Weddings 

חתונה 

The wedding day is a special time that marks the end of one period of life and the beginning of a new one. According to tradition, one’s past transgressions are forgiven on one’s wedding day. Consequently, there is an element of seriousness, and even soul searching, on this day. 

On the day of the wedding, it is customary for the bride and the groom to each be accompanied by an escort, so that they are never left alone. There are two reasons for this custom: 

(1) to provide protection against harmful spiritual forces;  

(2) on their wedding day, the bride and groom are compared to a queen and a king, who do not go anywhere without an escort.  

It is a widespread custom, especially among Ashkenazim, for the bride and groom to fast on their wedding day. The reason for this is that the wedding day is considered to be a time of forgiveness and atonement, and so it is appropriate to fast on this day. Another reason is that this ensures that the bride and groom will not drink alcoholic beverages before the ceremony, and they will thus arrive at the wedding in a state of complete mental clarity. 

This fast ends immediately after the wedding ceremony, when the bride and groom enter a private room, known as the yihud room, where they may eat and drink as they wish. Even if the wedding ceremony is conducted before sunset, the fast ends immediately after the ceremony; there is no need to wait until nightfall.

When a wedding is held on certain dates, the couple does not fast. These days are Rosh Hodesh, Hanukkah, Purim, Tu BeShvat, and Tu BeAv.

On their wedding day, it is customary for a bride and groom to add, at the end of the afternoon silent Amida prayer, the confession of sins that is recited on Yom Kippur.

Further reading: For more on the special confession of Yom Kippur, see p. ﻿170; A Concise Guide to Mahshava, ﻿p. 69.

Many Ashkenazim have the custom for the groom to wear a white garment that is worn on Yom Kippur [kittel] at the wedding ceremony, as the color white symbolizes kindness and forgiveness. Furthermore, white is reminiscent of the shrouds of the dead, and the wearing of the kittel conveys the message that our time in this world is limited and must be utilized properly.

יום החתונה הוא יום מיוחד שבו מסתיים פרק אחד בחיי האדם ומתחיל פרק חדש, רציני ומחייב מקודמו. מקובל כי בחופה נמחלים עוונותיו של אדם, ולכן יש ביום הזה ממד של רצינות וכובד ראש, ואף של חשבון נפש. 

ליווי ביום הסמוך לחתונה נוהגים להצמיד לחתן ולכלה ליווי ולא להשאירם לבד. למנהג זה שני טעמים: א) שמירה מפני 'מזיקים'; ב) החתן והכלה ביום חתונתם הם כמו מלך ומלכה, שאינם הולכים בלי ליווי. 

צום מנהג נפוץ, בעיקר אצל האשכנזים, שהחתן והכלה צמים ביום החופה. הסיבות לכך הן שיום החתונה הוא יום של סליחה וכפרה, ולכן ראוי לצום בו. טעם נוסף הוא שהחתן והכלה לא ייגררו לשתיית משקאות חריפים, שעלולה למנוע מהם להגיע לחופה בדעה צלולה ומיושבת. 

צום זה מסתיים מיד אחרי החופה, בזמן שהחתן והכלה נכנסים ל'חדר ייחוד' (ראו להלן) וסועדים בו את לבם. גם אם החופה התקיימה לפני שקיעת השמש, הצום מסתיים מיד אחריה ואין צורך להמתין עד צאת  הכוכבים. 

כאשר החתונה נערכת בתאריכים מסוימים אין צמים ביום החופה. הימים האלה הם: ראש חודש, חנוכה, פורים, ט"ו בשבט, ט"ו באב. 

נוהגים שחתן וכלה ביום חופתם מוסיפים לפני סיום תפילת 'עמידה' של מנחה, את סדר ה'וידוי' ("על חטא שחטאנו לפניך..."), כמו בתפילות יום הכיפורים. 

רבים מן האשכנזים נוהגים שהחתן לובש בחופה 'קיטל' (בגד לבן שנהוג ללבוש ביום הכיפורים), מפני שצבע לבן מסמל חסד ומחילה. כמו־כן בגדי לבן מזכירים תכריכי נפטרים, ובלבישת ה'קיטל' מועבר מסר שזמננו בעולם הזה קצוב ויש לנצלו כראוי. 