כשפוקחים עיניים בבוקר אנו מודים לבורא העולם על שהחזיר לנו את הנשמה לעוד יום של חיים ועשייה. לאחר מכן נוטלים את הידיים במים.

מודה אני המילים הראשונות שיהודי אומר עם קומו משנתו הן: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ".

נטילת ידיים אחרי אמירת 'מודה אני' יש לטהר את הידיים. בעת השינה בלילה שורה על האדם רוח טומאה, והדרך להיטהר ממנה היא על־ידי נטילת ידיים. לכן קודם נטילת ידיים בבוקר יש להימנע מלגעת בעיניים, בפה, באף או באוזניים. בנטילת הידיים יש גם אקט של התקדשות, המזכיר את נטילת הידיים של הכוהנים בפתח כל יום עבודה בבית המקדש.

סדר הנטילה: את הנטילה עושים על־ידי עירוי מים מספל (נטלה, כוס וכדומה) שלוש פעמים על כל יד, לסירוגין.

וכך עושים זאת: ממלאים את הנטלה, מעבירים אותה ליד שמאל ושופכים מים על יד ימין במידה שהמים ישטפו את היד כולה (עד שורש כף היד). לאחר מכן מעבירים את הספל ליד ימין ושופכים מים על יד שמאל. חוזרים עוד פעמיים על סדר הפעולות הזה. בסך הכול נוטלים שלוש פעמים כל אחת משתי הידיים.

אחרי הנטילה מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם".

ברכה זו היא הראשונה שמברכים בכל בוקר.

ראוי להימנע מללכת מרחק של ארבע אמות (כשני מטרים) קודם נטילת הידיים בבוקר. לכן רבים מקפידים להכין בערב ליד המיטה קערה קטנה ובתוכה נטלה מלאה מים, וכך אפשר בבוקר ליטול ידיים סמוך למיטה. מי שלא הכין מים ליד המיטה ילך אל הכיור הקרוב ביותר וייטול שם את ידיו על־ידי נטלה או כלי אחר.

אשר יצר לאחר עשיית הצרכים נוטלים שוב ידיים ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ,

האשכנזים מסיימים את הברכה כך:

שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

הספרדים מסיימים את הברכה כך:

שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

ברכה זו מופיעה בסידור מיד אחרי ברכת נטילת ידיים.

בברכת "אשר יָצר" אנו מודים לבורא על הגוף המופלא שנתן לנו. מברכים את הברכה לא רק בבוקר, אלא גם במשך היום, אחרי כל עשיית צרכים.

אחרי "אשר יצר" (בבוקר) מברכים "א־לוהי, נשמה שנתת בי טהורה היא…", כמופיע בסידור. ברכה זו היא הודיה על הנשמה הטהורה שהבורא נפח בנו, והיא השלישית ב'ברכות השחר'.