Back
Yevamot
Daf 58bשׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לָהּ?! אִשְׁתּוֹ מַעַלְיָא הִיא! דְּהָא אָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל. כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.
do you call her a widow waiting for her yavam ? Once they have engaged in intercourse, she is his proper wife, as Rav said that one who has intercourse with his yevama , even without intending to thereby perform levirate marriage, has acquired her for all matters. The Gemara responds: This is in accordance with the opinion of Shmuel, who said that he has acquired her only with regard to the matters stated in the chapter of levirate marriage, but not with regard to other matters, and therefore she is not considered his wife with regard to the halakhot of sota .
RASHI
שומרת יבם קרית לה:
לישנא אחרינא ועיקר דכוותה גבי שומרת יבם דקשיא לך נמי בה הא לאו בת אשקויי היא מוקמת לה נמי כגון שבא עליה דהא כשנכנסה לחופה ליכא לאוקומה דהא חופה ביבמה לא שייכא:
שומרת יבם קרית כו' אלא לא תוקמה לשומרת יבם כשבא עליה אלא כגון דעבד בה מאמר ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו ומאמר קונה קנין גמור וקרינן בה תחת אישך:
קנה לכל בביאת שוגג ומזיד:
TOSAFOT
שומרת יבם קרית לה אשתו מעלייתא היא דהא אמר רב קנה לכל ואע"ג דקרי לה שומרת יבם במילתיה דרבי יאשיה ורבי יונתן דאיירו בבא עליה יבם בבית חמי' ובלא עבד בה מאמר התם משום דלאו אשתו מעליא היא לענין השקאה קרי לה שפיר שומרת יבם אפילו לרב דאמר קנה לכל דהא ממעט לה רבי יונתן בברייתא מתחת אישך ורבי יאשיה קרי לה נמי שומרת יבם דקתני יכול שאני מוציא שומרת יבם כו' משום דאי לאו רבויא דאיש איש הוה ממעט לה וכן מסיק התם אבל הכא לא הזכיר שום טעם שהיה ראוי לקרותה על ידו שומרת יבם ועוד כיון דקונה לכל לא הוה ליה למימר שומרת יבם וכנוסה דהך נמי כנוסה היא:
דהא אמר רב קנה לכל ובנפל מן הגג ונתקע או בנתכוון להטיח בכותל ליכא לאוקמה דויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך דמשמע מבלעדי אישך שנתן בך את שכבתו משמע דבעינן בבעל כוונת שכיבה:
מִידֵי הוּא טַעֲמָא – אֶלָּא לְרַב, הָא אֲמַר רַב קָנָה לַכֹּל! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דַּעֲבַד בָּהּ מַאֲמָר, וּבֵית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר.
The Gemara responds: The only reason this proof was presented is to support the opinion of Rav, who is the one who holds that there is legal significance to a priest entering the wedding canopy with a woman who is unfit to marry him. Didn’t Rav say he has acquired her for all matters? The Gemara answers: With what are we dealing here? For example, a case where the yavam performed levirate betrothal with her and afterward had intercourse with her for the sake of promiscuity. And this is in accordance with the opinion of Beit Shammai, who say: Levirate betrothal acquires a yevama in a full-fledged manner and removes the levirate bond. Therefore, when they have intercourse, they do not become fully married.
RASHI
מידי הוא טעמא אלא לרב הא דמייתינן יש חופה לפסולות לסיועה לרב מייתינן לה דאמר לעיל יש חופה לפסולות ורב האמר לעיל קנה לכל ולדידיה לא מיתרצתא היא:
כגון דעבד מאמר ואח"כ בא עליה בזנות בבית חמיה:
וב"ש היא דאמרי בפרק ד' אחין (לעיל יבמות דף כט:) מאמר קונה קנין גמור ליעשות ארוסה גמורה והפריח את זיקת היבום ותו לא מקניא ליה בביאת מזיד אלא במסירת חופה כאשה בעלמא כדאמרינן בד' אחין (שם) ומשום הכי קרי לה שומרת יבם אפילו לאחר ביאה דאי לב"ה לא אלים מאמר להפריח זיקת יבמין וליחול זיקת אירוסין ונישואין והוי קני לה בביאת זנות לגמרי:
אִי הָכִי, הַיְינוּ אֲרוּסָה! וּלְטַעֲמִיךְ, נְשׂוּאָה וּכְנוּסָה לָאו חֲדָא מִילְּתָא הִיא? אֶלָּא: נְשׂוּאָה – דִּידֵיהּ, וּכְנוּסָה – דְּחַבְרֵיהּ. הָכָא נַמִי: אֲרוּסָה – דִּידֵיהּ, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם – דְּחַבְרֵיהּ.
The Gemara raises a difficulty: If so, the case of the yevama who was betrothed is the same as the case of a betrothed woman. What is the difference between the two cases? The Gemara responds: And according to your reasoning, are the examples in the mishna of a married woman and a fully married woman not a single matter? Rather, the mishna must be referring to two very similar cases, with the following difference: A married woman means his own wife and a fully married woman is referring to that of his fellow, i.e., his brother’s wife who became his wife through levirate marriage. Here too, the case of a betrothed woman is referring to his own wife and the case of a widow waiting for her yavam is that of his fellow, i.e., his yevama , who is now betrothed to him.
RASHI
אי הכי היינו ארוסה גמורה וארוסה הא תנא לה:
נשואה דידיה אשתו שלא היתה יבמתו:
דחבריה אחיו דביבמתו שייך לשון כניסה:
רַב פַּפָּא אֲמַר: הַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: אֵין מְקַנִּין לָהּ לַאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, אֲבָל מְקַנִּין אוֹתָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה.
Rav Pappa said: Rava’s question can be resolved in a manner unrelated to the question about a priest entering the wedding canopy with a woman unfit for him. The baraita he cited is in accordance with this tanna , who does not require the man to be clear of iniquity, as it is taught in a baraita : One cannot be jealous over a betrothed woman and warn her not to seclude herself with a particular man in order to cause her to drink the sota waters when she is betrothed, but one can be jealous over her to cause her to drink the sota waters when she is married, even if she secluded herself with the man when she was still betrothed.
RASHI
רב פפא אמר לעולם לא תדוק מינה דיש חופה והכא כגון דקינא לה כשהיא ארוסה ונשאה ובא עליה והדר איסתתרה ומשקה לה על ידי אותו קינוי והאי תנא הוא כו':
לישנא אחרינא אמר רב פפא לעולם דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ומשקה לה כשהיא נשואה [הג"ה עד שלא נבעלה ודקשיא לך משקדמה שכיבת בעל לבועל האי תנא וכו' עכ"ה] ודקשיא לך אין מנוקה מעון האי תנא הוא דלית ליה הך דרשא. וזה הוא לשון מורי והוא נראה עיקר דללישנא קמא איכא למיפרך אם כן מאי לא שטיתי ארוסה ואדרבה הא לא כשהיא ארוסה איסתתרה:
TOSAFOT
רב פפא אמר האי תנא פי' בקונטרס בלשון שני לעולם דקינא לה ואיסתתרה כשהיא ארוסה והאי תנא הוא דלית ליה הך דרשא דונקה האיש מעון ולית ליה הך דרשא שקדמה שכיבת בעל וקש' לר"י דבריש שבועות (דף ה. ושם) ובסוטה (דף כח.) ובכמה דוכתי פריך ומי בדקי לה מיא והתניא ונקה האיש וכו' ולא משני האי תנא הוא משמע דליכא מאן דפליג ועוד מנא ליה דהאי תנא לא בעי שתקדום שכיבת בעל דלמא כשבא עליה ארוסה בבית אביה איירי ונראה כלשון ראשון שבקונטרס ושלא שטית ארוסה דקאמר לא שנסתרה באירוסין קאמר אלא ה"ק שלא שטית להיות נבדקת עליה בקינוי דאירוסין מיהו גם ללשון זה קצת קשה כיון שצריך להביא ראיה על זה שמועיל קינוי דאירוסין להשקותה בסתירה דנישואין מנא ליה דהאי תנא אית ליה האי סברא הא איכא לפרושי מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה היינו דקינא לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה ולא נבעלה כדפי' מתניתין דלעיל:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר: עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The question never arises at all, as the oath is formulated by means of extension.
RASHI
רב נחמן אמר מתניתין בדלא קינא ולא איסתתרה כשהיא ארוסה אלא קינא לה משנשאה ואיסתתרה ומשקה לה ע"י קינוי של עכשיו ומגלגל עליה שבועה כל ימים שהיתה תחתיו משנתארסה ונבדקה ומכאן לגלגול שבועה מן התורה:
TOSAFOT
על ידי גלגול לא בעי לאפוקי גלגול מגלגול דאיש אחר דלא דמי דגלגול דאיש אחר ראוי להשקות על ידו אם היה מקנא על ידו אבל קרקעות לאו בנות שבועה נינהו כלל אבל מגלגול דארוסה יליף שפיר דלאו בת השקאה היא כלל ואפי' הכי מגלגל זנות דאירוסין וא"ת ולמאי דדייקינן מיניה לעיל דיש חופה לפסולות ולא מוקמינן על ידי גלגול מנלן גלגול שבועה וי"ל דנפקא ליה מאיש אחר ולא הוה מפליג בין קרקעות לאיש אחר אי נמי דמשמע ליה מאיש אחר אפילו קטן דדמי לקרקעות שאין מקנין על ידו כדתנן בסוף פרק ארוסה (סוטה דף כו: וכן בריש פ' שם כד.):
שָׁלַח רַב חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, [וְיֵשׁ לוֹ אָח], אֲפִילּוּ הוּא כֹּהֵן וְהִיא כֹּהֶנֶת – פְּסָלָהּ מִן הַתְּרוּמָה.
§ Rav Ḥanina sent in the name of Rabbi Yoḥanan: One who performs levirate betrothal with his yevama and he has a brother, even if he is a priest and she is the daughter of a priest, he has disqualified her from partaking of teruma . By Torah law, the other brother may still have intercourse with her and thereby perform levirate marriage, but by rabbinic law only the brother who betrothed her may perform levirate marriage. Due to the fact that she is considered to be waiting for levirate marriage even vis-à-vis the brother who is rabbinically prohibited from marrying her, she is classified as a woman who is waiting for an invalid act of intercourse. Consequently, she may not partake of teruma until the consummation of the levirate marriage.
RASHI
פסלה מן התרומה עד שיכנוס:
לְמַאן? אִילֵימָא לְרַבִּי מֵאִיר, אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי מֵאִיר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה לָא אָכְלָה – מִדְּאוֹרַיְיתָא, דְּרַבָּנַן מִי אֲמַר? וְאֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָשְׁתָּא מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָהּ דְּאוֹרַיְיתָא אָכְלָה, דְּרַבָּנַן מִיבָּעֲיָא?
The Gemara asks: According to whom did Rabbi Yoḥanan make this statement? If we say it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, say that Rabbi Meir said that a woman who is reserved for an invalid act of intercourse may not eat teruma when the act of intercourse is prohibited by Torah law. However, if the act of intercourse is prohibited by rabbinic law, did Rabbi Meir actually say that the woman is disqualified from eating teruma ? Rather, if we say it is in accordance with the opinions of Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, now that they hold that even a woman who is reserved for intercourse prohibited by Torah law may partake of teruma , is it necessary to state that she may partake of teruma if she is reserved for intercourse prohibited by rabbinic law ?
RASHI
משתמרת לביאה פסולה שיש ביד אחיו לבא עליה וביאתו ביאה וכי היכי דהיא משתמרת לביאתו כך היא משתמרת לביאת אחיו שהיא פסולה מדרבנן דיש ביאה אחר מאמר כדתנן (לעיל יבמות דף נ:) מאמר לזו ובעל לזו כו' וכן בב' יבמין ויבמה אחת:
דאורייתא ביאה שהיא פסולה דאורייתא כגון אלמנה לכהן גדול:
TOSAFOT
אימור דאמר רבי מאיר כו' גם מכאן ראיה דחשיב משתמרת לביאה פסולה אף על פי שלא היו הקידושין בעבירה:
אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר: עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה, יֵשׁ לוֹ אָח חָלָל – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹכֶלֶת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת.
Rather, when Ravin came from Eretz Yisrael he said an accurate version of Rabbi Yoḥanan’s statement: If a yavam who performed levirate betrothal with his yevama has a brother, all agree that the yevama may partake of teruma . If he has a brother who is a ḥalal ,
RASHI
דברי הכל בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש אכלה בתרומה דבי נשא דהא אפילו לרבי מאיר לא פסיל אלא במשתמרת לביאה פסולה דאורייתא:
יש לזה היבם אח חלל:
לדברי הכל לא אכלה אפי' היא בת כהן ואע"ג דעבד בה מאמר כהן כשר אכתי משתמרת לביאה פסולה היא לביאת החלל דהויא פסולה דאורייתא ולא אכלה ואפי' לרבי אלעזר ורבי שמעון כי מכשרי באלמנה לכ"ג קמכשרי שיש לו להאכיל במקום אחר אבל משתמרת ליבם חלל דאין לו להאכיל דהא כהן חלל זר הוא פסל לה ולא אכלה:
אלא שנתן לה גט כהן ליבמתו כהנת ואכתי לביאתו היא משתמרת וביאתה פסולה מדרבנן היא דגט מהני בה מדרבנן:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹכֶלֶת, אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת – הָנֵי מִילֵּי מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָהּ דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל דְּרַבָּנַן – אָכְלָה.
The Gemara analyzes the two opinions: Rabbi Yoḥanan said she may eat teruma because even according to Rabbi Meir, who said in the mishna that she may not partake of teruma , this applies only when she is waiting for intercourse that is invalid by Torah law, but if the intercourse is prohibited by rabbinic law, she may partake of teruma . In this case, since they have not yet performed ḥalitza , the levirate bond still applies by Torah law, but they are prohibited by rabbinic law from consummating the levirate marriage.
וְרֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמְרִי אוֹכֶלֶת – הָנֵי מִילֵּי דְּיֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּאֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר – לָא.
And Reish Lakish said: She may not partake of teruma because even according to Rabbi Elazar and Rabbi Shimon, who say in the mishna that she may partake of teruma , this applies only to a case of betrothal, as a priest can entitle a woman to partake of teruma in another case via betrothal. But here, where he gave her a bill of divorce, since he cannot entitle a woman to partake of teruma in any other case by giving her a bill of divorce, no.
RASHI
אפילו לרבי אלעזר דאמר אוכלת הני מילי על ידי קידושין דיש לו להאכיל כי האי גוונא במקום אחר:
אבל על ידי גירושין דאין לו להאכיל על ידי גירושין במקום אחר לא:
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נַמִי יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִילָהּ בְּחוֹזֶרֶת – חוֹזֶרֶת פָּסְקָה מִינֵּיהּ, וּקְרוֹבָה לְבֵי נָשָׁא, אֲבָל הָא אֲגִידָא בֵּיהּ.
And lest you say here too, in the case of a bill of divorce, he can entitle her to partake of teruma when she returns to her father’s house, this case is different for the following reason: A woman who returns to her father’s house has been severed from her husband and she is close to her father’s house [ bei nasha ],
RASHI
ואם תאמר הכא נמי יש לו להאכיל על ידי גירושין גמורים:
בחוזרת דאם היה מגרשה לגמרי היתה חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה:
״נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ״ וכו׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף מִשְּׁמוּאֵל: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הַקְּטַנָּה וּבָגְרָה תַּחְתָּיו,
§ It was taught in the mishna that in the case of women who married priests despite the fact that they were unfit to do so, if they were widowed or divorced from that marriage, they are disqualified from eating teruma , but if they were widowed or divorced while they were only betrothed, they are fit to partake of teruma . Rabbi Ḥiyya bar Yosef raised a dilemma before Shmuel: In the case of a High Priest who betrothed a minor and she matured under him, i.e., while betrothed to him,
RASHI
ובגרה תחתיו בימי אירוסין וכ"ג אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין ומצותו בקטנה או בנערה: