כדי להתחתן כדת וכדין צריך להקדים ולפתוח תיק נישואין ברבנות הראשית. על־פי תקנות הרבנות יש לעשות זאת לא יאוחר מ־45 יום לפני מועד החתונה. את כל המידע הרלוונטי אפשר למצוא באתר 'המשרד לשירותי דת'. נוסף על הצד הפורמלי יש עוד שורה של הכנות שצריך וכדאי להשלים לקראת החתונה.

טבעת, מקווה ועוד בהתקרב החתונה על החתן לקנות טבעת נישואין, שבה יוכל לקדש את רעייתו לעתיד (ראו להלן עמ' 41 פירוט המנהגים הקשורים לטבעת הנישואין). הטבעת צריכה להיות קניינו של החתן ועליו להיות בעליה המוחלט. במילים פשוטות: החתן צריך לקדש את הכלה בטבעת שהיא רכושו.

נאמר בספר הזוהר, כי נשמות ההורים המנוחים של בעלי השמחה באות אף הן להשתתף בחתונה. לכן רבים נוהגים לעלות אל קברי ההורים והסבים ולהזמינם לחתונה. יש שאף המניחים על הקבר הזמנה מודפסת.

הערה: ככלל נהוג שלא לעלות לקבר במהלך השנה הראשונה לפטירה. עם זה, כאשר מדובר בחתן או בכלה המבקשים להזמין את הנפטר/ת לחתונתם, מקובל לעלות ולהזמין.

יש מנהג — בעיקר בקהילות האשכנזים — שהחתן והכלה אינם נפגשים זה עם זה בשבוע שלפני החתונה.

בשבת שלפני החתונה — אשר האשכנזים נוהגים לכנותה 'שבת חתן' או 'אויפרוף' (ביידיש: קריאה לעלות) — נוהגים להעלות לתורה את החתן. במידת האפשר ראוי לתת לו את העלייה האחרונה, ה'מפטיר', כך שהוא גם קורא את ההפטרה. יש המזמינים לשבת זו את חברי החתן ובני המשפחה ועורכים אתם סעודות לכבוד שמחת החתונה שבפתח. ויש העושים בשבת בבוקר לאחר התפילה 'קידוש' וסעודה קלה לכל באי בית הכנסת.

על הכלה להשלים את הכנותיה לחתונה ובהתקרב ליל הכלולות לטבול עצמה במקווה. האשכנזים מקפידים לקיים את הטבילה בארבעת הימים הסמוכים לחתונה בלבד, ולא קודם לכן.