הכול לאדם זר או למוסד כלשהו.

עם זה, מי שמחלק את נכסיו לאחרים ולא הניח לילדיו ירושה כלל, "אין רוח חכמים נוחה ממנו", וההנחיה הכללית לסובבים אותו היא שלא לשתף עמו פעולה ולא לחתום על שטר צוואה שכזה. שטר שאינו חתום על־ידי שני עדים הוא חסר תוקף.

בנוסף, כבר בדורות קודמים היו חכמי ישראל ערים למתחים וליריבויות שעלולה חלוקה לא שוויונית של הירושה לעורר בקרב בני המשפחה. לפיכך המליצו לכל אדם לחלק את רכושו בשווה ככל האפשר, על־ידי כתיבת צוואה שלא תקפח אף לא אחד מהבנים והבנות. צוואה כתובה היא אפשרות המקובלת לחלוטין על התורה. עם זה, כדי שלא לעקור את דיני הירושה המפורטים בתורה באורח גורף, המליצו החכמים להשאיר מחוץ לצוואה סכום כסף סמלי, שיחולק על־פי עקרונות הירושה שבתורה.

לפנות למומחה כתיבת צוואה היא עניין סבוך, הן מבחינה הלכתית הן מבחינה משפטית. הדבר נובע בין השאר מכך שכדי שהירושה תתבצע על־פי ההלכה, חייבים להקנות את הנכסים עוד לפני המוות, שכן ברגע המוות חלים על הנכסים כל דיני הירושה הכתובים בתורה ואין עוד בכוח הצוואה להוציאם מידי היורשים. ואולם על־פי חוקי המדינה הצוואה חלה גם אחרי המוות, והיא גוברת על דיני הירושה החוקיים. לכן צריך ליצור כאן נוסחה משפטית שתגשר על הסתירה המובנית ותיתן תוקף חוקי לצוואה.

לנוכח המורכבות הזאת וכדי למנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים, מומלץ לפנות — לצורך כתיבת צוואה — למומחים בתחום, המודעים הן להיבט ההלכתי הן להיבט המשפטי.

" (משנה אבות ד, כב)