בשעות הערב מתפללים תפילת ערְבית. תפילה זו היא המקבילה לשרֵפת איברי הקרבנות על המזבח במהלך הלילה. במרכזה של תפילה זו קוראים 'קריאת שמע' של ערבית, שהיא מצווה מהתורה.

מבנה התפילה חכמינו תיקנו לברך שתי ברכות קודם קריאת שמע של ערבית ושתי ברכות אחריה, ולאחר מכן תפילת 'עמידה' בלחש. בתפילת ערבית שליח הציבור איננו חוזר בקול רם על תפילת 'עמידה'. בסיום ערבית אומרים את תפילת 'עלינו לשבח'.

זמן קריאת שמע של ערבית מתחיל כאשר מופיעים בשמים שלושה כוכבים לפחות. זמן זה נקרא 'צאת הכוכבים', והוא כעשרים דקות אחרי שקיעת השמש. מועד 'קריאת שמע' של ערבית נמשך עד חצות הלילה. מי שהחמיץ ולא קרא לפני חצות — רשאי לקרוא עד הבוקר.

זמני התפילה זמן תפילת ערבית מקביל לזמן קריאת שמע, ובכל־זאת יש הבדל מסוים, שכן בשעת הצורך אפשר להקדים ולהתפלל תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים, ולאחר מכן, בצאת הכוכבים, לקרוא שוב 'קריאת שמע'. כך אכן נהוג בקהילות רבות, בעיקר בקרב עדות ספרד. הסיבה היא שיש טורח לאסוף את הציבור לתפילת מנחה ולאחר מכן לאסוף אותו שוב לתפילת ערבית. לפיכך (ומעוד סיבות) הנהיגו בקהילות אלה להתפלל מנחה סמוך לשקיעה ומיד לאחר מכן להתפלל ערבית. אך מכיוון שהשעה עדיין מוקדמת בעבור 'קריאת שמע', הם שבים וקוראים את שלוש פרשיותיה של 'קריאת שמע' אחרי צאת הכוכבים. 'קריאת שמע' הנוספת נאמרת על ידי כל יחיד ויחיד, בלי תוספת הברכות שלפניה ושאחריה.