Back
Zevahim
Daf 40bאִמִּין שֶׁבְּאֶצְבַּע. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא, ״וְטָבַל״ – וְלֹא מְסַפֵּג.
service performed by a priest who has a wart or blister on his finger.
RASHI
[להכשר אמין ] תמן תנינן (חולין נה:) היא האם היא טרפחת היא שלפוחית וכל שלפוחית היא וושיא"ה כעין אותה של דג כדאמרינן במסכת ע"ז בשליפוחה גבי עוברי דגים ואם של בהמה כולה עשויה אבעבועות תשובת מורי:
את להכשיר אמין שבאצבע שאם עלתה לו אם באצבע שקורין וושיא"ה כמו ניטלה האם דאלו טריפות (חולין ד' נד.) לא הויא חציצה דאיתרבי מאת אצבעו את הטפל לאצבעו:
בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (זבחים דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל בדם ולא קרינן בדם משמע בדם שהיה כבר משעה ראשונה:
מספג מקנח בדופני הכלי כן שמעתי במנחות:
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״, הֲוָה אָמִינָא: אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא – כָּתַב רַחֲמָנָא: ״בַּדָּם״;
The Gemara explains: And it was necessary for the verse to state both these last two terms. It had to write “in the blood,”
RASHI
הכי גרסינן הוה אמינא אף על גב דליכא שיעור טבילה מעיקרא אלא שיהא בו עכשיו:
וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״, הֲוָה אָמִינָא: אֲפִילּוּ מְסַפֵּג – כָּתַב רַחֲמָנָא: ״וְטָבַל״.
And conversely, had the Merciful One written only “in the blood,” I would say that even if there was enough blood in the vessel at the outset it is not necessary that there be enough blood for immersion for the last sprinklings, as the priest can wipe the sides of the utensil to collect blood for sprinkling. Therefore, the Merciful One writes “and the priest shall immerse.”
RASHI
אפילו מספג דאשיעורא בעלמא הוא דקפיד קרא:
״מִזְבַּח קְטֹרֶת סַמִּים״ לָמָּה לִי? שֶׁאִם לֹא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים – לֹא הָיָה מַזֶּה.
The Gemara addresses another apparently superfluous phrase in the same chapter: “And the priest shall put some of the blood upon the corners of the altar of sweet incense before the Lord” (Leviticus 4:7). Why do I need
RASHI
מזבח קטרת הסמים למה לי השתא דדרשת אשר באהל מועד על כל האמור כו' מזבח קטרת הסמים מאי דרשת ביה דהאי יתירא דהא כתיב אשר לפני ה':
שאם לא נתחנך כו' אם אירע פר העלם בעוד המזבח חדש שלא הקטירו עליו קטרת מעולם:
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פַּפָּא: ״וְעָשָׂה…כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״? לְרַבּוֹת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכָל מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי.
The Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Pappa that the superfluous phrase in the passage discussing the bull for an unwitting communal sin alludes to the bull of Yom Kippur in order to teach the three halakhot of et , in the blood, and immersion, from the case of the bull for an unwitting sin of the anointed priest, which is also alluded to in that verse. The baraita states: “And he shall do with the bull, as he did with the bull for a sin offering” (Leviticus 4:20). What is the meaning when the verse states “with the bull”? This serves to include the bull of Yom Kippur for all that is stated in this matter,
RASHI
תניא כוותיה דרב פפא דהיקשא לאת בדם וטבילה אתא:
לכל האמור בענין הכל בכלל את בדם וטבילה:
TOSAFOT
תניא כוותיה דרב פפא כו' משמע ליה דהא דקתני בברייתא לכל מה שאמור בענין דלאת בדם וטבילה קאמר דאי לא אתיא אלא לעכב לא הוה ליה למימר לכל מה שאמור בענין וליותרת ושתי הכליות ליכא למימר דהא בעבודת דם הוקשו ולשירים נמי לא קאמר דרבי נפקא ליה מקרא אחרינא לקמן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נב.) ועוד ק"ו דרבי ישמעאל ומה במקום שלא הושוו לא שייך אלא גבי את בדם וטבילה:
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר, וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קָרְבָּן לְקָרְבָּן – הִשְׁוָה מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים, מָקוֹם שֶׁהִשְׁוָה קָרְבָּן לְקָרְבָּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּשְׁוֶה מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה?
Rabbi Yishmael said: This inclusion is unnecessary, as these halakhot can be derived via an a fortiori inference:
RASHI
קל וחומר כלומר אין צריך להביא פר יום הכפורים לכאן דמקל וחומר נפקא שכל דרכי פר העלם בו:
ומה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן שאין הבהמות ממין אחד ולקמן מפרש מאי היא:
הושוו מעשים למעשים מעשה עבודותיהן שוין של זה לשל זה:
מקום שהשוה קרבן לקרבן כגון פר יום הכפורים ופר העלם ששניהם מין אחד אינו דין שיהא עבודותיהן שוות לעבודות שהצריך הכתוב לשניהן כגון הזאות שבהיכל ושבמזבח יהו מעשי עבודותיהן שוין לאת בדם וטבילה:
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, ״לַפָּר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ.
Rather, what is the meaning when the verse states: “And he shall do with the bull, as he did with the bull for a sin offering”? With regard to the first instance of “with the bull,” this is the bull for an unwitting communal sin.
RASHI
אלא מה תלמוד לומר לפר זה פר העלם ולקמן פריך מאי קאמר הא קרא בדידיה קאי:
לפר כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח בא להקישו לזה לפוסלו בחיסור מתנות כדפרישית לעיל דבפר כהן משיח לא נכפלו וצריך ללמוד מזה:
אָמַר מָר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קָרְבָּן לְקָרְבָּן. מַאי ״לֹא הוּשְׁוָה קָרְבָּן לְקָרְבָּן״?
The Gemara clarifies the baraita . The Master said above: Just as in a case in which one offering is not equated with another offering. What is the meaning of the expression: One offering is not equated with another offering? Which offerings are not brought from the same type of animal, but nevertheless the halakhot governing the sprinkling of their blood are the same?
TOSAFOT
ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן כו' ולקמן בפרק איזהו מקומן (גם זה שם) יליף רבי ישמעאל מתן דם ליסוד בפר יום הכפורים מקל וחומר ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד ההוא ק"ו לא הוה מצי למימר הכא משום את דהוי קולא להכשיר אמין שבאצבע והאי ק"ו דהכא לא מצי למימר התם דלא ילפינן מהאי ק"ו דבר חדש ליתן האמור של זה בזה דהא חזינן דחלוקין בכמה דברים ולא ילפינן מהאי דינא אלא דלמאי דכתב בהו צריך שיהא זה כזה דבאותו ענין שיעשה הזאות של זה יעשה הזאות של זה והיינו לאת בדם וטבילה תדע מדלא פליג רבי ישמעאל אלפר זה פר כהן משיח לעכב דלמה לי תיפוק לי מהאי קל וחומר ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן בפר העלם ושעירי עבודת כוכבים הושוו מעשים למעשים דמעכבי מקום שהושוה קרבן לקרבן לא כל שכן דמעכבי ומיהו יש לדחות דמה להנך שכן הושוו בציבור:
אִילֵימָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לְּהָנָךְ שֶׁכֵּן נִכְנָס דָּמָם לִפְנַיי וְלִפְנִים!
If we say that Rabbi Yishmael is referring to the bull of Yom Kippur and the goat of Yom Kippur, and from them he derives by way of an a fortiori inference that the actions concerning the bull of Yom Kippur are the same as those concerning the bull for an unwitting sin of the anointed priest, which are the same animal, this can be refuted as follows: What is notable about these offerings, the bull and the goat of Yom Kippur? They are notable in that their blood enters the innermost sanctum,
RASHI
אילימא דפר ושעיר של יום הכפורים שלא הושוו הבהמות שזה פר וזה שעיר הושוו מעשים של זה למעשים של זה שכל עבודותיהן שוות מקום שהושוו קרבן לקרבן כגון פר כהן משיח ופר יוה"כ דשניהן מין אחד אינו דין כו':
מה לפר ושעיר של יוה"כ דין הוא שיושוו מעשה עבודותיהן שהרי נכנס דם שניהם לפני ולפנים ואין חילוק ביניהם תאמר שיושוו פר העלם ופר יום הכפורים בעבודות האמורות בהן שלא הושוו בכניסה לפני ולפנים שזה נכנס וזה לא נכנס:
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לְּהָנָךְ שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה!
Rather, say that the reference here is to the bull for an unwitting communal sin and the goats for an unwitting communal sin of idol worship.
RASHI
אלא פר העלם ושעירי עבודת כוכבים שהושוו מעשיהם דאמרן לעיל החטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים ואף על פי שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי שעיר:
שכן שניהם מכפרין על עבירות מצוה ידועה לפיכך הושוו מעשיהם תאמר שיושוו מעשה פר העלם ומעשה פר יום הכפורים שכן לא הושוו בכפרתן שזה מכפר על עבירת מצוה שאינה ידועה וזה מכפר על ידועה כדאמר בשבועות (דף ב.) על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה לבסוף שכשנטמא ידע שנטמא ונעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש ושוב לא נודעה לו כניסתו שעיר הנעשה בפנים על ישראל ופר על כהנים תולה עד שיוודע לו ויביא בעולה ויורד:
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהָכִי קָאָמַר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁווּ קָרְבָּן לְקָרְבָּן, דְּהַאי פַּר וְהַאי שָׂעִיר – הוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים לְמַאי דְּכָתַב בְּהוּ, מָקוֹם שֶׁהוּשְׁוָה קָרְבָּן לְקָרְבָּן, דְּהַאי פַּר וְהַאי פַּר – אֵינוֹ דִּין
Rather, the reference here is to the bull for an unwitting communal sin and the goat of Yom Kippur, and this is what Rabbi Yishmael is saying: Just as in a case in which one offering is not equated with another offering, as this is a bull and that is a goat, nevertheless the actions of sprinkling the blood in one offering are equated with the actions of the blood in the other offering with regard to that which is written concerning it, in a case in which one offering is equated with another offering, i.e., the bull for an unwitting sin of the anointed priest and the bull of Yom Kippur, as this is a bull and that is a bull, isn’t it logical
RASHI
מה לפר ושעיר של יוה"כ דין הוא שיושוו מעשה עבודותיהן שהרי נכנס דם שניהם לפני ולפנים ואין חילוק ביניהם תאמר שיושוו פר העלם ופר יום הכפורים בעבודות האמורות בהן שלא הושוו בכניסה לפני ולפנים שזה נכנס וזה לא נכנס:
הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע"ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:
מקום שהושווה קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר אינו דין שיושוו מעשה עבודות השוות בשניהן כגון הזאות דפרכת ושל מזבח הזהב: