Back
Yevamot
Daf 52bוּלְאִשָּׁה בְּעָלְמָא – אֵין גֵּט, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ. בָּעֵי רָמִי בַּר חָמָא: לִיבִמְתּוֹ מַהוּ? כֵּיוָן דַּאֲגִידָא בֵּיהּ – כַּאֲרוּסָתוֹ דָּמְיָא, אוֹ דִּלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא עֲבַד בָּהּ מַאֲמָר – לָא? תֵּיקוּ.
But if he wrote a bill of divorce for a regular woman who has no connection to him, even if he later married her, it is not a valid bill of divorce.
RASHI
ולאשה בעלמא וכנסה וגירשה בו אינו גט הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין:
ליבמתו מהו כתבו קודם שכנסה וכשכנסה נתנו לה מהו שתתגרש בו:
TOSAFOT
ולאשה בעלמא אין גט ואפילו כתוב בו זמן דאחר נשואים כיון דאין בידו לגרשה בשעה שעשאו שליח ונראה לר"י דהיינו דוקא למ"ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אבל למאן דאמר אדם מקנה הוי גט דבידו לגרשה כמו בשחרור דמהני לוקח עבד על מנת לשחררו וכתב לו לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו כדאמר בהאשה רבה (לקמן יבמות דף צג:) ובקידושין בפרק האומר (דף סג.) וגט שחרור וגט אשה שוים לכל דבר דהא ילפינן לה לה מאשה:
ליבמתו מהו אין לפרש דמיבעיא ליה אם גירשה בגט זה לאחר שיבמה יבומין גמורין אי הוי גט אי לא דפשיטא דאין ניתרת בגט זה לשוק דהא בההיא שעתא לא היה בידו לגרשה ולהתירה לשוק על ידי גט זה ומאי קאמר נמי או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר לא אי בלא מאמר לא מהני עבד בה מאמר נמי לא מהני להתגרש אחר שתתייבם דמאמר לא הוי אלא מדרבנן ואמר ר"י דלפוסלה מכהונה מיבעיא ליה אי חשיב ריח הגט דפסיל לכהונה אי לא וריב"ם הגיה בפירושיו דמיבעיא ליה אי כתבו קודם מאמר ועשה מאמר וגירש בו מהו שיפקיע את מאמר:
בָּעֵי רַב חֲנַנְיָה: כָּתַב גֵּט לְזִיקָּתוֹ וְלֹא לְמַאֲמָרוֹ, לְמַאֲמָרוֹ וְלֹא לְזִיקָּתוֹ, מַהוּ? מַאֲמָר עִילָּוֵי זִיקָּה קָא רָמֵי, וַהֲוָה לֵיהּ כִּמְגָרֵשׁ חֲצִי אִשָּׁה, וְהַמְגָרֵשׁ חֲצִי אִשָּׁה לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם, אוֹ דִּלְמָא: הַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי?
Rav Ḥananya inquires: If he wrote a bill of divorce for his levirate bond, by specifying in the bill of divorce that he is thereby severing the levirate bond between them, but not for his levirate betrothal, or if he wrote a bill of divorce for his levirate betrothal and stated that it is not for his levirate bond, what is the halakha ?
RASHI
כתב גט לזיקתו ולא למאמרו או למאמרו ולא לזיקתו והוא עשה בה מאמר תחלה מהו שתיפסל עליו בכך:
מאמר עילוי זיקה רמי כשעשה מאמר נדבק עם הזיקה וניתוסף עליה ואין גט מועיל לזה בלא זה וכיון שנכתב בתוך הגט שלא עשאו אלא לאחד מהן הוה ליה מגרש חצי אשה ולא כלום היא ומותרת לו:
או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ומהני והיכא דכתב לזיקתו ולא למאמרו אסורה עליו ועל אחיו דפקע זיקה וקמה בלא יבנה ואי כתב למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא:
TOSAFOT
או דלמא האי לחודיה קאי כו' פירש בקונטרס ואי כתב גט למאמרו ולא לזיקתו אסורה לו ומותרת לאחיו דמאמר דעבד ליה שקליה ופשה ליה זיקה כמעיקרא ולר"י נראה דללישנא דאמר רבא הותרה אפילו היא ואם כן הכא נמי שריא לדידיה וללישנא דהיא אסורה דמיחלפא בבעלת הגט הכא נמי אסורה אפי' לאחיו דהא בעלת הגט אסורה על כל האחין והא דשרי רבא צרתה בנתן גט למאמרו משום דבאות משני בתים הן ואפילו היה נותן גט גם לזיקתו היתה צרתה מותרת:
וְתִפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: נָתַן גֵּט לְמַאֲמָרוֹ – הוּתְּרָה צָרָתָהּ! לְרָבָא – פְּשִׁיטָא לֵיהּ, לְרַב חֲנַנְיָה – מִיבָּעֲיָא לֵיהּ, מַאי? תֵּיקוּ.
The Gemara asks: And why do you not resolve the dilemma from a teaching of Rava? For Rava said: If a yavam gave a bill of divorce for his levirate betrothal, her rival wife is permitted. The levirate betrothal he had previously performed is thereby canceled, which leaves the bond intact, and the rival wife of this yevama remains available for levirate marriage. This indicates that levirate betrothal and the levirate bond are not connected. The Gemara answers: To Rava it is obvious, but to Rav Ḥananya it is a dilemma. What, then, is the halakha ? Since no other proof is forthcoming, and Rav Ḥananya does not accept the teaching of Rava, the question remains undecided. The Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.
RASHI
נתן גט למאמרו ולא לזיקתו. בארבעה אחין (לעיל יבמות לב.) גבי זיקת [ב] יבמין ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות כו' וקאמר רבא עלה נתן גט למאמרו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה לאחיו השני דאי לאו גט הוה אסורה עליו משום זיקת שני יבמין. אלמא האי לחודיה קאי מדאהני גט לאישתרויי צרתה לאחיו השני והוא הדין דהיא גופה נמי שריא לאחיו אלא דמחלפא בבעלת גט גמור לזיקה דמקמי מאמר או לזיקה ומאמר והכי אמרינן בארבעה אחין:
״חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: יֵשׁ אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
§ It was taught in the mishna: If the yavam performed ḥalitza and then performed levirate betrothal, nothing is effective after ḥalitza and this levirate betrothal is not valid. Rav Yehuda said that Rav said: This is the statement of Rabbi Akiva,
RASHI
זו דברי רבי עקיבא אחלץ ועשה בה מאמר קאי דקתני לא תפיס מאמר:
וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לָהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא? וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר – צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה, וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא – כֵּיוָן דִּיהַב לָהּ גֵּט מִי מְהַנֵּי בָּהּ מַאֲמָר?
The Gemara asks: And can you establish that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva? But doesn’t the first clause of the mishna teach: If he gave a bill of divorce and performed levirate betrothal, she requires a bill of divorce and ḥalitza . Now if this is in accordance with Rabbi Akiva’s opinion, once he gave her a bill of divorce, is levirate betrothal effective for her?
וְהָתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לְנוֹתֵן גֵּט לִיבִמְתּוֹ שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו עוֹלָמִית – שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ״ אַחַר שִׁילּוּחַ.
But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Akiva says: From where is it derived that if one gives a bill of divorce to his yevama , she is forbidden to him forever and he no longer has the option of marrying her? As it is stated with regard to a woman who was divorced and married another man who subsequently died or divorced her: “Her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife” (Deuteronomy 24:4). Rabbi Akiva emphasizes the words “who sent her away,” implying that he may not remarry her after sending her away.
RASHI
אחר שילוח כלומר מדכתיב אשר שלחה קרא יתירא דלא צריך הכי קאמר יש לך משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכיון דבלאו קאי היכי מהני בה תו מאמר:
אֲמַר רַב אַשִׁי: גֵּט יְבָמִין מִדְּרַבָּנַן. וּקְרָא – אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.
Rav Ashi said: This is not difficult because the bill of divorce for levirate marriage was established by the Sages and only has the force of rabbinic law,
תַּנְיָא נַמִי הָכִי, אָמַר רַבִּי: אֵין הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים אֶלָּא לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה חֲלוּצָה כְּעֶרְוָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרֵים: יֵשׁ אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁקִּדְּשָׁהּ לְשׁוּם אִישׁוּת, אֲבָל קִדְּשָׁהּ לְשׁוּם יַבְמוּת – אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
With regard to the halakha of betrothal after ḥalitza , the Gemara notes: This halakha is also taught in a baraita as Rabbi Yehuda HaNasi said: These matters were only stated in accordance with the statement of Rabbi Akiva, who considers a yevama who underwent ḥalitza to be prohibited like a forbidden relation. Therefore, any further betrothal is not effective with her, as is the case with forbidden relations. But the Rabbis say something is effective after ḥalitza . And I say: When is betrothal effective after ḥalitza ? It is effective when he betrothed for the purpose of marriage, like the regular betrothal of any ordinary woman. But if he betrothed her after ḥalitza and specified that he is doing so for the purpose of levirate marriage, in that case nothing is effective after ḥalitza .
RASHI
אימתי יש אחר חליצה תפיסת קידושין:
בזמן שקדשה לשום אישות בקידושין גמורים ולא במאמר יבמין דודאי קידושין תופסין בחייבי לאוין:
אבל קדשה לשום יבמות אינן קידושין שהרי אין כאן צד ייבום והוו להו קידושי טעות:
תַּנְיָא אִידָךְ: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ. רַבִּי אוֹמֵר: אִם קִדְּשָׁהּ לְשׁוּם אִישׁוּת – צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט, לְשׁוּם יַבְמוּת – אֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁקִּדְּשָׁהּ לְשׁוּם אִישׁוּת, בֵּין שֶׁקִּדְּשָׁהּ לְשׁוּם יַבְמוּת – צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.
It is taught in another baraita : With regard to one who performs ḥalitza with his yevama and then betroths her,
אֲמַר רַב יוֹסֵף: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי – עֲשָׂאוּהָ כְּעוֹדֵר בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּכְסָבוּר שֶׁלּוֹ הֵן דְּלָא קָנֵי.
Rav Yosef said: What is the reason for Rabbi Yehuda HaNasi’s distinction between one who betroths his ḥalutza for the purpose of levirate marriage and one who does so for the purpose of regular marriage? It is because the Sages considered him like one who hoes the property of a convert
RASHI
כעודר חופר וכסבור שלו הן שהיה קרקע הגר סמוך לקרקעו ומת הגר ואין לו יורשין והמחזיק בנכסיו קנה וזה חופר בקרקע הגר וכסבור שזה קרקע שלו ולא נתכוון להחזיק דלא קני. והאי נמי סבור שקידושי יבמה תופסין בה ולא נתכוון לקנות אלא מכח ייבומי אחיו והא פקעו להו:
TOSAFOT
כעודר בנכסי הגר אר"י דמיירי לרב יוסף כגון דאמר לה התקדשי לי סתם ולשם יבמות היינו דגלי אדעתיה שבתורת יבמין מקדשה דאי באמר לה בהדיא במאמר יבמין לא הוי פריך ליה אביי מי דמי דהא אביי קאמר בסמוך דהיכא דאמר לה במאמר יבמין דלא קני לרבי אלא בסתם איירי א"נ באמר לה התקדשי לי לשם יבמות ולא משמע בתורת מאמר יבמין דבמאמר יבמין משמע בתורת מאמר ולא בתורת קידושין אבל לשם יבמות לא משמע בתורת יבמות אלא שסבור שעדיין היא זקוקתו:
אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם – לָא קָא מְכַוֵּין לְמִיקְנֵי, הָכָא – קָא מְכַוֵּין לְמִיקְנֵי. הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְעוֹדֵר בְּנִכְסֵי גֵּר זֶה, וּכְסָבוּר שֶׁל גֵּר אַחֵר הוּא, דְּקָנֵי.
Abaye said to him: Are the two situations comparable?
RASHI
התם לא קמיכווין למיקני דהא סבור שלו הן:
הכא מכווין למיקני מ"מ:
הא לא דמיא כו' אביי הוא דאקשי ואזיל:
וכסבור של גר אחר הוא ומתכוון לקנות מכל מקום. והאי נמי קסבר לקנות מכח אחיו ואינו קונה אלא מכחו ומ"מ קנין הוא:
אֶלָּא אֲמַר אַבַּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאָמַר לָהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמַאֲמַר יְבָמִין״. רַבִּי סָבַר: מַאֲמָר עִילָּוֵי זִיקָּה קָא רָמֵי, וַאֲתַאי חֲלִיצָה אַפְקַעֲתָהּ לְזִיקָּה. וְרַבָּנַן סָבְרִי: הַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוּדֵיהּ קָאֵי. מֵעִיקָּרָא, אִילּוּ אֲמַר לָהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמַאֲמַר יְבָמִין״ מִי לָא מְהַנֵּי? הָשְׁתָּא נַמִי מְהַנֵּי.
Rather, Abaye said that the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis cannot be explained in the above manner. Instead, he suggests: With what are we dealing here? It is a case where he said to his ḥalutza : Be betrothed to me with levirate betrothal. Rabbi Yehuda HaNasi holds that levirate betrothal is superimposed upon the levirate bond, and is therefore only possible when the bond exists, and since ḥalitza comes and releases the levirate bond, levirate betrothal is not effective for her. And the Rabbis hold: This, the levirate bond, stands on its own, and that, levirate betrothal, stands on its own. Although the bond has been canceled, the formula of: Be betrothed to me with levirate betrothal, is effective. At the outset, before ḥalitza , if he had said to her: Be betrothed to me with levirate betrothal,
RASHI
מאמר עילוי זיקה רמי מאמר דתקינו רבנן לכל היבמין לא תקון אלא היכא דקיימא זיקה ואתא מאמר ואיתוסף עלה והכא ליכא למימר הכי דאתיא חליצה מפקעה לזיקה:
האי לחודיה קאי כו' ולא מהני זיקה למאמר הילכך השתא כמעיקרא מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא קני ואף על גב דלא מהניא ליה זיקה דהאי לחודה קיימא השתא נמי מהני:
TOSAFOT
אי אמר לה התקדשי לי בזיקת מאמר יבמין מי לא מהני דאפילו למ"ד אין זיקה היינו לענין אחות זקוקתו וכיוצא בה אבל פשיטא דמהני לשון זיקה שהרי היא זקוקתו ועומדת בפניו:
רָבָא אֲמַר: אִי דְּאָמַר לָהּ ״בְּמַאֲמַר יְבָמִין״ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְהַנְּיָא, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאָמַר לָהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּזִיקַּת יְבָמִין״. רַבִּי סָבַר:
Rava said: If he said to her: Be betrothed to me with levirate betrothal, everyone agrees that it is effective, and she is acquired. And with what are we dealing here? It is a case where he said to her: Be betrothed to me with the levirate bond,