Back
Yevamot
Daf 98aמִן הָאָב – יְקַיֵּים, אֲחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם – יוֹצִיא. מִן הָאָב – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יוֹצִיא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְקַיֵּים. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאֵר הָאֵם – יוֹצִיא. מִשּׁוּם הָאָב – יְקַיֵּים.
If she is his father’s paternal half sister, he may maintain her as his wife. If she is his mother’s maternal half sister, he must divorce her. If she is his mother’s paternal half sister, Rabbi Meir says he must divorce her, and the Rabbis say he may maintain her. This is as Rabbi Meir would say: Any relative forbidden due to kinship with the mother, whether the woman is his paternal relative, e.g., his father’s maternal half sister, or his maternal relative, he must divorce her. However, if she is forbidden due to the father, he may maintain her.
RASHI
ה"ג גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה:
נשא אחותו מן האם שנולדה בהיותה עובדת כוכבים יוציא. ואע"ג דלאו אחותו היא דכקטן שנולד דמי גזירה דלמא אתי למנסב אחותו שנולדה אחריו דבההיא איכא כרת דלידת שניהם בקדושה ואחותו גמורה מן האם הויא כישראלית שילדה בן ובת:
מן האב יקיים שהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים וא"נ אתי למנסב בת אביו שיוליד מאשה אחרת משנתגייר לא איכפת לן דהא לאו בנו הוא:
אחות האב מן האם יוציא גזירה משום אחותו מן האם כדאמרן:
וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ, וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ, לְאִיתּוּיֵי אֵשֶׁת הָאָב.
And he is permitted to marry his maternal brother’s wife and his father’s brother’s wife, and all other forbidden relatives are also permitted to him.
RASHI
מן האב ר' מאיר אומר יוציא הואיל ואיכא צד אם:
וחכמים אומרים יקיים דלא דמיא לאחות האב מן האם דבההיא איכא למגזר משום אחותו מן האם דדמיא לה אבל אחות האם מן האב לא דמיא לאחותו מן האם:
TOSAFOT
אשת אביו הך ברייתא כרבי אליעזר אבל רבי עקיבא פליג עליה ואסר אשת אביו ושרי אחות אביו וה"ג פוסקין כר' עקיבא דר' אליעזר שמותי הוא ומיהו יש ליזהר כרבי אליעזר:
נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ – כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. מֵתָה אִשְׁתּוֹ – מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ.
With regard to one who married a woman and her daughter
RASHI
ומותר באשת אחיו ואפי' מאמו שנולד בהיותו עובד כוכבים ולא גזור רבנן משום אשת אחיו הנולד אחריו דבקורבה גזור רבנן אבל במידי דלא אתי אלא ע"י קידושין לא גזור:
TOSAFOT
נשא אשה ובתה בנשאן כשהוא והן בנכריות איירי כמו שמדקדק בקונטרס ועוד יש לדקדק מדתני כונס אחת ואי בישראל איירי הוה ליה למימר יקיים אחת:
אשה ובתה וה"ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב דהיינו שאר האב פשיטא שאין מוציא ושמא לכתחלה לא יכנוס או שמא כיון שאין האיסור בא אלא ע"י קידושין אף לכתחלה יכנוס כדאמרינן שמותר באשת אחיו מאמו ולא גזרינן משום אחיו הנולד אחריו לפי' הקונט':
קָתָנֵי מִיהַת: מוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו, מַאי לָאו – דְּנָסְבָהּ אָחִיו כְּשֶׁהוּא גֵּר? לָא, דְּנָסְבָהּ כְּשֶׁהוּא גּוֹי. מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִיגְזוֹר כְּשֶׁהוּא גּוֹי אַטּוּ כְּשֶׁהוּא גֵּר, קָא מַשְׁמַע לָן.
In any event, this baraita teaches that he is permitted to marry his brother’s wife. The Gemara asks: What, is it not referring to a case where his brother married her when he was already a convert? The Gemara answers: No, it is referring to a case where he married her while he was a gentile. The Gemara asks: If so, what is the purpose of stating this obvious halakha ? The Gemara answers: Lest you say that the Sages should decree that the marriage is prohibited if the brother married her while he was a gentile, due to the prohibition against their marriage if the brother married her when he was already a convert. The baraita therefore teaches us that there is no such decree.
RASHI
נשא אשה ובתה אגר דעלמא קאי שנשא בהיותו עובד כוכבים אשה ובתה ונתגיירו עמו דאילו האי דנולד בקדושה לא נסיב אשה ובתה. וא"ת שנשא גיורות שנתגיירו האם והבת דלית להו קורבה דכקטן שנולד דמי למה לי גר אפי' בישראל נמי מצי למימר הכי:
כונס אחת ומוציא אחת דלא ליתי למישרי בישראל אשה ובתה:
לכתחילה לא יכנוס לקמן מפרש:
מותר בחמותו דכולי האי לא גזור רבנן:
ואיכא דתני אסור בחמותו פלוגתייהו מפרש לקמן:
TOSAFOT
מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה כשהוא גר תימה לר"י דאמאי שרינן כשהוא גר הא לעיל גזרינן באחותו מאמו משום דאתי לאחלופי הכא נמי וכ"ת כיון שהוא ע"י קידושין לא גזרינן והא חמותו דע"י קידושין וקתני דאסור וי"ל דשאני חמותו דע"י קידושי עצמו אבל אשת אחיו דע"י קידושי אחיו הוא ועוד דאשת אחיו בי אחיו לא שכיחא אבל אמה ובתה שכיחי אהדדי אי נמי חמותו נקראת על שמו דקרו לה חמתיה דפלניא אבל אשת אחיו לא מיקריא אשת אחי פלוני:
אֲמַר מָר: נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ – כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת, לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס. הָשְׁתָּא אַפּוּקֵי מַפֵּיק – לְכַתְּחִלָּה מִיבָּעֲיָא?! הָתָם קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: הַךְ דַּאֲמוּר רַבָּנַן יְקַיֵּים – לְכַתְּחִלָּה לֹא יִכְנוֹס.
The Master said: If one married a woman and her daughter and they converted, he may remarry one but must divorce the other one. He should not marry her ab initio . The Gemara asks: Now that he must divorce her, is it necessary to state that he should not marry her ab initio ? The Gemara answers: That statement is standing there, i.e., it is referring to the previous sentence, and this is what it is saying: Those wives that the Sages said that he may maintain, e.g., his paternal half sister, he should not marry them ab initio .
מֵתָה אִשְׁתּוֹ – מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ, וְאִיכָּא דְּתָנֵי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ. חֲדָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַחֲדָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
The baraita taught: If his wife, the daughter, died, he is permitted to maintain his mother-in-law
RASHI
הנך דאמור רבנן יקיים כגון אחותו מן האב וחברותיה:
מַאן דְּאָסַר – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דַּאֲמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה בְּאִיסּוּרָא קַיְּימָא, וְגַבֵּי גֵּר גָּזְרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. וּמַאן דְּשָׁרֵי – כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה קָלַשׁ לֵיהּ אִיסּוּרָא, וְגַבֵּי גֵּר – לָא גָּזְרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
The one who prohibits the convert from maintaining his mother-in-law is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who said that one’s mother-in-law after his wife’s death remains forbidden to him to the same degree as during her lifetime. And therefore, with regard to a convert, the Sages decreed that she is forbidden to him, lest one marry his mother-in-law who is a Jew from birth after his wife’s death. And the one who permits him to maintain her is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said that the prohibition against engaging in intercourse with one’s mother-in-law is weakened after his wife’s death,
TOSAFOT
קלש לה איסורא תימה דמ"מ מאי משני אכתי איכא כרת דלא מיעטה הכתוב אלא משריפה כדאמרינן לעיל (יבמות דף צד:) וי"ל דמ"מ כיון דקליש איסורא לא רצו חכמים לגזור בגרים לאחר מיתה כיון דאף מחיים שריא מן הדין וא"ת לאביי דאמר בהאשה רבה (שם) דלא שרי רבי עקיבא חמותו לאחר מיתה מאי איכא למימר וי"ל דלאביי ודאי ליכא מאן דתני מותר בחמותו:
מתני׳ חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְלָדוֹתֵיהֶן, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וָמֵתוּ – אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם אוֹתָהּ.
With regard to five women
RASHI
קלש ליה איסורא דלגבי ישראל אינה בשריפה:
פלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבא מפרש [לעיל] בהאשה רבה (דף צד:):
הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַיבֵּם. נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִיבּוּם לְכָל אַחַת וְאַחַת.
Subsequently, he and three of the four other sons must perform ḥalitza with one of the remaining widows, and the other one may perform levirate marriage. When this process has been completed for all the widows, four ḥalitzot and a levirate marriage are found altogether for each and every widow.
RASHI
מתני' שנתערבו ולדותיהן זכרים ויש לכל אחת בן ודאי שלא נתערב:
ארבעה חולצין לאחת בן ודאי של כל אחת מן הארבע חולץ לאחת מהן דכל חד ספק ליה באשת אחיו ובן החמישית ישאנה ממה נפשך אם אשת אחיו היא הרי טוב ואם לאו הרי חלץ לה יבמה:
גמ׳ וְדַוְקָא מִיחֲלַץ וַהֲדַר יַבּוּמֵי, אֲבָל יַבּוּמֵי בְּרֵישָׁא – לָא, דְּקָפָגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק.
The Gemara infers from the mishna that ḥalitza specifically is performed first, and afterward levirate marriage. However, levirate marriage may not be performed first, as that would breach the prohibition against a yevama engaging in intercourse with a member of the public, if she is not his sister-in-law.
RASHI
הוא ושלשה זה שייבם חולץ לאחרת ושלשה עמו והחמישי מייבם ממה נפשך וחוזרים השנים הללו וחולצין לשלישית ושנים עמהן והחמישי מייבם וכן כולם ארבעה חולצין תחלה לפי שאין אחד רשאי לייבם עד שיחלצו לה הארבעה דלא ליפגע ביבמה לשוק. וה"ה נמי דמצו ארבעה למיחלץ לכולהו והחמישי ישא את כולן אלא אמרינן בגמ' דהכי שפיר טפי דלמא לכל חד מתרמיא דידיה ומיקיימא מצות ייבום:
מַאי ״הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹלְצִין לְאַחַת״? דְּלָא תֵּימָא לְיַבְּמִינְהוּ חַד לְכוּלְּהוּ, אֶלָּא כָּל חַד וְחַד מְיַיבֵּם חֲדָא, דִּלְמָא מִתְרַמְיָא לֵיהּ דִּידֵיהּ.
The Gemara asks: What is the reason for the mishna’s ruling that the son who performed levirate marriage and three of the four others must perform ḥalitza with one of the remaining widows, and the remaining son may perform levirate marriage? Why can’t the same son who performed levirate marriage with the first widow be the one to perform levirate marriage with the other widows, too, after the other four sons perform ḥalitza ? The Gemara answers: Do not say that one of the brothers may perform levirate marriage with all of them. Rather, each one of them should perform levirate marriage with one, as perhaps one will happen upon his own
RASHI
גמ' דוקא מיחלץ מכל ארבעה הודאין והדר יבומי לחמישי:
״מִקְצָתָן אַחִין וּמִקְצָתָן שֶׁאֵין אַחִין – הָאַחִין חוֹלְצִין, וְשֶׁאֵין אַחִין מְיַיבְּמִין״. מַאי קָאָמַר? אֲמַר רַב סָפְרָא, הָכִי קָאָמַר: מִקְצָתָן אַחִין מִן הָאָב וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם – אַחִין מִן הָאֵם חוֹלְצִין, וְאַחִין מִן הָאָב מְיַיבְּמִין.
§ A continuation of a case in the mishna is stated in a baraita : If some of them are brothers,
RASHI
מאי הוא ושלשה מאי איכפת לן אי חלצי לה הנך ארבעה גופייהו והאי דייבם לקמייתא לייבם נמי הך. ומשני לא ליבמה חד כו':
TOSAFOT
מקצתן אחין ברייתא היא ור"ח גריס ת"ר:
מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים – כֹּהֲנִים חוֹלְצִין, שֶׁאֵינָן כֹּהֲנִים – מְיַיבְּמִין. מִקְצָתָן כֹּהֲנִים וּמִקְצָתָן אַחִין מִן הָאֵם – אֵלּוּ וָאֵלּוּ חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין,
The baraita continues: If some of them are priests and some of them are not priests, the priests perform ḥalitza , and those who are not priests perform levirate marriage, as it is prohibited for a priest to marry a woman who underwent ḥalitza . If some of them are priests and some of them are maternal half brothers, both these and those perform ḥalitza and not levirate marriage.
RASHI
הכי גרסינן מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין אחין חולצין שאינן אחין מייבמין מאי קאמר מקצתן אחין מן האב ומקצתן אחין מן האם מקצתן של ודאין אחין לבני התערובות מן האב ומקצתן יש להן בהני תערובות אחין מן האם שלא מן האב לבד אחים שיש להן בתוכן מן האב כגון ראובן שנשא רחל וחנה וילדה לו רחל את יוסף גירשה לרחל ונשאה בועז ולו בן מאשה אחרת ונתעברה רחל וילדה היא וחנה אשתו של ראובן וג' נשים אחרות ה' זכרים במחבא ונתערבו נמצא שיש לו ליוסף בתערובות הללו ב' אחין אחד מן האב וא' מן האם בנה של חנה אחיו מן האב ובנה של רחל מבועז אחיו מן האם:
אחין מן האם חולצין יוסף זה שיש לו בתערובות אח מן האם חולץ לכולן לפטור את אשת אחיו מן האב ואינו רשאי לייבם אחת מהן אפי' לאחר חליצתה מארבעה חבריו שמא יפגע באשת אחיו מאמו שהיא בכרת:
ואחין מן האב ארבעה האחרים שאין להם בתערובות אלא אחין מן האב מייבמין כל אחת ואחת אחר שחלצה מן הארבעה ישאנה החמישי נמצא אחד מייבם שתים או יהיו לאחת ה' חליצות. והכי מיתוקמא לישנא קמייתא דשמעתא מקצתן אחין של ודאין אחין מן האם לאחד מן התערובות ומקצתן שאינן להם אחין מן האם אלא מן האב (אחין חולצין) אותן שהן אחין מן האם חולצין לכולם ושאינן אחין להן מן האם אלא מן האב מייבמין:
מקצתן של ודאין ותערובתן כהנים ומקצתן שאין כהנים כהנים חולצין לכולן ואי אפשר להם לייבם הואיל וחלצה ארבע חליצות שמא האחד החולץ לה היה יבמה וחליצתו חליצה וכהן אסור בה: