בעדות המזרח וצפון אפריקה נהוג לקיים טקס חינה. במהלכו מורחים על ידיה של הכלה מרקחת בגון חום המופקת מעלי חינה. הטקס מסמל את מעבר הכלה מחיי רווקות לחיי נישואין, ומקובל לצייר על ידיה עיגולים כצורת מטבע, סמל לברכת שפע ומזל טוב.

מתי והיכן טקס החינה מתקיים בשתי וריאציות עיקריות:

חינה במקווה: כל כלה טובלת במקווה לפני החתונה. בכמה קהילות נהוג שמשפחת הכלה וחברותיה מלוות אותה אל המקווה, ולאחר הטבילה הן מחלקות מאכלים מתוקים ומציירות על ידיה באמצעות חינה. בטקס זה משתתפות נשים ובנות בלבד.

אירוע חינה: יש הנוהגים לקיים את טקס החינה מוקדם יותר מליל הטבילה, ועורכים אותו בבית או באולם. באירוע מחלקים מאכלים מתוקים וצובעים את כפות הידיים במרקחת החינה. בנוסף עורכים סעודה שבה משתתפים גם החתן ומשפחתו. האירוע הזה אינו לנשים בלבד.