בסיום האכילה או השתייה מברכים ברכה הנקראת 'ברכה אחרונה'. בכך אנו מודים לקדוש ברוך הוא על שברוב טובו וחסדו הוא מפרנס וזן אותנו.

כמות ברכה אחרונה מברכים רק כאשר אוכלים בכמות מינימלית של 'כזַיִת', או שותים כמות של 'רביעית' (86 סמ"ק, כמחצית כוס חד פעמית) וזאת בתוך פרק זמן מרבי של ארבע דקות. ההגדרה ההלכתית של 'כזית' גדולה מגודלו של זית בן ימינו. על פי המקובל, בפרוסת לחם (המגיע פרוס באריזה) יש בערך שלושה שיעורי 'כזית'. כלומר שהאוכל שליש פרוסה או כל מאכל אחר בגודל כזה חייב לברך עליו 'ברכה אחרונה'. לפי חלק מדעות הפוסקים הספרדים בפרוסת לחם אחת יש רק 'כזית' אחד.

להלן סוגי הברכות האחרונות למאכלים השונים.

ברכת המזון ברכה אחרונה על אכילת לחם מכוּנה 'ברכת המזון', ויש בה שלוש ברכות (כפי שיפורט בהמשך).

ברכה 'מעין שלוש' ברכה אחרונה על מיני מזונות שאינם לחם נקראת ברכה 'מעין שלוש' — כעין תקציר של כל 'ברכת המזון' בברכה אחת. גם אחרי שתיית יין או אכילת פרי מ'שבעת המינים' (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים) מברכים ברכה 'מעין שלוש'. עיקר נוסח הברכה זהה בכל המקרים, אך פתיחתה וסיומה משתנים על־פי סוג המאכל או המשקה:

בָּרוּךְ אשכנזים אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם (נָא) אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וְעַל מִזְבְּחֶךָ. וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ. וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

בשבת — וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.

בראש חודש — וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.

בראש השנה — וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.

ביום טוב — וְשַֹמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה.

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ

ספרדים בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְעַל מִזְבָּחָךְ. וְעַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ. וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

בשבת — הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

בראש חודש — הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.

בסוכות — הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן.

במועדים — הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם.

ליום טוב — הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ (אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ) עַל הָאָרֶץ

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ

ברכת 'בורא נפשות' לאחר אכילת ירקות, פירות שאינם משבעת המינים ושאר מאכלים, שברכתם הראשונה היא 'שהכול', מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ (לכמה מקהילות אשכנז: שֶׁבָּרָא) לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. בָּרוּךְ חֵי (ויש אומרים: חַי) הָעוֹלָמִים.

גם לאחר שתיית משקאות (מלבד יין) מברכים 'בורא נפשות'. אך זאת בתנאי ששותים משקה בכמות של 'רביעית'.

על משקאות חמים או משקאות חריפים אין מברכים 'ברכה אחרונה', שכן בדרך כלל שותים אותם לאט לאט ולא ברציפות.