Back
Yevamot
Daf 48aרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״אָבִיהָ״ – אָבִיהָ מַמָּשׁ, ״אִמָּהּ״ – אִמָּהּ מַמָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אָבִיהָ וְאִמָּהּ״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה״ וגו׳.
Rabbi Eliezer says: “Her father” means her actual father and “her mother” means her actual mother. Rabbi Akiva says: Her father and her mother; this is referring to the idolatrous deity that she had worshiped but will no longer be able to worship, and so it says: “They say to a tree: You are my father, and to a stone: You have given birth to us” (Jeremiah 2:27).
TOSAFOT
רבי אליעזר אומר אביה כו' למיסבר קראי פליגי אי נמי נפקא מינה אם מתו אביה ואמה או נתגיירו וריב"ן פירש דלר"ע צריכה שתכפור בעבודת כוכבים קודם שתבעל לו ולפירושו לא אתי כר"ע הא דקתני לעיל בד"א שלא קיבלה עליה:
״יֶרַח יָמִים״ – יֶרַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תִּשְׁעִים יוֹם, ״יֶרַח״ – שְׁלֹשִׁים, ״יָמִים״ – שְׁלֹשִׁים, ״וְאַחַר כֵּן״ – שְׁלֹשִׁים.
The verses states: “A month of days
מַתְקִיף לָהּ רָבִינָא: אֵימָא ״יֶרַח״ – שְׁלֹשִׁים, ״יָמִים״ – שְׁלֹשִׁים, ״וְאַחַר כֵּן״ – כִּי הָנֵי! – קַשְׁיָא.
Ravina strongly objects to this: If the words “after that” indicate another period equal to one previously mentioned, then one should say: The phrase “a month” connotes thirty days; the word “days” adds another thirty days; and then the words “after that” add another period which is equal to the total sum of all those days she has already waited, i.e., an additional sixty days. The Gemara concedes: Indeed, this is difficult.
RASHI
כי הני ששים ואחר כן תבא אליה אחר שיעור אחר כזה תבא אליה:
TOSAFOT
ירח שלשים יום וכן בפ"ק דנזיר (דף ה. ושם) ואימא שלשים יום כדכתיב עד חדש ימים משמע דסתם חדש שלשים והא דאמרי' בר"ה (דף יט:) ובסנהדרין (דף יא. ושם) כמה עיבור שנה שלשים יום רשב"ג אומר חודש היכא דמוכח שאני:
תָּנוּ רַבָּנַן: מְקַיְּימִין עֲבָדִים שֶׁאֵינָם מָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מְקַיְּימִין. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ״! אָמַר לֵיהּ: בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לְמוּלוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
§ The Sages taught in a baraita : One may maintain
RASHI
הרי הוא אומר וינפש בן אמתך והאי בעבד ערל כתיב כדמפרש לקמן:
בין השמשות של ע"ש ולא הספיק למולו ומזהירו הכתוב לרבו על עבדו לנוח ביום המחרת ולא על שבת הבאה שהרי צריך למולו בשבת זו וכיון דמל מקרא אחר נפקא מלמען ינוח עבדך דלקמן מוקי לה בעבד שמל:
TOSAFOT
אין מקיימין פירש ריב"ן שלא ינסך יינו וקשיא לר"י דא"כ כי אתני בהדיה נמי ועוד דמתשובתו של ר' ישמעאל משמע דמדאורייתא פליגי ונראה לר"י דטעמא דר' עקיבא לפי שצוה הקב"ה לאברהם למול עבדיו לכך אסור לקיים שאינם מולין:
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ״ בְּעֶבֶד עָרֵל כְּתִיב, מַאי מַשְׁמַע? דְּתַנְיָא: ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ״ – בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עָרֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד מָהוּל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ״ – הֲרֵי עֶבֶד מָהוּל אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ״! – בְּעֶבֶד עָרֵל.
The Gemara notes: In any event, in the opinion of everyone the verse: “And the son of your maidservant will be refreshed,” is written with regard to an uncircumcised slave. From where is this inferred? As it is taught in a baraita : “And the son of your maidservant will be refreshed”; the verse speaks of an uncircumcised slave. Do you say it speaks of an uncircumcised slave, or perhaps it is speaking only of a circumcised slave? When it says elsewhere: “And the seventh day is a Shabbat to the Lord your God, you shall not do any labor, you, and your son, and your daughter, and your slave, and your maidservant… so that your slave and your maidservant may rest like you” (Deuteronomy 5:13), a circumcised slave is already mentioned; how, then, do I uphold the verse “And the son of your maidservant will be refreshed”? It must refer to an uncircumcised slave.
״וְהַגֵּר״ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב, אַתָּה אוֹמֵר זֶה גֵּר תּוֹשָׁב. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גֵּר צֶדֶק? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ״ – הֲרֵי גֵּר צֶדֶק אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהַגֵּר״ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב.
The verse continues: “And the stranger [ ger ]” (Exodus 23:12). This is referring to a gentile who observes certain mitzvot [ ger toshav ].
RASHI
גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:
TOSAFOT
זה גר תושב פירש בקונטרס שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד עבודת כוכבים וקשה דאם כן נפישי להו משבע מצות ובמסכת ע"ז (דף סד:) משמע דבשבע מצות שקבלו בני נח איקרי גר תושב ועוד דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמרי' דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה אפילו בחול כל שכן בשבת ובפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט. ושם) קאמר ר"ע דגר תושב אין מוזהר על השבת ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי וְלֹא רָצָה לָמוּל, מְגַלְגֵּל עִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לֹא מָל – חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם.
Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised,
אֲמָרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פַּפָּא: כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָאֲמַר אֵין מְקַיְּימִין! אֲמַר לְהוּ רַב פַּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, הָנֵי מִילֵּי – הֵיכָא דְּלָא פָּסְקָא לְמִילְּתֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּפָסְקָא לְמִילְּתֵיהּ – פָּסְקָא.
The Sages said this halakha before Rav Pappa and asked: In accordance with whose opinion is it? It seems that it is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, didn’t he say: One may not maintain an uncircumcised slave even for a moment? Rav Pappa said to them: You can even say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, since perhaps that halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi applies only where the slave did not make his refusal to be circumcised explicit;
RASHI
האמר אין מקיימין אפילו יום אחד:
ה"מ דאין מקיים:
היכא דלא פסקא למילתיה דלא קיבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו:
אבל היכא דפסקא למילתיה בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לשון מורי:
לישנא אחרינא ה"מ דאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה שמקיימין סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תמול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא:
TOSAFOT
היכא דלא פסקא וכו' פר"ת דהני מילי אדר' יהושע קאי ולא פסקא למילתיה היינו שכל שעה דוחה אותו מיום ליום שימול אבל היכא דפסקא למילתיה שלא ימול כלל התם אין מקיימין ולא משמע כן דה"מ אדר"ע קאי ונראה לר"י כפירושו אבל אדר"ע קאי דהיכא דנתרצה למול ודוחהו התם אין מקיימין הואיל ומצוה למול דשהויי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסק שלא ימול אינו מחויב למולו בעל כרחו ומגלגל י"ב חדש עמו אולי יתרצה וכן פי' בשערי דרב האי בשער רביעי:
אֲמַר רַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתָּא לִשְׁמַעֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אֲמַר לִי: אִי הָכִי, כִּי אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – לִישְׁנֵי לֵיהּ הָא! חֲדָא מִתְּרֵי טַעֲמֵי קָאָמַר.
Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a. He said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may temporarily maintain a slave who has not explicitly refused to be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara explains: Rabbi Akiva said only one out of two possible reasons why it would be permitted to be in possession of such a slave.
RASHI
לשמעתא האי תרוצא דרב פפא דהיכא דפסק למילתיה משהינן:
לישני ליה הא כגון דפסק למילתיה דיכול לקיימו כל י"ב חדש:
חד מתרי טעמי שני ליה:
שָׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶילְעַאי, וְכָל רַבּוֹתַי אָמְרוּ לִי מִשְּׁמוֹ: אֵיזֶהוּ עֶבֶד עָרֵל שֶׁמּוּתָּר לְקַיְּימוֹ – זֶה שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְמוֹלוֹ. אֲמָרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פַּפָּא: כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָאֲמַר: אֵין מְקַיְּימִין! אֲמַר לְהוּ רַב פַּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, הָנֵי מִילֵּי – הֵיכָא דְּלָא אַתְנֵי בַּהֲדֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאַתְנֵי – אַתְנֵי.
Ravin
RASHI
וכל רבותי אמרו לי משמיה דרבי אלעאי:
אֲמַר רַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתָּא לִשְׁמַעֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: אִי הָכִי, כִּי קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לְמוֹלוֹ – לִישְׁנֵי לֵיהּ הָא!
Rav Kahana said: I said this halakha before Rav Zevid from Neharde’a and he said to me: If so, that Rabbi Akiva agrees that one may maintain a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised, then when Rabbi Akiva said to Rabbi Yishmael that the verse with regard to an uncircumcised slave is referring to one who purchases a slave at twilight on the eve of Shabbat and therefore does not have the opportunity to circumcise him before the onset of Shabbat, let him instead answer him that the verse is referring to this case of a slave who was purchased on condition that he would not be circumcised.
וְלִיטַעֲמִיךְ – לִישְׁנֵי לֵיהּ הָךְ! אֶלָּא: חַד מִתְּרֵי וּתְלָת טַעֲמֵי קָאָמַר.
The Gemara responds: But even according to your reasoning that Rabbi Akiva disagrees, since you do agree with Rav Pappa’s resolution of Rabbi Akiva’s opinion with the halakha of Rabbi Yehoshua ben Levi, let Rabbi Akiva answer him that the verse is referring to that case of a slave who has not explicitly refused to be circumcised. The Gemara answers: Rabbi Akiva said only one out of two or three possible reasons that it would be permitted to be in possession of such a slave.
יְתֵיב רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי אַמִי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא רָצוּ עֲבָדֶיהָ לָמוּל, וְגִלְגְּלוּ עִמָּהֶם עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְחָזְרוּ וּמְכָרוּם לְגוֹיִם. כְּמַאן –
Rabbi Ḥanina bar Pappi, and Rabbi Ami, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa were sitting in the courtyard of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa. They were sitting and saying: There was one city in Eretz Yisrael whose slaves did not wish to be circumcised. Their masters abided with them until twelve months had passed and then sold them to gentiles. In accordance with whose opinion did they act?
כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא: הַלּוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי וְלֹא רָצָה לָמוּל – מְגַלְגֵּל עִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לֹא מָל – חוֹזֵר וּמוֹכְרוֹ לְגוֹיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הֶפְסֵד טְהָרוֹת. וּבְעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר – אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ כָּל עִיקָּר, שֶׁמָּא יִשְׁמַע דָּבָר, וְיֵלֵךְ וְיֹאמַר לַחֲבֵרוֹ גּוֹי.
It is in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita : In the case of one who purchases a slave from a gentile and the slave does not wish to be circumcised, the master abides with him for up to twelve months. If, after this period, the slave will still not be circumcised, the master then sells him to gentiles. Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not allow him to remain in Eretz Yisrael due to the loss of ritually pure items he could cause. As long as the slave remains uncircumcised, he is considered to be a gentile; therefore, by rabbinic decree, ritually pure items that he touches are considered to be impure. And in a city that is near to the border
RASHI
הפסד טהרות שמטמא את התרומות דעובד כוכבים גזרו עליו שיהא טמא כזב לכל דבריו:
לספר מרק"א (גבול, סְפַר) בלע"ז כרך המבדיל בין ארץ ישראל לארץ העמים:
תַּנְיָא, רַבִּי חֲנַנְיָא בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה גֵּרִים בַּזְּמַן הַזֶּה מְעוּנִּין, וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן – מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִיְּימוּ שֶׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֵּר – שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. אֶלָּא מִפְּנֵי מָה מְעוּנִיּן – לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה.
§ It is taught in a baraita : Rabbi Ḥananya, son of Rabban Gamliel, says: For what reason are converts at the present time
RASHI
שלא קיימו ז' מצות בעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מינייהו דפורענות גנוזה להם לעתיד לבא אבל כשמתגיירין נפרעין מהם כדי למרק חובתן:
כקטן שנולד ואינו נענש על שעבר:
מיראה מיראת גיהנם והפורענות האמורה עליהם:
TOSAFOT
שאין עושין מאהבה אלא מיראה בפרק נוטל (בסוטה דף כב: ושם) משמע ששניהם רעים ובפרק כשם (שם דף לא. ושם) משמע דשניהם לשבח ואומר ר"י דמאהבת המקום ומיראת המקום הוו תרוייהו לשבח מאהבת אדם ומיראת אדם תרוייהו לגריעותא או כמו שפירש שם בקונט' מאהבת שכר וכגון שאם לא יהיה לו שכר תוהא על הראשונות ואין עושה אלא על מנת לקבל פרס ומיראה היינו מיראת עונש אבל הכא קשה דנקט מאהבה לשבח ומיראה לגריעותא והוי מצי למימר איפכא או תרוייהו לגריעותא או תרווייהו לשבח:
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁשִּׁהוּ עַצְמָם לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְאִיתֵימָא רַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָהּ – ״יְשַׁלֵּם ה׳ פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת״ וְגוֹמֵר.
Others say: It is because they waited
RASHI
אשר באת שמיהרת ולא איחרת:
TOSAFOT
אשר באת לחסות פירוש שמיהרת ותימה דבפ' מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר דף כג: ושם) אומר רות בת בנו של עגלון בנו של בלק מלך מואב היתה וכשתחשוב שנותיו של אהוד שהרג עגלון עד סוף ימים של אבצן דהיינו בועז תמצא יותר ממאתים שנה ולעת זקנתו נשאה דכתיב לבלתי לכת אחרי הבחורים וי"ל דבת בנו של עגלון לאו דוקא אלא כלומר דמזרעו היתה כמו בן בנו של נמרוד הרשע (חגיגה דף יג.) ובקרא קרי לה נערה: