בשלב הזה בא תורן של 'ברכות השחר', סדרת ברכות הנאמרת בכל יום עם שחר. יש כאן שני רצפי ברכות: רצף ראשון (מ"הנותן לשכווי בינה" עד "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל") — ברכות הודיה על ההנאות הרגילות של שגרת החיים, כדוגמת יכולתנו להתעורר מהשינה רעננים, לפקוח עיניים ולראות, לזקוף קומה, לפסוע ולנוע ממקום למקום, ללבוש בגדים ועוד. רצף שני הוא של 'ברכות התורה', ובהן אנו מודים לה' על התורה שנתן לנו ומבקשים כי נזכה — אנו וכל צאצאינו — לדבוק בה בכל לב.

סדר הברכות בעניין סדר 'ברכות השחר' יש כמה וכמה מנהגים, וכל אחד יאמר אותן על פי סדר הופעתן בסידור התפילה שלו.

את 'ברכות השחר' אומרים ברצף ובלי דילוגים, אף אם המברך אינו נהנה בפועל, בשעת מעשה, מאותן הנאות המפורטות בברכות.

גם את 'ברכות התורה' מברכים רק פעם אחת בבוקר, והן חלות על לימוד התורה במשך כל היום. אין ללמוד תורה קודם שמברכים את ברכות התורה בבוקר.

נשים ו'ברכות השחר' נשים מברכות את כל 'ברכות השחר', אך במקום "שלא עשני אישה", אומרות "שעשני כרצונו". יש הנוהגות לברך "שעשני כרצונו" בלי להזכיר שֵׁם ה', כלומר "ברוך שעשני כרצונו". ויש הנוהגות לא לברך ברכה זו כלל. כל אחת תעשה כמנהגה, על פי הסידור שממנו היא מתפללת.

(דברים יא, יג)(הושע יד, ג)