Back
Zevahim
Daf 63bוּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עַל הֶעָקֵב.
and circle the altar until reaching the southwest corner and descend via the left side of the ramp, except for one who ascends for one of these three matters, where they would ascend directly to the southwest corner of the altar, and descend by turning on their heels
RASHI
ומקיפין דרך שמאל מקיפים את המזבח בשביל צורכי עבודה או למתן דמי חטאת או סידור המערכה או היפוך איברים בצינורא ויורדין במערבו של כבש שהוא שמאל לעולים במזבח בעלייתן:
לג' דברים אלו הנעשים בקרן מערבית דרומית נסכים ועולת העוף כשהוא עולה למזבח פונה לשמאל באותה הקרן וכשגמר חוזר על העקב דרך עלייתו ובגמ' פריך הא בעינן דרך ימין ולג' דברים הנעשים בה למטן אינו עולה ואינו מקיף אלא עומד על הרצפה בקרקע:
גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אָמַר קְרָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, חַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה, וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת;
The Gemara asks a question about the mishna’s statement that the sacrificial rite of a bird sin offering is performed at the southwest corner of the altar: From where are these matters derived? Rabbi Yehoshua says: The verse states with regard to the sin offering of a destitute sinner, which is a meal offering brought in lieu of an animal or bird: “He shall put no oil upon it, neither shall he put any frankincense on it; for it is a sin offering” (Leviticus 5:11). From this verse it is evident that a sin offering is called a meal offering and a meal offering is called a sin offering, so that their halakhot may be compared.
RASHI
גמ' מנא הני מילי דחטאת העוף בקרן מערבית דרומית:
לא ישים עליה וגו' במנחת חוטא כתיב הבאה תחת חטאת העוף בדלי דלות וקרייה רחמנא חטאת ואשמעינן נמי שהחטאת קרויה מנחה דהכי משמע נמי כי החטאת נהפכה להיות מנחה:
מָה חַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹן – אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן, וּמַה מִּנְחָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית – אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.
Just as a sin offering requires slaughtering in the north
RASHI
מה חטאת טעונה צפון יודע אני שגירסא זו שיבוש שהרי לא חטאת העוף ולא מנחה טעון צפון וא"ת מנחת חוטא חלוקה מן השאר ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין דקתני לעיל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד היאך אפשר חטאת העוף שבאת תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ובמנחה הבאה תחת העוף תטעון צפון וגירסא אחרינא גרסי' בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק דמנחות (דף ד.):
ומה מנחה טעונה הגשה בקרן מערבית דרומית אף חטאת העוף עבודתה בקרן מערבית דרומית והזאת דמה היא עיקר עבודתה:
TOSAFOT
בדרום קיימת כולה על כרחך רבי אליעזר אית ליה ההיא דמה חטאת טעונה יסוד דאי לאו הכי מנא ליה דאמר מערבית ותימה אם כן לפני ה' למה לי דרומית נפקא לן מאל פני המזבח ומערבית מדבעיא יסוד:
וּמִנְחָה גּוּפָהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״לִפְנֵי ה׳״, יָכוֹל בַּמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״;
The Gemara asks: And with regard to a meal offering itself, from where do we derive that it must be brought near the altar at the southwest corner? As it is taught in a baraita with regard to the verse: “And this is the law of the meal offering… before the Lord, in front of the altar” (Leviticus 6:7). From the phrase: “Before the Lord,” one might have thought that the rite of bringing the meal offering near the altar must be performed at the west side of the altar, which faces the Sanctuary. Therefore, the verse states: “In front of the altar,” which is its south side, from where the priests ascend the ramp.
RASHI
לפני ה' הקרב אותה בני אהרן לפני ה' היינו שמגיעה למזבח:
אִי ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״, יָכוֹל בַּדָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִפְנֵי ה׳״; הָא כֵּיצַד? מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ.
The baraita continues: If the verse merely stated: “In front of the altar,” one might have thought that the practice of bringing the meal offering near the altar must be performed at the south side of the altar. Therefore, the verse states: “Before the Lord,” which indicates the west side. How can these texts be reconciled? The priest brings it near at the southwest corner
RASHI
אל פני המזבח דרום ששם הכבש:
ודיו במסכת סוטה בפ"ב מפרש מאי דיו וקאמר שאינו צריך להגיע גופה למזבח אלא הכלי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן? אָמַרְתָּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ – מַנִּיחִין זֶה שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ.
The baraita continues: Rabbi Eliezer says: One might have thought that the priest may bring it near the altar to the west of the southwest corner or to the south of the southwest corner. You must say: Anywhere you find two verses, and acting in accordance with one of them fulfills itself, i.e., the requirement stated in that verse, and fulfills the requirement stated in the other verse, whereas acting in accordance with the other one of them fulfills itself and negates the requirement stated in the other verse, one leaves the verse that fulfills itself and negates the other, and seizes the verse that fulfills itself and fulfills the other verse as well.
RASHI
רבי אליעזר אומר מאחר שפרט לך הכתוב בהגשתה שתי רוחות יכול לאיזה מהן שירצה ה"ג יכול יגישנה למערבה או לדרומה של קרן:
כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב, הֵיכָן קִיַּימְתָּ ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״? וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם – קִיַּימְתָּ ״לִפְנֵי ה׳״.
The Gemara explains: In this context, when you say: “Before the Lord,” which indicates that the meal offering should be brought near the altar at the west side of the altar, how have you fulfilled the other part of the verse: “In front of the altar,” which indicates the south side? But when you say: “In front of the altar,” and bring it near the altar at the south side, you have also fulfilled the phrase: “Before the Lord.” Consequently, the meal offering must be brought near the south side of the altar.
בַּדָּרוֹם הֵיכָן קִיַּימְתָּ? אָמַר רַב אַשִׁי, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי.
The Gemara asks: If one brought the meal offering near the altar at the south side, how have you fulfilled the phrase: “Before the Lord”? Rav Ashi says: This tanna holds that the entire altar stood in the north section of the Temple courtyard. The southern side of the altar was directly aligned with the midpoint of the Temple courtyard, directly opposite the entrance of the Sanctuary, and therefore it is considered “before the Lord.”
RASHI
כוליה מזבח בצפון קאי נמצא דרומו של מזבח כלה לנגד הפתח וקרינן נמי בצד דרומו לפני ה':
TOSAFOT
ויורדין על העקב לאו משום שלא ירבה בהילוך בחנם דאם כן כשהיה בקרן דרומית מזרחית נמי אלא היינו טעמא דהכא חזרתו על העקב הויא לה דרך ימין:
״בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה״ [וכו׳]. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב אַשִׁי, הָכִי קָאָמַר: בְּכָל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה לִמְלִיקָתָהּ, אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ לְהַזָּאָתָהּ.
§ The mishna teaches that if the sacrificial rite of a bird sin offering was performed in any place on the altar, the offering is valid, but the southwest corner was its designated place. The Gemara asks: What is the mishna saying when it states that the southwest corner was its designated place? The mishna already stated that the sacrificial rite of a bird sin offering should be performed at the southwest corner. Rav Ashi said: This is what the mishna is saying: Any place was valid for its pinching, but the southwest corner was the place for the sprinkling of its blood.
RASHI
בכל מקום היתה כשירה למליקתה בין למעלה בין למטה דכי ילפינן למטה בחטאת העוף בהזאה הוא דילפינן לקמן בשמעתין והזה מדם החטאת על קיר ואמר מר זה קיר התחתון וקרן מערבית דרומית נמי בהזאה הוא דילפינן דהא מהגשה דמנחה יליף והגשתה למזבח הוא דיליף דומיא דהגשה במנחה ומליקה לאו במזבח אלא הזאה ומיצוי:
TOSAFOT
מנחה קרויה חטאת וחטאת קרויה מנחה תימה דהוה לן למימר מנחה קרויה חטאת ואין חטאת קרויה מנחה כדאמרינן פ"ק (לעיל זבחים ז:) תודה קרויה שלמים ואין שלמים קרויין תודה ובמנחות פרק התודה (מנחות דף פ:) לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם וי"ל דודאי לא מיקרי שם אחד לענין לשמה דפ"ק ולענין ניתותרו המעות דפרק התודה אבל הכא דמהיקשא קדריש דמנחה וחטאת איתקוש ודאי להדדי איכא לאקושינהו שפיר:
תָּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מֵחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ.
The Gemara notes: We learn in this mishna that which the Sages taught explicitly in a baraita with regard to a bird sin offering: If the priest pinched its nape in any place on the altar, it is valid.
TOSAFOT
מה חטאת טעונה צפון פירש בקונטרס דגירסא זו משובשת היא שהרי לא חטאת העוף טעונה צפון כדאמר ולא בן עוף בצפון ולא מנחה טעונה צפון וא"ת מנחת חטאת חלוקה משאר מנחות ולחטאת בהמה מקיש לה הוה ליה למיתני במתניתין לעיל דקתני כל המנחות נקמצות בכל מקום בעזרה חוץ ממנחת חוטא ועוד אפשר חטאת העוף הבאה בדלות תחת חטאת בהמה אינה טעונה צפון שהרי נעשית בקרן מערבית דרומית ומנחה הבאה תחת חטאת העוף תטען צפון וגירסא אחרינא גרסינן בה ואיני יודע אמיתה ונראה בעיני מה חטאת פסולה שלא לשמה אף מנחה פסולה שלא לשמה וה"נ ילפינן לה בפ"ק [דמנחות] ע"כ לשון הקונטרס וקשה לפירושו דודאי מעיקרא אמרי' בפ"ק דמנחות (דף ד.) בשלמא מנחת חוטא חטאת קרייה רחמנא אבל מנחת קנאות מנלן אבל במסקנא אמרינן אלא מנחת חוטא ומנחת קנאות דפסולות שלא לשמן מנלן חטאת טעמא מאי דכתיב בה היא ה"נ הא כתיב בה היא ועוד קשה לגירסת הספרים דבפרק איזהו מקומן (לעיל זבחים מט:) מוכח דחטאת הטעונה צפון כעולה הוי היקש אם כן היכי אתיא מנחה והדר ילפינן מחטאת וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ועוד כמו שהקשה בקונטרס דחמירא לא הויא מנחה מחטאת העוף דאתיא במקומה ואינה טעונה צפון מיהו י"ל הרי בתורת כהנים ילפינן דחטאת העוף פסולה שלא לשמה מן הפסוק ולא ילפינן ממנחת חוטא דמפיק פסול מקרא אחרינא ויש לדחות מיהו אמת דמנחה לא בעיא צפון אלא הגשה בקרן מערבית דרומית כדבסמוך (ואי) והקמיצה אינה טעונה צפון אפי' מנחת חוטא נמי כדמוכח בתוספתא דמנחות פ"ק חומר בשחיטה שטעונה צפון מה שאין כן בקמיצה וכי תימא היינו במנחת נדבה אבל במנחת חוטא טעונה צפון מכל מקום אינו חומר בשחיטה לגמרי שהרי בשחיטה נמי ליתא בצפון בקלים מיהו י"ל דכללא בקדשי קדשים הוי דומיא דמנחה וזהו דוחק ועוד דתני בסיפא חומר בקמיצה מבמליקה שהקמיצה דוחה שבת וטומאה וליתני שהקמיצה טעונה צפון ולא מליקה אף על גב דיש קמיצה דלא בעיא צפון כגון מנחת נדבה כמו כן אינה דוחה שבת מיהו נ"ל לדחות דה"נ לא מיירי במנחת חוטא דהא אינה דוחה שבת אלא מיירי במנחת העומר ומנחת תמיד שהן בציבור והן ודאי לא בעו צפון אבל מנחת חוטא בעי' צפון דאיתקש לחטאת בהמה שבאה חליפתה בעשירות. ברו"ך: והרב רבי חיים גריס מה חטאת העוף טעונה יסוד דכתיב והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח אף מנחה טעונה הגשה כנגד היסוד והכי מוכח פרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.) [גבי] ואלו טעונות תנופה לוג שמן של מצורע ואשמו [דאמרינן התם] לפני ה' במזרח והאמרת לפני ה' במערב פירוש בהך שמעתיה ומשני ה"מ מנחה דאיקרי חטאת וחטאת טעונה יסוד וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד אבל הכא לפני ה' קרינא ביה והשתא כולה בדרום ליכא למימר משום יסוד וכולה במערב נמי לא משום דכתיב (ויקרא ו׳:ז׳) אל פני המזבח דהיינו דרום מכל מקום איצטריך לפני ה' דלא תימא אל פני המזבח גזירת הכתוב הוא אף על גב דלית ליה יסוד ובריש פירקין פירשתי מה שהקשה דגבי גחלים דיום הכיפורים קרי לפני ה' במערב דוקא וא"ת ושאר מנחות מנלן וכי תימא מדאיתקוש כל המנחות לחטאת ואשם בפרשת צו וילפינן משירי הדם שטעונין יסוד אם כן מנחת חוטא תיפוק לי מהתם ועוד מנלן דמקשינן לשירים לקשינהו לתחילת דמים ולא בעי יסוד כחטאת ויש לומר דכתיב לפני ה' במנחת חוטא ובכל המנחות נמי כתיב לפני ה' כי היכי דהאי לפני ה' כנגד היסוד [האי נמי כנגד היסוד] ולא ג"ש ממש [היא] דדבר הלמד בהיקש מבעיא לן אי חוזר ומלמד בג"ש אי לא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא ור"ת גריס מה חטאת טעונה ימין אף מנחה כן והיינו דלא כר"ש דאמר לעיל (זבחים דף כה.) בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל אי נמי אפילו כרבי שמעון וכגון שבא לעובדה ביד דאמר עובדה בימין כחטאת:
הגה"ה אף חטאת בקרן מערבית דרומית תימה דלא ילפינן מינה מליקה ושמא לא ילפינן אלא מידי דאשכחן דבעי מזבח כמנחה וכן פירש בקונטרס בסמוך:
מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: מְלָקָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, מִיצָּה דָּמָהּ בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה,
The Gemara asks: What is the baraita saying? It first states that the offering is valid no matter where on the altar its blood is sprinkled, and it then states that blood must be placed specifically below the red line. The Gemara answers: This is what the baraita is saying: If he pinched its nape in any place on the altar, it is valid. If he squeezed out its blood in any place on the altar, it is valid,
RASHI
מאי קאמר קתני הזה דמה בכל מקום ואפילו למעלה מן החוט כשירה והדר תניא ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה והא ליכא למימר דהזה ואח"כ חזר והזה למטה קא מכשרי דהא הזה דמה קתני כל דמה משמע דלא קתני הזה מדמה:
מיצה דמה שהחטאת טעונה מיצוי אחר הזאה כדכתיב והנשאר בדם ימצה וגו' (ויקרא ה) שמקיף הגוף למזבח ודוחק בית מליקתו בקיר והדם מתמצה ויורד: