אחרי שהנער נעשה בר מצווה הוא רשאי לעלות לתורה, ונהוג לחגוג את העלייה לתורה הראשונה שלו.

רבים נוהגים לקיים את העלייה בשבת. אחרים עושים זאת באחד מימי החול שקוראים בהם בתורה (ימי שני, חמישי, ראש חודש, חנוכה וחול המועד). היתרון בכך הוא שבני משפחה וחברים יכולים להגיע מרחוק במכוניות בלי לחלל את קדושת השבת, וכמו־כן ביום חול אפשר לצלם ולהנציח את המעמד.

איפה עולים רוב הציבור מעדיף לקיים את העלייה לתורה בבית כנסת קרוב לבית, או בבית הכנסת שבו רגילה המשפחה להתפלל. יש הבוחרים לקיימוֹ ברחבת הכותל המערבי, ובכך להעניק לטקס ממד נוסף. במקרה כזה ייערך הטקס כמובן ביום חול בלבד. 'הקרן למורשת הכותל' מלווה ללא כל תשלום את טקס העלייה לתורה של הנכנסים בעול מצוות.

איזו עלייה יש כמה אפשרויות בעניין העלייה לתורה:

א. לעלות לתורה בלבד, בלי לקרוא בקול רם את קטע הקריאה בתורה, אלא רק לברך את הברכות שבתחילת העלייה ובסופה.

ב. לעלות לתורה וגם לקרוא לפני הציבור את קטע הקריאה בתורה.

ג. בשבת: לעלות לתורה אחרון, לעלייה המכוּנה 'מפטיר', ולקרוא את ההפטרה. קריאת ההפטרה קלה יותר מקריאה בספר התורה, שכן ספר תורה איננו מנוקד ואין בו הסימנים של טעמי המקרא, בעוד ההפטרה נקראת מתוך ספר מנוקד ומוטעם.

ד. בשבת: נער אתגרי במיוחד יכול לקרוא את כל פרשת השבוע, ולשמש הקורא בתורה באותה שבת.

נשוב ונדגיש: אין צורך ללחוץ על הנער לקרוא בתורה. הדבר דורש זמן רב של הכנה ושינון, והוא עלול לבוא על חשבון דברים חשובים יותר. נער שיעשה זאת ברצון ובשמחה — מה טוב. אך אם הדבר קשה לו, רצוי לוותר. חבל שהעלייה הראשונה לתורה תיצרב בתודעתו כמאורע מלחיץ.

הכנה לעלייה יש להכין את הנער מראש ולתרגל אתו את העלייה לתורה, בכל מתכונת שעליה הוחלט. בכל עיר ויישוב יש מי שמתמחים בהכנת נערים למעמד זה.

אם הנער מתכונן לקרוא את ההפטרה, עליו ללמוד לקרוא אותה נכון, בהגייה נכונה ועם טעמי המקרא המדויקים בנוסח העדה. אם הוא מתכוון לקרוא בתורה עליו להתכונן עוד יותר, מכיוון שבקריאתו הוא מוציא את הציבור כולו ידי חובת הקריאה, ועליו לקרוא את הפרשה כהלכה.

חובה לתאם הכול מראש עם גבאי בית הכנסת: מה בדיוק מתכוון חתן המצוות לקרוא, כמה אורחים צפויים לבוא וכיוצא בזה.

התייעצות מוקדמת עם הרב או הגבאי גם תבטיח שחתן המצוות יתכונן לקריאת הפרשה ו/או ההפטרה הנכונות. לעתים נקראות באותה שבת עוד פרשיות בתורה, או שקוראים שתי פרשיות מחוברות.

יצוין כי השבת שבה הנער יכול לעלות לתורה היא זו שאחרי יום בר המצווה ולא קודם לכן.

בבתי כנסת רבים מקובל שהורי הנער מזמינים את המתפללים ל'קידוש', הנערך אחרי התפילה. לצורך זה קונים מראש (או משתתפים עם קופת בית הכנסת בעלות הקנייה) יין, כיבוד קל ומשקאות למעין סעודה קטנה, שבה הנוכחים מברכים את הנער ומשפחתו. חשוב לתאם זאת עם הגבאי, והוא גם ינחה את המשפחה על המוצרים המתאימים ועל ההכשר הנדרש.

ברוך שפטרני אחרי העלייה לתורה של הנער וסיום הברכה השנייה ("אשר נתן לנו") מברך האב: "בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה" (ויש אומרים: שֶׁל זֶה/מֵעֹנֶשׁ הַלָּזֶה).

יש הנוהגים לומר זאת כברכה לכל דבר: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה" (ויש אומרים: שֶׁל זֶה/ מֵעֹנֶשׁ הַלָּזֶה).

הנימוק לברכה זו הוא שעד מועד בר המצווה של הבן, נושא האב באחריות לחטאי בנו. מכאן והלאה האחריות למעשי הבן מוטלת על כתפיו שלו, ואילו האב נפטר מהאחריות הזאת.