The Funeral and Burial Burial

חזור

לוויה וקבורה

הקבורה

אנשי החברה קדישא קוברים את הנפטר. משכיבים אותו בקבר כאשר פניו כלפי מעלה וידיו בצדי גופו. מכסים את הקבר בלבֵנים, כדי שהנפטר יהיה נתון בחלל של אוויר ולא בתוך עפר. לאחר אטימת חלל הקבר בלבנים, מכסים בעפר. יש מצווה להשתתף בקבורה, ולכן הציבור נוהג לסייע בכיסוי העפר. בזמן כיסוי העפר נוהגים שאת החפירה אינו מועבר מיד ליד, אלא מי שכבר כיסה מניח אותו מידו והבא אחריו לוקח.

'צידוק הדין' עם סיום הקבורה אומרים תפילה הנקראת 'צידוק הדין', כלומר קבלת דינו של הקב"ה עלינו. הנוסח משתנה בין אשכנזים לספרדים.

אשכנזים הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. הַצּוּר תָּמִים בְּכָל פֹּעַל, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, הַשַּׁלִּיט בְּמַטָּה וּבְמַעַל, מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. הַצּוּר תָּמִים בְּכָל מַעֲשֶׂה, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, חֶסֶד חִנָּם לָנוּ תַּעֲשֶׂה, וּבִזְכוּת הַנֶּעֱקַד כְּשֶׂה, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה. צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו הַצּוּר תָּמִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, חֲמָל נָא וְחוּס נָא עַל אָבוֹת וּבָנִים, כִּי לְךָ, אָדוֹן, הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים. צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ פִּקְדוֹן כָּל רוּחוֹת, חָלִילָה לְּךָ זִכְרוֹנֵנוּ לִמְחוֹת, וְיִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ בְּרַחֲמִים עָלֵינוּ פְקוּחוֹת, כִּי לְךָ, אָדוֹן, הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. אָדָם אִם בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה, אוֹ אֶלֶף שָׁנִים יִחְיֶה, מַה יִתְרוֹן לּוֹ, כְּלֹא הָיָה יִהְיֶה, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, מֵמִית וּמְחַיֶּה. בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֱמֶת דִּינוֹ, וּמְשׁוֹטֵט הַכֹּל בְּעֵינוֹ, וּמְשַׁלֵּם לְאָדָם חֶשְׁבּוֹנוֹ וְדִינוֹ, וְהַכֹּל לִשְׁמוֹ הוֹדָיָה יִתֵּנוּ. יָדַעְנוּ אֲדֹנָי כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶךָ, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ וְתִזְכֶּה בְּשָׁפְטֶךָ, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת שָׁפְטֶךָ, צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. דַּיַּן הָאֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת. נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדֶךָ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ וְיָדֶךָ, רַחֵם עַל פְּלֵיטַת צֹאן עֲבָדֶיךָ, וְתֹאמַר לַמַּלְאָךָ הֶרֶף יָדֶךָ. ויש המוסיפים גם פסוקים אלה: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְנֵי אָדָם, לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר אֲדֹנָי, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ. אֲדֹנָי נָתַן, וַאֲדֹנָי לָקָח, יְהִי שֵׁם אֲדֹנָי מְבֹרָךְ. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ.ספרדים צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. צַדִּיק אֲדֹנָי בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. מִשְׁפְּטֵי אֲדֹנָי אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו. הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה. אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. דַּיַּן הָאֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת. בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי אֲדֹנָי דִּבֵּר. יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. הַצּוּר תָּמִים בְּכָל פֹּעַל, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, הַשַּׁלִּיט בְּמַטָּה וּבְמַעַל, מֵמִית וּמְחַיֶּה, מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. הַצּוּר תָּמִים בְּכָל מַעֲשֶׂה, מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, חֶסֶד חִנָּם לָנוּ תַּעֲשֶׂה, וּבִזְכוּת הַנֶּעֱקַד כְּשֶׂה, הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה.

צַדִּיק בְּכָל דְּרָכָיו הַצּוּר תָּמִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, חֲמָל נָא וְחוּס נָא עַל אָבוֹת וּבָנִים, כִּי לְךָ, אָדוֹן, הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים. צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ פִּקְדוֹן כָּל רוּחוֹת, חָלִילָה לְּךָ זִכְרוֹנֵנוּ לִמְחוֹת, וְיִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ בְּרַחֲמִים עָלֵינוּ פְקוּחוֹת, כִּי לְךָ, אָדוֹן, הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

אָדָם אִם בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה, אוֹ אֶלֶף שָׁנִים יִחְיֶה, מַה יִתְרוֹן לּוֹ, כְּלֹא הָיָה יִהְיֶה, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, מֵמִית וּמְחַיֶּה. בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֱמֶת דִּינוֹ, וּמְשׁוֹטֵט הַכֹּל בְּעֵינוֹ, וּמְשַׁלֵּם לְאָדָם חֶשְׁבּוֹנוֹ וְדִינוֹ, וְהַכֹּל לִשְׁמוֹ הוֹדָיָה יִתֵּנוּ.

יָדַעְנוּ אֲדֹנָי כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶךָ, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ וְתִזְכֶּה בְּשָׁפְטֶךָ, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדַּת שָׁפְטֶךָ, צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. דַּיַּן הָאֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת. נֶפֶשׁ כָּל חַי בְּיָדֶךָ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ וְיָדֶךָ, רַחֵם עַל פְּלֵיטַת צֹאן עֲבָדֶיךָ, וְתֹאמַר לַמַּלְאָךָ הֶרֶף יָדֶךָ.

ויש המוסיפים גם פסוקים אלה:

גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְנֵי אָדָם, לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר אֲדֹנָי, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ. אֲדֹנָי נָתַן, וַאֲדֹנָי לָקָח, יְהִי שֵׁם אֲדֹנָי מְבֹרָךְ. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ.

צַדִּיק אַתָּה אֲדֹנָי, וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. צַדִּיק אֲדֹנָי בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. מִשְׁפְּטֵי אֲדֹנָי אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ. קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו. הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה. אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה.

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. דַּיַּן הָאֱמֶת, שׁוֹפֵט צֶדֶק וֶאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת. בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי אֲדֹנָי דִּבֵּר.

יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ. אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

ל'קדיש הגדול' אחר תפילת 'צידוק הדין' אומרים 'קדיש הגדול'. זה קדיש מיוחד שאומרים

בהזדמנויות מיוחדות ובו נוסח מורחב. לפנינו שתי נוסחאות:

אשכנזים האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יָתְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעְקַר פָּלְחָנָא נֻכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פָּלְחָנָא דִשְׁמַיָּא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, (המתפללים בנוסח 'אשכנז', מדלגים מכאן ועד למילים : בְּחַיֵּכוֹן...) וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: בְּחַיֵּכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. האבלים: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא (ב'עשרת ימי תשובה': לְעֵלָּא לְעֵלָּא) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָא, בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְכוֹן וּלְהוֹן, שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָא, וְרַחֲמֵי, וְחַיֵּי אֲרִיכֵי, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן.ספרדים האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאַתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָא מִיתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יָתְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלָא בְּגַוַּה, וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאָתָבָא פֻּלְחָנָא דִשְׁמַיָּא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֶמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. האבלים: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יָתְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעְקַר פָּלְחָנָא נֻכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פָּלְחָנָא דִשְׁמַיָּא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, (המתפללים בנוסח 'אשכנז', מדלגים מכאן ועד למילים : בְּחַיֵּכוֹן...) וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: בְּחַיֵּכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

האבלים: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְעֵלָּא (ב'עשרת ימי תשובה': לְעֵלָּא לְעֵלָּא) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָא, בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְכוֹן וּלְהוֹן, שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָא, וְרַחֲמֵי, וְחַיֵּי אֲרִיכֵי, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאַתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָא מִיתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יָתְהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלָא בְּגַוַּה, וּלְמִעְקַר פֻּלְחָנָא נֻכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאָתָבָא פֻּלְחָנָא דִשְׁמַיָּא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ בְּחַיֵּכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֶמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

האבלים (פוסעים שלוש פסיעות לאחור ואומרים): עֹשֶׂה שָׁלוֹם (ב'עשרת ימי תשובה': הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. ובתרגום לעברית: יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שהוא עתיד להתחדש, ולהחיות מתים, ולהעלות לחיי עולם, ולבנות את העיר ירושלים, ולשכלל היכלו בתוכה, לעקור עבודה זרה מן הארץ, ולהחזיר עבודת שמים (המִקדש) למקומה, וימליך הקדוש ברוך הוא במלכותו ובכבודו; ויצמיח גאולתו ויקרב משיחו. בחייכם ובימיכם ובחיי כל ישראל במהרה בקרוב — ואִמרו אמן. יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שם הקדוש ברוך הוא, למעלה מכל ברכות ושירוֹת, תשבחות ונחמות, הנאמרות בעולם — ואִמרו אמן. על ישראל ועל החכמים, ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם, ועל כל מי שעוסקים בתורה, הן במקום הקדוש הזה והן בכל מקום ומקום, יהא לנו ולכם ולהם שלום רב, חן וחסד ורחמים, וחיים ארוכים ומזונות (פרנסה) ברווח, ופדוּת מלפני אביהם שבשמים ובארץ — ואִמרו אמן. יהא שלום רב מן השמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן.האבלים (פוסעים שלוש פסיעות לאחור ואומרים): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל עונה: אָמֵן. ובתרגום לעברית: יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שהוא עתיד להתחדש, ולהחיוֹת מתים, ולהעלות לחיי עולם, ולבנות את העיר ירושלים ולשכלל היכלו בתוכה, ולעקור עבודה זרה מן הארץ, ולהחזיר עבודת שמים (המִקדש) למקומה; וימליך הקדוש ברוך הוא במלכותו ובכבודו; ויצמיח גאולתו ויקרב משיחו, בחייכם ובימיכם ובחיי כל ישראל במהרה בקרוב — ואִמרו אמן. יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שם הקדוש ברוך הוא למעלה מכל ברכות ושירוֹת, תשבחות ונחמות הנאמרות בעולם — ואִמרו אמן. על ישראל ועל החכמים, ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם, ועל כל מי שעוסקים בתורה, הן במקום הקדוש הזה והן בכל מקום ומקום, יהא לנו ולהם ולכם חן וחסד ורחמים מלפני אדון השמים והארץ — ואִמרו אמן. יהא שלום רב מן השמים, וחיים טובים ושׂובע, וישועה ונחמה, ופדוּת ורפואה, וגאולה וסליחה וכפרה, ורווח והצלה עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן. עושה שלום במרומיו הוא יעשה ברחמיו שלום עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן.

הקהל עונה: אָמֵן.

ובתרגום לעברית:

יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שהוא עתיד להתחדש, ולהחיות מתים, ולהעלות לחיי עולם, ולבנות את העיר ירושלים, ולשכלל היכלו בתוכה, לעקור עבודה זרה מן הארץ, ולהחזיר עבודת שמים (המִקדש) למקומה, וימליך הקדוש ברוך הוא במלכותו ובכבודו; ויצמיח גאולתו ויקרב משיחו. בחייכם ובימיכם ובחיי כל ישראל במהרה בקרוב — ואִמרו אמן. יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שם הקדוש ברוך הוא, למעלה מכל ברכות ושירוֹת, תשבחות ונחמות, הנאמרות בעולם — ואִמרו אמן. על ישראל ועל החכמים, ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם, ועל כל מי שעוסקים בתורה, הן במקום הקדוש הזה והן בכל מקום ומקום, יהא לנו ולכם ולהם שלום רב, חן וחסד ורחמים, וחיים ארוכים ומזונות (פרנסה) ברווח, ופדוּת מלפני אביהם שבשמים ובארץ — ואִמרו אמן. יהא שלום רב מן השמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן.

האבלים (פוסעים שלוש פסיעות לאחור ואומרים): עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.

הקהל עונה: אָמֵן.

ובתרגום לעברית:

יתגדל ויתקדש שמו הגדול. בעולם שהוא עתיד להתחדש, ולהחיוֹת מתים, ולהעלות לחיי עולם, ולבנות את העיר ירושלים ולשכלל היכלו בתוכה, ולעקור עבודה זרה מן הארץ, ולהחזיר עבודת שמים (המִקדש) למקומה; וימליך הקדוש ברוך הוא במלכותו ובכבודו; ויצמיח גאולתו ויקרב משיחו, בחייכם ובימיכם ובחיי כל ישראל במהרה בקרוב — ואִמרו אמן. יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שם הקדוש ברוך הוא למעלה מכל ברכות ושירוֹת, תשבחות ונחמות הנאמרות בעולם — ואִמרו אמן. על ישראל ועל החכמים, ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם, ועל כל מי שעוסקים בתורה, הן במקום הקדוש הזה והן בכל מקום ומקום, יהא לנו ולהם ולכם חן וחסד ורחמים מלפני אדון השמים והארץ — ואִמרו אמן. יהא שלום רב מן השמים, וחיים טובים ושׂובע, וישועה ונחמה, ופדוּת ורפואה, וגאולה וסליחה וכפרה, ורווח והצלה עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן. עושה שלום במרומיו הוא יעשה ברחמיו שלום עלינו ועל כל ישראל — ואִמרו אמן.

מנהגים שונים בימים שבהם אין אומרים 'תחנון' אין אומרים 'צידוק הדין' ובמקומו אומרים פרק ט"ז בתהילים ולאחריו 'קדיש' רגיל ולא 'קדיש הגדול'.

לאחר 'צידוק הדין' יש האומרים תפילת אשכבה ('א־ל מלא רחמים'), ויש שאינם אומרים תפילת אשכבה בלוויה, אלא רק מאוחר יותר, בתום ימי ה'שבעה'.

בירושלים נהוג לערוך 'הקפות' סביב גופת הנפטר, קודם הטמנתה בקבר. מנהג זה מקיימים רק בימים שבהם אומרים 'תחנון', ולא בשעות הלילה.

איש החברה קדישא המשמש חזן נוטל שבע מטבעות מכסף או מנחושת ומניח אותן על גופת הנפטר, בעוד המלווים מקיפים את הנפטר שבע פעמים לצד ימין, ובכל הקפה נאמר פסוק אחר. מקורו של מנהג ה'הקפות' בתורת הקבלה.