Back
Yevamot
Daf 68bהַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! תְּרֵי ״וְכָל זָר״ כְּתִיבִי.
The Gemara rejects this assertion: That verse is necessary to teach its own basic halakha , that a non-priest is prohibited from partaking of teruma . The Gemara responds: Two prohibitions with regard to a “common man” are written, one in the verse previously cited and the other in Leviticus 22:13: “But there shall no common man eat of it.” One of them prohibits a non-priest from partaking of teruma , while the other is referring to the daughter of a priest married to a non-priest.
RASHI
האי מיבעי ליה לגופיה לזר גמור אבל הך דלאו זרה היא איצטריכא ובת כהן לאסרה:
תרי וכל זר כתיבי וכל זר לא יאכל קדש (ויקרא כ״ב:י״ג) ועוד גבי בת כהן כתיב ושבה אל וגו' מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו (שם) ומהכא תיפוק לאו לבת כהן הנשאת לישראל לאוסרה תחת בעלה לתרומה:
וְאַכַּתִּי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״וְכָל זָר״ – זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת! דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִן ״זָר״ ״וְכָל זָר״ נָפְקָא,
The Gemara asks: One of these verses is still necessary to teach another halakha that is taught by Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said that the phrase “no common man” indicates that I, God, said to you that commonness, i.e., non-priesthood, renders one unfit to partake of teruma , but acute mourning, i.e., mourning on the day when one’s close relative died, does not render one unfit to eat teruma . The Gemara answers: This teaching of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, is derived from a superfluous word in the verse, as it could have stated: A common man may not eat of the holy thing, and it actually states: “No common man.”
RASHI
דרבי יוסי בר' חנינא בפרק הערל להתיר אונן בתרומה:
ואכתי האי דבת כהן כי תהיה מיבעי ליה לליקוחין גמורים ולאשמועינן כשהיא חוזרת לבית אביה במיתת הבעל וזרע אין לה אינה חוזרת לחזה ושוק של שלמים לאכול כשאר אחיות האוכלות כדכתי' אתה ובניך ובנותיך (ויקרא י׳:ט׳):
וְאַכַּתִּי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת – חוֹזֶרֶת לִתְרוּמָה, וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְחָזֶה וָשׁוֹק, וַאֲמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר רָבִינָא בַּר רַב שֵׁילָא: מַאי קְרָא? דִּכְתִיב: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִיא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל״ – לֹא תֹּאכַל בַּמּוּרָם מִן הַקָּדָשִׁים.
The Gemara asks: The verse “And if a priest’s daughter be married to a common man” (Leviticus 22:12), from which Rav derived the halakha being discussed, that intercourse with an unfit man renders a woman unfit to partake of teruma and marry a priest, is still necessary for that which is taught in a baraita : When a priest’s daughter returns to her father’s house after the death of her Israelite husband, she resumes partaking of teruma , but she does not resume partaking of the breast and the right hind leg
אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא ״הִיא בַּקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל״, מַאי ״בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים״ – שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ תַּרְתֵּי.
The Gemara answers: If so, if this is the only halakha derived from this verse, let the verse merely write:
TOSAFOT
לימא קרא היא בקדשים לא תאכל פי' דאי לתרומה לחודה אתא א"כ לימא קרא היא בקדשים דכולה פרשתא לתרומה קדריש ומדכתיב בתרומת הקדשים שמע מינה דלמורם מן הקדשים נמי אתא ואם תאמר ואימא דכוליה להכי אתא לומר שאין חוזרת לחזה ושוק ואמר רבינו יצחק דפשטא דקרא איירי בתרומה דאיירי בה בכל הפרשה:
אַשְׁכַּחַן כֹּהֶנֶת, לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית מְנָלַן? כִּדְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אֲמַר רַב: ״בַּת״ ״וּבַת״, הָכָא נַמִי ״בַּת״ ״וּבַת״.
The Gemara asks: We found a source for a priestess; from where do we derive the same halakha with regard to a Levite or an Israelite woman
RASHI
אשכחן כהנת דמיפסלא לתרומה בביאת פסול
כדא"ר אבא בפ' יש מותרות:
כְּמַאן – כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּדָרֵישׁ וָוִין! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כּוּלֵּיהּ ״וּבַת״ קְרָא יְתֵירָא הוּא.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this exposition possible? It is in accordance only with the opinion of Rabbi Akiva, as he derives halakhot from the prefix vav , which means “and” or “but.” The Gemara responds: Even if you say it is in accordance with the Rabbis, who do not derive halakhot from the prefix vav ,
RASHI
ר' עקיבא דורש ווין בסנהדרין בפרק ד' מיתות (סנהדרין ד' נא:) ישמעאל אחי בת ובת אני דורש:
כוליה ובת קרא יתירא הוא דהא כתיב לעיל מיניה וכהן כי יקנה נפש וגו' ויליד ביתו ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה לאיש זר:
TOSAFOT
רבי עקיבא דדריש ווין בסנהדרין פרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נא.) רבי ישמעאל אחי בת ובת אני דורש:
כמאן כר' עקיבא דדריש ווין הק' הר' משה מריגנשבור"ג דמאן תנא דפליג עליה דר' עקיבא התם גבי בת ובת בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נא:) רבי ישמעאל והתם בההיא שמעתא גופא אמרינן ור' ישמעאל האי בת ובת מאי דריש ביה לרבות בת בעלי מומין אלמא דר' ישמעאל נמי דריש ווי ותירץ דה"פ כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי דמוקי ויו דובת לרבות נשואה ולא מצריך לרבות בת בעלי מומין והוא הדין דמרבה הכא לויה וישראלית אבל רבי ישמעאל דמצריך התם לרבות בת בעלי מומין כדקאמר לפי שמצינו שחילק הכתוב בין תמימים לבעלי מומין יכול נחלוק בבנותיהן ה"נ יהא צריך כאן לרבות בת בעלי מומין ולא נוקמיה לרבות לויה וישראלית וק"ק בסמוך דקאמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל מנין לעובד כוכבים ועבד שבאו על כהנת לויה וישראלית כו' ומרבינן (ליה) לויה וישראלית מובת ופריך כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי טפי הוה ליה לאקשויי דר' ישמעאל אדר' ישמעאל דהיכי דריש מובת לויה וישראלית והא איצטריך לבת בעלי מומין כדדריש התם ואר"י דלא נקט הכא ר' עקיבא לאפוקי ר' ישמעאל דהא ר' ישמעאל נמי דריש ווי אלא לאפוקי שאר תנאי דלא דרשי ווי בעלמא תדע דלא קאמר אפי' תימא רבי ישמעאל אלא אפילו תימא רבנן ועוד יש לומר דר' ישמעאל לא דריש ווי והא דקאמר בסנהדרין (שם:) ורבי ישמעאל האי בת ובת מאי עביד ליה לא מסיק הכי אלא ליישב דרשא דרבי ישמעאל למאן דדריש ווי:
אַשְׁכַּחַן לִתְרוּמָה, לִכְהוּנָּה מְנָלַן? אַטּוּ לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית לָא לִכְהוּנָּה מְרַבִּינַן לְהוּ? דְּאִי לִתְרוּמָה – בְּנוֹת מֵיכַל תְּרוּמָה נִינְהוּ?
The Gemara asks: We found a source for the woman’s disqualification from partaking of teruma ; from where do we derive that she is disqualified from marrying into the priesthood? The Gemara counters: Is that to say that we did not include a Levite and an Israelite woman in the verse “But if a priest’s daughter be a widow, or divorced, etc.” (Leviticus 22:13), with regard to their marriage to a member of the priesthood? The derivation that a Levite and an Israelite woman are included in this verse was clearly with regard to their marriage to a priest; as if the inclusion was with regard to teruma , are these women fit to partake of teruma at all, regardless of their having engaged in intercourse with an unfit man? Clearly, their inclusion pertains to their marriage to a priest and their partaking of teruma as his wife.
RASHI
לכהונה מנלן שלא תנשא עוד לכהן משבא עלה פסול:
אַלָּמָּה לָא? מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ דְּקָאָכְלָה בִּשְׁבִיל בְּנָהּ!
The Gemara rejects this assertion: Why not? Why can’t the inclusion be referring to the partaking of teruma exclusively? You find that possibility when she partakes of teruma due to her son. If an Israelite woman has a son from a priest, she may partake of teruma . Therefore, it is necessary to include a Levite or Israelite woman in the prohibition against partaking of teruma if she engaged in intercourse with an unfit man.
RASHI
אלמה לא בתמיה. והא משכחת לה דקאכלה בשביל בנה ואיצטריך לאשמועינן דאם תיבעל לפסול לה תיאסר:
בִּשְׁבִיל בְּנָהּ – קַל וָחוֹמֶר: וּמַה כֹּהֶנֶת, דְּבִקְדוּשָּׁה דְּנַפְשָׁהּ אָכְלָה, פָּסֵיל לָהּ, לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית דְּלָא אָכְלָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנָהּ – לֹא כָּל שֶׁכֵּן?!
The Gemara responds: The halakha that this woman does not partake of teruma due to her son is deduced through an a fortiori inference: If a priestess, who partakes of teruma by virtue of her own sanctity, is disqualified from partaking of teruma by an unfit man who engaged in intercourse with her, then with regard to a Levite or Israelite woman, who partakes of teruma only due to her son, is it not all the more so that it should be prohibited for her to partake of teruma after this act?
RASHI
ק"ו ולא איצטריך ובת לרבויה:
וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת: כֹּהֶנֶת דְּקָדֵישׁ גּוּפָהּ – פָּסֵיל לָהּ, הָא דְּלָא קָדֵישׁ גּוּפָהּ – לָא פָּסֵיל לָהּ. אֶלָּא לִכְהוּנָּה, קַל וָחוֹמֶר מִגְּרוּשָׁה! וּמַה גְּרוּשָׁה שֶׁמּוּתֶּרֶת בִּתְרוּמָה – אֲסוּרָה לִכְהוּנָּה, זוֹ שֶׁאֲסוּרָה בִּתְרוּמָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁפְּסוּלָהּ לִכְהוּנָּה?
The Gemara rejects that response: But that provides support for the contrary reasoning. It is logical that a priestess, who is herself sacred, is disqualified by intercourse with an unfit man. However, with regard to this woman, who is not sacred herself, and who eats teruma only due to her son, intercourse with an unfit man should not disqualify her. Rather, the prohibition against these women marrying into the priesthood is derived by an a fortiori inference from the case of a divorcée:
RASHI
והיא הנותנת קושיא היא כלומר איצטריך לרבויה דק"ו ההוא דקילפת מיניה איסורא היא המדה נותנת הדין להתיר ולא לאסור כהנת דקדיש גופה כו':
וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין? גִּלּוּי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא.
The Gemara raises an objection to that inference: But do we warn, i.e., do we deduce a prohibition through logical derivation? The Gemara answers: This is not a new prohibition; rather, it is merely a revelation
RASHI
וכי מזהירים מן הדין מדין ק"ו לאוקמיה בלאו גמור הא קיי"ל (מכות דף יז:) דאין מזהירין מן הדין:
גלוי מילתא בעלמא הוא ולאו מילף מיניה ילפינן לאו לכהונה מתרומה דממילא כיון דאיפסלה לתרומה איפסלה לכהונה דתרומה היינו קדושת כהונה:
וְאֵימָא: נִבְעֲלָה לְפָסוּל לָהּ – חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת! ״כִּי תִהְיֶה״ אֲמַר רַחֲמָנָא, הָנָךְ דְּאִית בְּהוּ הֲוָיָה, חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת – לָאו בְּנֵי הֲוָיָה.
Now that the source has been established, the Gemara asks: And perhaps you should say that this halakha pertaining to a woman who engaged in intercourse with a man unfit for her applies only to those liable to receive karet
RASHI
ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות שאם בא עליה אחיה פסלה מתרומה דבי נשא אבל חייבי לאוין כיון דתפסי להו בה קידושי לא פסלי לה וכותי ונתין וממזר דפסלי מנלן:
הנך דאית בהו הויה מדאפקה להך ביאה בלשון הויה שמע מיניה בבני קדושין משתעי קרא ואפ"ה פסלי:
לאפוקי חייבי כריתות ל"ג:
חייבי כריתות לאו בני הויה נינהו בקדושין בפרק האומר לחבירו (ד' סז):
אִי הָכִי, גּוֹי וְעֶבֶד לָא לִיפְסְלוּ! הָנָךְ פָּסְלֵי מִדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִנַּיִן לְגוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה, שֶׁפְּסָלוּהָ – שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה״ וגו׳.
The Gemara asks: If so, a gentile or a slave who engaged in intercourse with a Jewish woman should not have disqualified her from marrying into the priesthood, as they cannot marry her. The Gemara answers: These disqualify her, as derived by Rabbi Yishmael, as Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Yishmael: From where is it derived with regard to a gentile or a slave who engaged in intercourse with an Israelite woman, or with a priestess, or a Levite woman, that they have disqualified her? As it is stated: “But if a priest’s daughter be a widow, or divorced, and have no child, and is returned to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread” (Leviticus 22:13).
RASHI
אי הכי אימא קרא דוקא בני קידושין נקט ועובד כוכבים ועבד לא פסלי. וה"ה דמצי נמי למימר חייבי כריתות לא ליפסלי אלא משום דאיירי בהו לעיל דקתני כותי היינו עובד כוכבים ובמתניתין (לקמן יבמות דף סט:) תנן העבד פוסל משום ביאה:
עבד כנעני לית ליה קדושין דכתיב (בראשית כ״ב:ה׳) עם החמור עם הדומה לחמור. עובד כוכבים לית ליה קידושין דאמרינן (סנהדרין דף נב:) אשת רעהו פרט לאשת אחרים ובשאלתות דרב אחאי יליף לה מדתני רב חנניא (שם נז:) בעולת בעל יש להן מידי אחרינא לא וגבי ישראל מקיש הוויות להדדי מאן דאית ליה קידושי כסף ושטר אית ליה בה קידושי ביאה אבל עובד כוכבים דלית ליה קידושי כסף ושטר לית ליה קידושי ביאה. ומשני פסיל מדרבי יוחנן ומהאי קרא גופיה משתמעי חייבי כריתות לפסולא:
ואית דמפרשי ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות נמי מ"ש דלא תני להו לעיל. ומשני כי תהיה כתיב מדאפקה רחמנא לבעילה בלשון הויה לא פסיל מתרומה אלא בר קידושי דוקא דבני הויה לאפוקי חייבי כריתות דלאו בני הויה נינהו כו' וסבירא להו דחייבי כריתות לא פסלי. וקשיא לי בגוה טובא חדא (דתמיה היא דהא חמירי חייבי כריתות מחייבי לאוין ועוד) דתנן בפ' ד' אחין (לעיל יבמות דף לג:) אם היו כהנות נפסלו מתרומה בבעילת אשת איש ועוד ק"ו חייבי לאוין פסלי חייבי כריתות לא פסלי ועוד הא אמרינן בעשרה יוחסין (קדושין דף עז:) דכהן הבא על אחותו עשאה זונה וכיון דזונה היא בעילתו פוסלתה דתניא (לקמן יבמות דף צא.) לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנים לה מעשר ואוכלת לויה אין אבל תרומה לכהנת לא ועוד הא תנן במתניתין (לקמן יבמות דף סט:) ממזר פוסל ומאכיל ולא משכחת לה אלא באם אמו ואי חייבי כריתות לא פסלי בביאתם משכחת לה דממזר פוסל ומאכיל את אמו כיצד בת כהן שבא עליה אחיה מאמה והוא ישראל וילדה לו בן פוסל מן התרומה ובת ישראל שבא עליה אחיה מאמה כהן וילדה לו בן הרי זה ממזר ומאכילה אלא מדלא נקט אמו ש"מ ביאת אחיה אפי' בלא ילדה נמי פוסלתה:
שפסלוה מן התרומה:
TOSAFOT
עובד כוכבים ועבד דלאו בני הויה נינהו לא ליפסלו פירש בקונטרס דה"ה דה"מ למימר נמי חייבי כריתות לא ליפסלו אלא נקט עובד כוכבים ועבד משום דאיירי בהו לעיל דקתני כותי דהיינו עובד כוכבים ובמתני' (לקמן יבמות דף סט:) תנן העבד פוסל משום ביאה ומשני דפסלי מדר' יוחנן כו' ומהאי קרא משתמעי נמי חייבי כריתות וק' לר"י דכל היכא דקתני כותי לאו בתורת עובד כוכבים נקיט ליה אלא לפסולא בעלמא כי ההיא דתנן (קדושין דף עד.) אלו הספקות שתוקי ואסופי וכותי ובאלו נערות (כתובות דף כט. ושם) דתנן הבא על הממזרת והנתינה והכותית יש להן קנס ודייקינן בפ' שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף לח: ושם) דקסבר כותים גירי אמת הן מדיש להן קנס ועוד ר' יוחנן משום ר' ישמעאל דנקט עובד כוכבים ועבד אמאי לא נקט חייבי כריתות ונראה לר"י דפשיטא ליה להש"ס דעיקר קרא דלאיש זר איירי בחייבי כריתות כדאמר פ' עשרה יוחסין (קדושין דף עה:) גבי עובד כוכבים ועבד השתא ממזר הוי מיפסל בביאתו מיבעיא ואפילו לר' יהושע דלא הוי ממזר מחייבי כריתות מ"מ כיון דחמירי חשיבי לאיש זר ואפי' אותם חייבי כריתות דלא הוו זר אצלה מעיקרא כיון דעיקר קרא בחייבי כריתות איירי והכי פריך ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות דוקא ולא חייבי לאוין ומשני כי תהיה אמר רחמנא לרבות חייבי לאוין ומיהו חייבי לאוין כיון דלא חמירי בעינן דליהוי זר אצלה מעיקרא כדלקמן ופריך עובד כוכבים ועבד דלאו בני הויה נינהו לא ליפסלו דלא אתרבו מכי תהיה וזרים נמי לא איקרו דאין בהם ממזרות ולא חמירי דאין בהם אלא לאו בעלמא ומשני דפסלי מדרבי ישמעאל אבל חייבי כריתות לא נפקי מהתם דבני אלמנות וגירושין הוו לאחריני אלא מלאיש זר ועיקר קרא בדידהו משתעי:
עובד כוכבים ועבד וא"ת והא איצטריך למכתב אלמנה וגרושה לומר שחוזרת כשנתאלמנה או נתגרשה וי"ל דא"כ לכתוב חד מינייהו דלית ליה צריכותא דר' עקיבא דבסמוך ומדכתב תרוייהו דריש למי שיש לו אלמנות וגירושין יצאו כו':