Back
Yoma
Daf 70bוְאַחַר כָּךְ שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״, וְאַחַר כָּךְ אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אֵימוּרֵי חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
And afterward, the goat whose services are performed outside is sacrificed, as it is stated: “One goat for a sin-offering besides the sin-offering of atonement
RASHI
ואחר כך אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת כל אלו בטבילה שלישית:
ואחר כך תמיד של בין הערבים בטבילה חמישית ולא איירי הכא בהוצאת כף ומחתה דפשיטא לן דבתר אילו ואיל העם היא כדתניא לקמן שכל הפרשה נאמרה על הסדר וכו':
TOSAFOT
ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ ואח"כ אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת פרש"י כולהו בטבילה שלישית ולא נהירא לי דנהי דאמרינן לעיל דמתני' לאו מתקנתא מ"מ לאו משבשתא היא והא דלא קרא לה מתקנתא לפי שאין הסדר מפורש בה ולפרש"י ברייתא ע"כ פליגא אמתני' דבמתני' קתני היו קריבים עם תמיד של בין הערבים ולפירש"י לא היה דבר קרב עם תמיד של בין הערבים ועוד דלקמן בסמוך פריך ודילמא בשעיר הנעשה בחוץ מפסיק להו והשתא על כרחך לרבי אליעזר לא פריך דהא כיון דסבירא ליה עביד כדכתיב אם כן על כרחך באילו ואיל העם כדכתיב מקמי שעיר מפסיק להו כדתניא הכא אלא ע"כ לר' עקיבא פריך דילמא בשעיר לחודיה מפסיק להו מנלן דמפסיק להו נמי באילו ואיל העם דילמא אילו ואיל העם עם תמיד של בין הערבים עביד להו והשתא לפרש"י כי משני ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כו' אכתי מ"מ תיקשי לך ודילמא בשעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם דוקא מפסיק להו מנלן דמפסיק להו באימורי חטאת ועוד ק"ל אמאי קרי לה מתקנתא האיכא למיבעי עלה כמו אמתניתין אי אימורי חטאת קריבין בטבילה שלישית בהדי אילו ואיל העם או בהדי תמיד של בין הערבים על כן נראה לי דאימורי חטאת קריבין עם תמיד של בין הערבים ודברי ר' עקיבא דמתניתין ה"פ עם תמיד של שחר היו קריבין הכבשים ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ קרב אח"כ בזמנו עם אילו ואיל העם והאי דלא קתני אילו ואיל העם משום דר"א מודה לו בהו דבטבילה שלישית הוו ומאי דתני היו קריבין עם תמיד של בין הערבים ה"ק עוד הקרבות אחרות קריבין עם תמיד הערב והא דלא קתני להו לא בדברי ר' אליעזר ולא בדברי רבי עקיבא שמא משום דלאו קרבן שלם נינהו דכבר נזרק הדם בטבילה שניה הלכך לא חיישי למיחשביה כיון דאינו אלא גמר קרבן ולא עבודה דמעכבי כפרה דאינהו עצמן שלא הוקטרו אימורין כשר ודברי רבי אליעזר דמתני' יש לפרש דלא פליג אתנא דבי שמואל וה"ק ויצא ועשה אילו ואיל העם וה"ה אימורי חטאת אלא דשיירינהו מטעמא דפרישית והא דקתני ז' כבשים תמימים ושייר פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ יש לומר משום דרבי עקיבא ס"ל דקריבין עם תמיד של שחר אתא רבי אליעזר למימר אתה מקדים אותם לכל היותר שאתה יכול ואני מאחר אותם כל מה שאני יכול וממילא ידענא דהיינו טעמא דכתיבי לבסוף בפרשת פינחס ואם כן ה"ה פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ דכתיבי לבסוף וניחא ליה למינקט כבשים משום דאית בהו פלוגתא טובא לרבי עקיבא כולהו בבקר ולרבי יהודה אליבא דרבי עקיבא אחד בבקר וששה עם תמיד של בין הערבים ולר' אלעזר בר רבי שמעון איפכא:
ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ ואחר כך אילו ואיל העם ואף על גב דכתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם ודייקינן מינה בסמוך יציאה ראשונה ומשמע דמיד ביציאה ראשונה עביד להו והכא קאמר דשעיר הנעשה בחוץ עביד ברישא ויש לומר דהכי קאמר מכל מה שכתב בפרשת אחרי מות לא היה דבר קודם לאילו ואיל העם ביציאה ראשונה ושעיר הנעשה בחוץ לא כתיב התם:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? עָבֵיד כְּדִכְתִיב. עָבֵיד בְּרֵישָׁא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וַהֲדַר עָבֵיד דְּחוּמַּשׁ הַפְּקוּדִים.
What is the reason for the opinion of Rabbi Eliezer? The High Priest acts in accordance with the order in which it is written in the Torah: First he performs the services described in Leviticus, and afterward he performs the additional offerings mentioned in the book of Numbers.
RASHI
עביד כדכתיב תורת כהנים כתיבא וברישא הלכך אילו ואיל העם ואימורי חטאת בתר עבודת היום והדר הוצאת כף ומחתה ואחר כך מוספין ותמיד של בין הערבים דכתיבי לבסוף בחומש הפקודים:
TOSAFOT
עביד חד כדכתיב והדר עביד ששה דחומש הפקודים ואם תאמר אמאי מפסיק בכבשים מקצתן בבקר ומקצתן בערב יקריב כולן בבקר מדכתיב מלבד ואי משום דכתיבי לבסוף הלכך בעינן שיקריב מהן בערב והא פר העולה נמי כתיב לבסוף אפילו הכי מקריבו בבקר ולא אמרינן שיזרוק דמו והקטרתו בערב ואם כן נימא דפר העולה יהא בבקר והכבשים כולן בערב ויש לומר דקרא דמלבד דגמרינן מיניה להקריב המוספין בבקר עיקר טעם הוא הלכך כל כמה שנוכל לעשות בבקר מן המוספין עבדינן ומשום דכתיבי מוספין לבסוף יש להניח קצת מן המוספין להקריב בערב וכיון דמשיירין מן הכבשים לערב למר ששה ולמר חד סגי:
וְרַבִּי עֲקִיבָא – כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד״ אַלְמָא: מוּסָפִין עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עָבֵיד לְהוּ.
And what is Rabbi Akiva’s reasoning? His reasoning is that as the Tosefta teaches that the verse states: “Besides the morning burnt-offering which is the daily burnt-offering you shall sacrifice these” (Numbers 28:23), it is apparent that the sacrifice of the additional offerings should be performed together with the daily morning offering.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ: עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר זֶה מְכַפֵּר.
The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, what does he do with this verse: “Besides the sin-offering of atonement,” which was the basis for Rabbi Akiva’s opinion? That verse is necessary for him to derive from it that for what this one, the goat sin-offering whose blood is sprinkled inside the Holy of Holies, atones, that one, the goat sin-offering of the additional offerings whose services are performed in the Temple courtyard, also atones.
RASHI
האי מלבד חטאת הכפורים דמשמע דשעיר החיצון קודם לאילו ואיל העם מאי עביד ליה בשלמא מלבד עולת הבקר לאו ביום הכיפורים כתיב ומרגלים לא יליף דסמיך אסידרא למיעבד הני דתורת כהנים ברישא אלא האי דכתב ביום הכפורים גופיה מאי עביד ליה:
על מה שזה מכפר וכו' במתניתין דפ"ק דשבועות (דף ב.) דריש ליה הכי ועל שיש בה ידיעה בסוף ואין בה ידיעה בתחילה שעיר הנעשה בחוץ מכפר שנאמר ושעיר חטאת אחד מלבד חטאת הכפורים על מה שזה מכפר זה מכפר מה פנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה כדמפרש התם אף חיצון אינו מכפר וכו':
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אֶחָד קָרֵב עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְשִׁשָּׁה עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: שִׁשָּׁה קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאֶחָד עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
§ The Tosefta cited above, which recorded the opinion of Rabbi Akiva, also records additional versions of his view: Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Akiva: One of the seven lambs is sacrificed with the daily morning offering, and the other six are sacrificed with the daily afternoon offering. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says in the name of Rabbi Akiva: Six are sacrificed with the daily morning offering and one with the daily afternoon offering.
RASHI
משמו של ר' עקיבא:
אחד מן שבעת כבשים:
מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי; כְּתִיב: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר״ וּכְתִיב: ״וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ״. הִלְכָּךְ, עָבֵיד מִנַּיְיהוּ הָכָא, וּמִנַּיְיהוּ הָכָא.
What is the rationale of the Rabbis, i.e., Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who divide the sacrifice of the seven lambs into two parts? Two verses are written that suggest different times at which the additional offerings are sacrificed: It is written with regard to the additional offerings: “Besides the morning burnt-offering which is the daily burnt-offering you shall sacrifice these” (Numbers 28:23), implying that the additional offerings are sacrificed in the morning. But it is also written that upon concluding the service of the day: “And he shall exit and make his burnt-offering
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: עָבֵיד חַד, כְּדִכְתִיב: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר״, וַהֲדַר עָבֵיד עֲבוֹדַת הַיּוֹם, דִּילְמָא חוּלְשָׁא חָלֵישׁ כֹּהֵן גָּדוֹל.
With regard to what do Rabbi Yehuda and Rabbi Elazar disagree? Rabbi Yehuda holds that the High Priest performs the sacrifice of one lamb in the morning, as it is written: “Besides the morning burnt-offering,” and then he performs the service of the day before he proceeds to sacrifice the other six lambs. Initially, only the minimum possible number of lambs is sacrificed lest the High Priest become weak by doing more. He might then be unable to complete the service of the day, which cannot be performed by anyone else and without which atonement cannot be achieved.
RASHI
עביד חד כדכתיב מלבד עולת הבקר לסמוך מקצת המוספין לעולת התמיד:
והדר עביד עבודת היום דאי אמרת כל המוספין יקריב עם תמיד של שחר דילמא חליש ולא מצי למיעבד עבודת היום והוא עיקר הכפרה:
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: כֵּיוָן דְּאַתְחִיל – עָבֵיד שִׁשָּׁה, דִּילְמָא פָּשַׁע דִּלְגַבֵּי עֲבוֹדַת הַיּוֹם זָרִיז הוּא.
And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds: Since he has begun to sacrifice the lambs he performs the sacrifice of six of them, leaving over only one until the afternoon. He sacrifices the maximum possible number of lambs now lest he be negligent
RASHI
דילמא פשע ולא עביד להו אחר עבודת היום ולמאי דחיישת דילמא חליש ליכא למיחש דלגבי עבודת היום זריז הוא ומחליף כח וכולהו מוספין לא עביד דתורת כהנים קדים וצריך לקיים זו וזו סדר הכתוב ומדרשי המקראות:
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת חַד אַיִל הוּא, כְּמַאן – כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: אַיִל אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, הוּא הָאָמוּר בְּחוּמַּשׁ הַפְּקוּדִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי אֵילִים הֵן, אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּחוּמַּשׁ הַפְּקוּדִים.
The Gemara notes: Despite their disagreements, everyone agrees, however, that there is only one ram for the people. In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: Only one ram for the people is sacrificed, as the one stated here in Leviticus: “With this shall Aaron come into the Sanctuary: With a young bull for a sin-offering, and a ram for a burnt-offering” (Leviticus 16:3), is the same one that is stated in the Book of Numbers: “And you shall sacrifice a burnt-offering to the Lord of pleasing odor: One young bull, one ram, seven unblemished year-old lambs shall be unto you” (Numbers 29:8). Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: There are two rams for the people: One that is stated here in Leviticus, which is part of the service of the day, and one stated in the Book of Numbers, which is part of the day’s additional offerings.
RASHI
דכולי עלמא מיהא בין לר' אליעזר בין לר' עקיבא חד איל הוא דציבור דכולהו אמרי איל העם ולא איירי באיל הכתוב בחומש הפקודים כלל:
האמור כאן בתורת כהנים ואיל אחד לעולה:
TOSAFOT
דכולי עלמא מיהת חד איל הוא כמאן כרבי ואף על גב דרבי אלעזר ברבי שמעון נמי איירי בברייתא דלעיל ומשמע דמודה לתנא קמא דאמר אילו ואיל העם דמשמע דלא הוי אלא חד איל יש לומר דודאי מודה לתנא קמא דלרבי עקיבא לא הוה אלא חד איל דרבי אלעזר בר"ש דברייתא משמע דאליבא דרבי עקיבא קאמר אבל אליבא דנפשיה שני אילים הן:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״אֶחָד״. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מַאי ״אֶחָד״ – מְיוּחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ.
What is the rationale of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is written: “One,” implying one ram, not two. And according to Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, what is the meaning of “one”? “One” indicates that the ram used should be the unique one, i.e., the best, of its flock.
וְרַבִּי – נָפְקָא לֵיהּ מִ״מִּבְחַר נְדָרֶיךָ״. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: חַד בְּחוֹבָה וְחַד בִּנְדָבָה, וּצְרִיכִי.
And from where does Rabbi Yehuda HaNasi derive the requirement that the ram be of the best stock? He derives it from the verse: “Your choice vows” (Deuteronomy 12:11),
RASHI
וצריכי שיש דעת נוטה לומר נדבה מובחרת כדי שתהא מקובלת ברצון ויש דעת נוטה לומר חובה תהא מובחרת כדי שיצא ידי חובתו יפה:
״קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״, לָמָּה הוּא בָּא – לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה,
§ It was taught in the mishna: The High Priest sanctified his hands and feet and entered the Holy of Holies to take out the incense spoon and the coal pan. The Gemara cites a related baraita . The Sages taught: The verse states: “And Aaron shall come into the Tent of Meeting” (Leviticus 16:23), which is taken to mean that he enters the Holy of Holies. Why does he come? He comes in order to take out the incense spoon and the coal pan