ביום הגעתו לגיל שלוש־עשרה נעשה הנער 'בר מצווה'. 'בר' בארמית הוא 'בן' — בדומה ל'בר דעת' ו'בר קיימא' — והביטוי נועד להצביע על הקשר העמוק הנוצר בין הנער המתבגר ובין המצוות שהוא מתחיל לשאת בעוּלן.

חובות וזכויות מרגע מלאות לנער שלוש־עשרה שנים הוא חייב בקיום כל מצוות התורה הרלוונטיות אליו, כאדם מבוגר ממש. בין השאר עליו להתענות בימי צום, כמו יום הכיפורים ותשעה באב; הוא חייב במצוות כמו ישיבה בסוכה, אכילת מצה בפסח, לבישת ציצית ושמירת שבת.

בצד החובות מוקנות לחתן המצוות גם כל הזכויות ההלכתיות השמורות למבוגרים. מעתה הוא מצטרף ל'מניין', עשרת המתפללים הדרושים לתפילה בציבור. הוא עצמו אף רשאי לגשת לעמוד התפילה בבית הכנסת ולשמש שליח ציבור ('חזן'). באפשרותו לקדש על היין בשבתות ובחגים ולהוציא ידי חובה את כל השומעים. והוא כמובן זכאי לעלות לתורה.

התאריך הקובע יום בר המצווה נקבע על־פי תאריך הלידה העברי ולא הלועזי. חשוב להדגיש זאת, שכן כמעט תמיד הם אינם חופפים, ובדרך כלל אף יש ביניהם פער ניכר של ימים ואפילו של שבועות. חשוב אפוא לזכור את תאריך הלידה העברי, ועל פיו בלבד לקבוע את יום בר המצווה.

בהקשר זה חשוב להביא בחשבון כי התאריך הלועזי מתחלף בחצות הלילה, בעוד התאריך העברי משתנה עם שקיעת השמש. לכן כשמבקשים לברר את תאריך הלידה העברי על־פי התאריך הלועזי, צריך לדעת גם את שעת הלידה. מי שנולד למשל בשעה 9 בערב, ויבדוק מה התאריך העברי באותו תאריך הלועזי, יקבל את היום הקודם ליום הולדתו, שכן שעת לידתו שייכת לתאריך עברי מאוחר יותר ביום אחד.

שקיעת השמש היא המחליפה את התאריך. לכן מי שנולד מהשקיעה ועד חצות הלילה הרי לאחר ההמרה של התאריך הלועזי לעברי עליו להתקדם עוד יום אחד. למשל, אם הוא נולד ב־23.3.2004, ההמרה לתאריך עברי תיתן את התאריך א' בניסן תשס"ד. אבל מכיוון שהוא נולד אחרי השקיעה, הרי שיום לידתו הוא ב' בניסן, ועליו לציין את בר־המצווה שלו בב' בניסן.

יש כמה אתרים המסייעים להמיר תאריך לועזי לתאריך עברי, ויש בהם אפשרות לציון שעת הלידה, כדי לקבל מיד את התוצאה הנכונה.

תאריכים ייחודיים יש כמה תאריכים בשנה הדורשים שימת לב מיוחדת כשבאים לקבוע את מועד בר המצווה של מי שנולד בהם:

מי שנולד למשל בי' באדר בשנה 'פשוטה' — שיש בה חודש אדר אחד בלבד — והשנה השלוש־עשרה להולדתו היא 'מעוברת' — כלומר, שנה שיש בה שני חודשי אדר — עליו לחגוג את בר המצווה שלו בחודש אדר השני (אדר ב') ולא בראשון (אדר א'). הסיבה היא שלעניין ימי הולדת חודש אדר ב' הוא האדר העיקרי.

עם זה, מי שנולד בשנה 'מעוברת' בחודש אדר א' והשנה השלוש־עשרה להולדתו 'מעוברת' אף היא, יחוג את בר המצווה שלו בחודש אדר א' ולא באדר ב'. לפי אותו עיקרון: אם הוא נולד בחודש אדר ב' והשנה השלוש־עשרה 'מעוברת' אף היא, בר המצווה שלו יצוין גם כן באדר ב'.

לחילופין, מי שנולד בשנה 'מעוברת' בחודש אדר ב', אך השנה השלוש־עשרה להולדתו היא 'פשוטה', יחוג את בר המצווה שלו באדר היחיד הקיים באותה שנה.

יש עוד שני תאריכים שקיימים במקצת השנים בלבד, והם ל' במרחשוון (ראש חודש כסלו) ול' בכסלו (ראש חודש טבת). במקצת השנים החודשים חשוון וכסלו הם בני עשרים ותשעה ימים בלבד ואין בהם יום ל'. לכן מי שנולד באחד משני התאריכים אלה ובשנת בר המצווה שלו התאריך הזה אינו קיים, לא יוקדם מועד בר המצווה שלו ביום אלא יידחה ליום המחרת (ל' במרחשוון יצוין בא' בכסלו ול' בכסלו יצוין בא' בטבת).