לצורך קביעת מועד החתונה יש להתחשב בזמני המחזור החודשי של הכלה, וזאת כדי שהיא תוכל להיות טהורה בליל הכלולות. בימינו כלות רבות נוטלות לפני החתונה גלולות המסדירות את מועד המחזור ומתאימות אותו לתאריך החתונה, וממילא אפשר לבחור כל תאריך המתאים לבני הזוג. בעניין זה כדאי להתייעץ עם מדריכת הכלות. מלבד הגורם הנ"ל, יש כמה וכמה תאריכים בלוח השנה שבהם אסור — או מומלץ שלא — להתחתן.

מתי לא מתחתנים להלן רשימת הזמנים בשנה שבהם אין מתחתנים:

שבתות וחגים: אסור להינשא בשבת ובחג. מותר להינשא בימי שישי לפני שקיעת השמש, ויש שנהגו להינשא גם בערבי חג לפני שקיעת השמש. פורים וחנוכה אינם נחשבים ימי חג לעניין זה, ומותר להינשא בהם.

חול המועד סוכות וחול המועד פסח: אסור להינשא בחול המועד, אלא אם כן מדובר באדם שהתגרש והוא מבקש לשאת מחדש את אשתו לשעבר ("מחזיר גרושתו").

ימי 'ספירת העומר': ככלל, נוהגים שלא להתחתן בימים האלה. הספרדים נוהגים שלא להינשא מפסח עד ל"ג בעומר, ובכלל זה ל"ג בעומר, על־פי חלק מהדעות. האשכנזים מתירים להינשא בל"ג בעומר עצמו, אך מיד אחריו הם שבים ונמנעים מעריכת חתונות, עד ב' בסיוון. אם עולה על הפרק שאלת החתונה בתקופה זו של השנה, יש להתייעץ עם הרב שעתיד לערוך את החופה והקידושין.

ימי בין המצרים: שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב נקראים ימי 'בין המצרים' והם ימי אבל על חורבן שני בתי המקדש. אולם בתוך שלושת השבועות האלה יש כמה רמות בחומרת האבל, בין הימים שעד ראש חודש אב לימים שמראש חודש ועד תשעה באב. הספרדים נמנעים מלהתחתן רק בתשעת הימים שמראש חודש ועד תשעה באב. לעומתם, האשכנזים אינם נישאים בכל שלושת השבועות.

הרבנות הראשית קבעה תקנות מסודרות בעניין זמני הנישואין ואפשר למצוא אותן באתר שלה. נאסר על רבנים עורכי חופות לקיים חתונות בזמנים נוספים. למשל, הרבנות אינה מאפשרת עריכת חתונות במוצאי שבתות ובימי שישי אחרי השעה שתים־עשרה בצהריים, כדי שלא לגרום חילול שבת. לכן כדאי מאוד לתאם ולקבוע מראש את יום החופה ושעתה עם הרב שעתיד לערוך אותה.