בהגיעה לגיל שתים־עשרה, הנערה נכנסת לעול מצוות התורה ונעשית 'בת מצווה'. מעתה היא חייבת במצוות כבוגרת לכל דבר ועניין.

גיל הכניסה של בנות לעול מצוות מוקדם בשנה מזה של בנים בשל ההתבגרות הפיזית והבשלות הנפשית המהירה יותר אצלן. יש הקושרים זאת גם עם דברי התלמוד: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (בבלי נידה מה, ב" (בבלי נידה מה, ב

חובות וזכויות מגיל שתים עשרה והלאה חייבת הנערה לקיים את כל המצוות המוטלות על אישה בוגרת. עליה לאכול מצה בפסח, לצום בתעניות דוגמת יום הכיפורים ותשעה באב, להיזהר מעשיית פעולות המחללות את קדושת השבת והחג, להדליק נרות בערבי שבתות וחגים ועוד.

מעתה היא רשאית להוציא אחרים ידי חובת המצווה המוטלת עליה. לדוגמה, עד גיל שתים־עשרה אין באפשרותה להפריש חלה. מכאן והלאה היא רשאית לעשות זאת ולזַכות בכך את כל האוכלים מאותו מאפה. היא גם יכולה לעשות קידוש ולהוציא ידי חובה נשים ונערות.

חגיגת בת מצווה בעבר לא היה מקובל לציין את כניסת הנערה למצוות במאורע חגיגי. נראה שהדבר נבע מהאופי הביתי יותר של חיי הבנות. בתקופה המודרנית התפתח הנוהג לחגוג גם בת מצווה באירוע. במסיבת בת המצווה ראוי שכלת השמחה תשמיע רעיון תורני כלשהו ובכך תיצוק לחגיגה תוכן רציני.

(אסתר ט, כח)