Back
Yevamot
Daf 65bהוּא אָמַר: אַפְּלַתְּ בְּגוֹ עֶשֶׂר, וְהִיא אָמְרָה: לָא אַפְּלִית. אָמַר רַבִּי אַמִי: אַף בְּזוֹ הִיא נֶאֱמֶנֶת, דְּאִם אִיתָא דְּהִפִּילָה – נַפְשָׁהּ בְּעַקַּרְתָה לָא מַחְזְקָה.
The Gemara addresses another case in which the court forces a man to divorce his wife who has not had children after ten years. If he said: You miscarried
RASHI
הוא אמר אפלת בגו עשר כשאנו באין לכופו להוציא הוא אומר הפילה בתוך עשר ועדיין אין זמן להוציא דתנן מונה משעה שהפילה:
והיא אמרה לא אפלית אלא עקרה אני:
הִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה – הוּחְזְקָה לִנְפָלִים. הוּא אָמַר: אַפִּילָה תְּרֵי, וְהִיא אָמְרָה: תְּלָת. אֲמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: עוּבְדָּא הֲוָה בֵּי מִדְרָשָׁא, וְאָמְרוּ: הִיא מְהֵימְנָא, דְּאִם אִיתָא דְּלָא אַפְּלָה – נַפְשָׁהּ בְּנִיפְלֵי לָא מַחְזְקָה.
If she miscarried, and then miscarried again,
RASHI
הוחזקה לנפלים ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה:
אפילה תרי ולא אוציא:
היא מהימנא וכופין אותו ולא שהיא תובעת גירושין אלא שעלינו לכופו לקיים פריה ורביה:
מתני׳ הָאִישׁ מְצוּוֶה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר ״וַיְבָרֵךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם [אֱלֹהִים] פְּרוּ וּרְבוּ״.
A man is commanded with regard to the mitzva to be fruitful and multiply,
RASHI
מתני' אבל לא האשה וטעמא מפרש בגמרא:
גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אֲמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: אָמַר קְרָא ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ״ אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבֹּשׁ, וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לִכְבֹּשׁ.
From where are these matters derived, that a woman is not obligated in the mitzva to be fruitful and multiply? Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: The verse states: “Be fruitful and multiply, and fill the land and conquer it” (Genesis 1:28). It is the manner of a man to conquer and it is not the manner of a woman to conquer. Consequently, it is evident that the entire command, including the mitzva to be fruitful and multiply, was given only to men and not to women.
אַדְּרַבָּה, ״וְכִבְשׁוּהָ״ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״וְכִבְשָׁהּ״ כְּתִיב. רַב יוֹסֵף אָמַר: מֵהָכָא, ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה״ וְלֹא קָאָמַר ״פְּרוּ וּרְבוּ״.
The Gemara raises a difficulty. On the contrary, the plural term: “And conquer it [ vekhivshuha ],” indicates that the two of them are included. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is written in the Torah without the letter vav , so that it can be read: And conquer it [ vekhivsha ],
TOSAFOT
ולא קאמר פרו ורבו אע"ג דלאדם הראשון קאמר פרו ורבו ההוא ברכה בעלמא ולא למצוה:
וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע – כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ״.
The Gemara cites other statements made by Rabbi Ile’a in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon. And Rabbi Ile’a said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Just as it is a mitzva for a person to say that which will be heeded, so is it a mitzva for a person not to say
RASHI
גמ' לומר דבר הנשמע דכתיב (ויקרא יט) הוכח תוכיח להוכיח מי שמקבל הימנו:
וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מוּתָּר לוֹ לְאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אָבִיךָ צִוָּה״ וגו׳ ״כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא״ וגו׳.
And Rabbi Ile’a further said in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: It is permitted for a person to depart from the truth
RASHI
אביך צוה יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום:
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרַגָנִי״ וגו׳.
Rabbi Natan says: It is a mitzva to depart from the truth in order to preserve peace, as it is stated: “And Samuel said: How can I go, and Saul will hear and kill me” (I Samuel 16:2). God responded in the next verse that Samuel should say he went to sacrifice an offering, indicating that God commands one to lie in order to preserve peace.
RASHI
איך אלך וכתיב ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח וגו' הקב"ה צוה לשנות:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ. דְּמֵעִיקָּרָא כְּתִיב ״וַאֲדוֹנִי זָקֵן״ וּלְבַסּוֹף כְּתִיב ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״.
It was taught in the school of Rabbi Yishmael: Great is peace,
RASHI
ואדוני זקן שרה אמרה לשון בזוי וכשגלה הקב"ה הדבר לאברהם כתיב למה זה צחקה שרה וגו' ואני זקנתי ושינה הדבר מפני השלום:
״רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר״. אִתְּמַר, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, וְחַד אָמַר: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.
§ It is taught in the mishna that Rabbi Yoḥanan ben Beroka says that women are also included in the mitzva to be fruitful and multiply. It was stated that two amora’im , Rabbi Yoḥanan and Rabbi Yehoshua ben Levi, disagreed concerning this matter. One said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, and one said that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דַּאֲמַר אֵין הֲלָכָה דְּיָתֵיב רַבִּי אַבָּהוּ וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה, וְאַהַדְרִינְהוּ רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי לְאַפַּיְיהוּ.
The Gemara comments: Conclude that it was Rabbi Yoḥanan
RASHI
משמיה דרבי יוחנן הלכה כר' יוחנן בן ברוקה:
ואהדרינהו לאפייהו דלא אמרה רבי יוחנן מעולם וחלקו לו כבוד ולא רצו להכחישו:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר, וְאַהַדְרִינְהוּ רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי לְאַפַּיְיהוּ. אֲמַר רַב פַּפָּא: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דַּאֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֲמָרָהּ – מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּי קֵיסָר לָא אָמְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵי, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמָרָהּ – לֵימְרוּ לֵיהּ: לָא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי!
And some say a different version of the incident, that it was Rabbi Ḥiyya bar Abba who said this statement, and Rabbi Ami and Rabbi Asi turned their faces. Rav Pappa said: Granted, according to the one who said that Rabbi Abbahu said it, it makes sense that due to the honor of Caesar’s court, where Rabbi Abbahu maintained close ties, Rabbi Ami and Rabbi Asi did not say anything to him and merely hinted at their disagreement. However, according to the one who said that Rabbi Ḥiyya bar Abba said it, let them say to him explicitly: Rabbi Yoḥanan did not say this. In any event, it is clear that according to Rabbi Ami and Rabbi Asi, Rabbi Yoḥanan disagreed with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Beroka.
RASHI
רבי אבהו קרוב למלכות הוה כדאמר בסנהדרין (דף יד) ובכתובות (דף יז.) דמשרן אמהתא דבי קיסר רבא דעמיה מדברנא דאומתיה:
מַאי הֲוָה עֲלָהּ? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֲמַר רַבִּי אַסִי: עוּבְדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְּקֵיסָרִי, וַאֲמַר: ״יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה״. וְאִי סָלְקָא דַּעֲתָךְ לָא מִפַּקְדָה – כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתֵּהּ?
The Gemara asks: What conclusion was reached about this issue? The Gemara suggests: Come and hear, as Rabbi Aḥa bar Ḥanina said that Rabbi Abbahu said that Rabbi Asi said: There was an incident that came before Rabbi Yoḥanan in the synagogue of Caesarea involving a woman who wanted a divorce from her husband after ten years of childless marriage, and he said that the husband must divorce her and give her the payment for her marriage contract. If it enters your mind to say that she is not commanded to be fruitful and multiply, what is payment for a marriage contract doing here? Why does she have a right to demand to be divorced and to receive the payment for her marriage contract?
RASHI
עובדא הוה והיא תובעתו לגרשה לפי שלא היו לה בנים:
TOSAFOT
ואי סלקא דעתך דלא מיפקדא כתובה מאי עבידתה משמע דאי מיפקדא ניחא דיש לה כתובה ותימה דאי מפקדא א"כ מיענשא אפריה ורביה ואית לן למימר דאדרבה איהי היא דלא זכתה כדמוכח לעיל ותירץ ר"י בן ר' מאיר דהכא בידוע שהוא עקור אבל ק"ק אמאי פריך כתובה מאי עבידתה ולא פריך נמי אמאי יוציא:
דִּלְמָא בְּבָאָה מֵחֲמַת טְעָנָה.
The Gemara responds: Perhaps that was in a case when she came to demand a divorce due to another claim, i.e., she wanted children for a reason other than the fulfillment of the mitzva to be fruitful and multiply. Since this claim has merit, her husband must divorce her and pay her marriage contract.
כִּי הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמִי, אָמְרָה לֵיהּ: הַב לִי כְּתוּבָּה. אֲמַר לָהּ: זִיל, לָא מִיפַּקְדַתְּ. אָמְרָה לֵיהּ: מִסִּיבוּ דִּילָהּ מַאי תֶּיהֱוֵי עֲלָהּ דְּהָךְ אִתְּתָא? אֲמַר: כִּי הָא – וַדַּאי כָּפֵינַן.
This is like the case of a certain woman who came before Rabbi Ami and requested a divorce due to her husband’s inability to father children. She said to her husband: Give me the payment for my marriage contract. He said to her: Go away, as you are not commanded to be fruitful and multiply and have no right to demand a divorce. She said to him: In her old age, what will be with this woman, i.e., if I have no children, who will take care of me when I grow old? Rabbi Ami said: In a situation such as this, we certainly force the husband to divorce and her and pay her marriage contract.
RASHI
דאתאי לקמיה דרבי אמי ותובעתו לגרשה:
לא מפקדת ואם רוצה את לצאת אין לך כתובה:
מסיבו דילה בזקנתה מה תהא עליה:
TOSAFOT
כי הא ודאי כפינן פר"ח דכל הנך דכופין מחמתה דוקא מנה ומאתים אית לה אבל תוספת לית לה דאדעתא למיפק לא אוסיף לה ודייק מהא דאמר בריש אע"פ (כתובות דף נד:) תנאי כתובה ככתובה נפקא מינה למורדת כו' ולא קאמר נפקא מינה לבאה מחמת טענה וכיוצא בה והא דלא קאמר נ"מ לשהה עמה עשר שנים שיש לה נמי תוספת דלא גרעה מאילונית דאמר בסוף אלמנה ניזונת (כתובות ד' קא.) דיש לה תוספת מילתא דפשיטא היא כיון דלא מחמתה כופין דמה היא יכולה אם ב"ד כופין אותו משום פריה ורביה ור"ת מפרש דלכל מילי הוי תנאי כתובה ככתובה וממאנת וחברותיה דאין להם כתובה אע"פ שיש להם תוספת התם משום דאיגלאי מילתא דלא נתקדשה מעולם ולא יתכן דלענין פרעתי לא הוי תנאי כתובה ככתובה דאכתובה לא אמר כלום ובתוספת נאמן לומר פרעתי כדמוכח בעובדא דשבתאי בריה דרבי מרינוס (ב"מ יז.) ויש לדחות דהתם לא הוסיף חתן עצמו כ"א שבתאי אביו ולא חשיב כשאר תוספת ואין להאריך כאן כן מצאתי בתשובה אחת שפסק ריצב"א על אשה שהיתה טוענת על בעלה כי אין לאיש גבורתו והאיש היה טוען כי היה לו גבורת אנשים אך היא בועטת וגורמת שאין יכול לבעול דלא מהימנא מדרב המנונא כיון שהיתה תובעת כתובה והיכא שהודה הבעל שאין יכול לבעול פסק דצריך ליתן גט וכתובה אפילו אינה באה מחמת טענה כיון דאין יכול כלל לקיים לה עונה ודוקא מנה ומאתים אבל תוספת לא יתן דהא בנכנסה לחופה ולא נבעלה עמד בתיקו בריש אע"פ (כתובות דף נו. ושם) דשמא לא כתב אלא ע"מ חיבת ביאה ולרב האי גאון דכל תיקו חולקין שייך כאן דין חולקין אבל נדוניתה שהכניסה לו יחזיר הכל מה שידעו שהכניסה לו אבל מה שכותבין נדוניא גדולה לכבוד הכלה נראה לו דהוי כעין תוספת ומיהו אם יכול להתקשות ויש כאן לכל הפחות הכנסת עטרה אבל אין לו כח למרק על זה נראה לו דיש תוספת דיש כאן חיבת ביאה בהכנסת עטרה ואם אין יכול לבעול מחמת שרחמה צר כתב דאם המתין ג' שנים דימתין עוד שנה ואף על הקשוי כתב שאין לה למהר לסתור בנינה כי רחמי שדי מרובים ומטעם דפסק ר"ח דאין תוספת בבאה מחמת טענה משום דאדעתא למיפק לא כתב לה זה הטעם אין שייך באין יכול ליבעול דמידע ידיע דנישאת לו מתחילה לכך:
הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לָהּ: לָא מִיפַּקְדַתְּ. אָמְרָה לֵיהּ: לָא בָּעֲיָא הַךְ אִתְּתָא חוּטְרָא לְיָדָהּ וּמָרָה לִקְבוּרָה? אֲמַר: כִּי הָא – וַדַּאי כָּפֵינַן.
The Gemara relates a similar incident: A certain woman came before Rav Naḥman and requested a divorce due to her husband’s inability to father children. He said to her: You are not commanded to be fruitful and multiply. She said to him: Does this woman not require a staff for her hand and a hoe for her burial? In other words, the woman said that she wanted children so that they could care for her in her old age and bury her when she would die. Rav Naḥman said: In a case such as this, we certainly force the husband to divorce her.
RASHI
חוטרא לידה עץ שתשען עליו לעת זקנתה ואם תמות יקברנה:
יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה תְּאוֹמִים הָיוּ, אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף תִּשְׁעָה וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת שִׁבְעָה. יְהוּדִית, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חִיָּיא, הֲוָה לָהּ צַעַר לֵידָה, שְׁנַאֵי מָנָא וְאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אָמְרָה: אִתְּתָא מִפַּקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה? אֲמַר לָהּ: לָא. אָזְלָא אִשְׁתְּיָא סַמָּא דְּעַקַרְתָּא.
The Gemara relates that Rabbi Ḥiyya’s sons, Yehuda and Ḥizkiyya, were twins, but one of them was fully developed after nine months of pregnancy and one was fully developed at the beginning of the seventh month, and they were born two months apart.
לְסוֹף אִיגְלַאי מִילְּתָא. אֲמַר לָהּ: אִיכּוּ יָלְדַתְּ לִי חֲדָא כְּרֵסָא אַחֲרִיתָא! דַּאֲמַר מָר: יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה – אָחֵי, פָּזִי וְטָוִי
Eventually the matter was revealed, and Rabbi Ḥiyya found out about what Yehudit had done. He said to her: If only you had given birth to one more belly
RASHI
איכו ילדת לי חדא כרסא ומי יתן שלא שתית ותלדי לי עוד כרס אחד שני בנים:
אחי תאומים: