Back
Yevamot
Daf 42bדִּלְמָא אִיעַבְּרָה, וּמִעַכַּר חֲלָבָהּ, וְקָטְלָה לֵיהּ. אִי הָכִי דִּידֵיהּ נַמִי! דִּידֵיהּ מְמַסְמְסָא לֵיהּ בְּבֵיצִים וְחָלָב. דִּידָהּ נַמִי מְמַסְמְסָא לֵיהּ בְּבֵצִים וְחָלָב! לָא יָהַב לָהּ בַּעַל. וְלִיתְבָּעִינֵיהּ לַיּוֹרְשִׁים! אָמַר אַבַּיֵי: אִשָּׁה בּוֹשָׁה לָבֹא לְבֵית דִּין, וְהוֹרֶגֶת אֶת בְּנָהּ.
therefore, one should be concerned that perhaps she will become pregnant and her milk will dry up
RASHI
ואי מינסבא דלמא מיעברא לאחר לידתה ומיעכר עליה חלבה וקטלה לברה ברעב:
ממסמסא ליה מאכילתו:
לא יהב לה בעל משום דלאו בריה הוא:
וליתבעיניה ליורשים של בעל ראשון:
אשה בושה לבא לב"ד ולתבוע יורשים בשביל בנה:
והורגת את בנה על כרחה מת בנה ברעב:
״אַחַת בְּתוּלוֹת וְאַחַת בְּעוּלוֹת״. הֵי נִיהוּ בְּתוּלוֹת וְהֵי נִיהוּ אֲרוּסוֹת, הֵי נִיהוּ בְּעוּלוֹת וְהֵי נִיהוּ נְשׂוּאוֹת?
§ The mishna states: The requirement to wait three months before remarrying applies both to virgins and non-virgins, both to divorcées and to widows, and both to women who were married to their previous husbands and to women who were only betrothed. The Gemara asks: Which women are referred to as virgins
RASHI
הי נינהו בתולות הי נינהו ארוסות הא חדא היא דהיכי משכחת לה בתולה יבמה אם לא ארוסה:
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר: אַחַת בְּתוּלוֹת וְאַחַת בְּעוּלוֹת שֶׁנִּתְאַרְמְלוּ אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין.
Rabbi Yehuda said this is what the mishna is saying: The requirement to wait applies to both virgins and non-virgins who were widowed or divorced, whether from betrothal or from marriage, i.e., the mishna does not list different categories of women but instead establishes a general principle.
RASHI
הכי קאמר כלומר לא תתני אחת ואחת דמשמע תרי מילי אלא כולה חדא קתני ופרושי קמפרש אחת בתולות ואחת בעולות וכגון שנתארמלו או נתגרשו בין מן האירוסין דהיינו בתולות בין מן הנשואין דהיינו בעולות:
רַבִּי אֶלְעָזָר לָא עָל לְבֵי מִדְרָשָׁא, אַשְׁכַּחֵיהּ לְרַבִּי אַסִי, אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמוּר רַבָּנַן בְּבֵי מִדְרָשָׁא? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
The Gemara relates: Rabbi Elazar did not enter the study hall one day. He found Rabbi Asi and said to him: What was said by the Sages in the study hall today? He said to him: This is what Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei that a woman is permitted to be betrothed even before three months have passed, since the reason for waiting does not apply in that case.
RASHI
הלכה כר' יוסי דשרי ארוסות לינשא הואיל וליכא למיחש לזרע ראשון ונשואה ליארס. והאי דנקט ר' יוסי ולא רבי יהודה דהא רבי יהודה נמי שרי ארוסה לינשא בהדיא אלא משום דר' יוסי נימוקו עמו:
TOSAFOT
הלכה כרבי יוסי ול"ג כרבי יהודה דהא בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:) קאמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כר"י ר"י ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואין צ"ל רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ודייק דליתנהו להני כללי מדאיצטריך רבי יוחנן לפסוק כרבי יוסי אף על גב דיחידאה פליג עליה ואי גרס הלכה כרבי יהודה שפיר איצטריך לפסוק הלכה כר' יהודה לאפוקי מר' יוסי דפליג עליה:
מִכְּלָל דִּיחִידָאָה פָּלֵיג עֲלֵיהּ? אִין, וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה רְדוּפָה לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ, אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ כַּעַס בְּבֵית בַּעֲלָהּ, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעֲלָהּ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעֲלָהּ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיְתָה הִיא חוֹלָה,
Rabbi Elazar said: From the fact that Rabbi Yoḥanan needed to state this, it would seem that there is an individual opinion that disagrees with him,
RASHI
מכלל דיחידאה פליג עליה תנא קמא דאמר לא ינשאו ולא יתארסו אחת ארוסות ואחת בתולות דאסר אפי' ארוסות ליארס כ"ש לינשא יחידאה היא ולאו סתמא דרבים היא:
ה"ג אין והתניא בניחותא:
רדופה רגילה. וגם סמוך למיתתו עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא:
או שהיה לה כעס ולא שימשה:
אוֹ שֶׁהִפִּילָה אַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה, אוֹ זְקֵנָה, אוֹ קְטַנָּה, אוֹ אַיְלוֹנִית, אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד – צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָשֵּׂא מִיָּד.
Or a woman who could not be pregnant because she miscarried after her husband’s death, or because she was barren,
RASHI
עקרה שנעקר רחמה ונטלה האם שלה:
אילונית ממעי אמה לקויה היא ואין לה סימני שער ודדים:
או שאינה ראויה לילד לאיתויי [מחמת] סמא או חולי:
כולן צריכות להמתין דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: חָזַר בּוֹ רַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר רַב יוֹסֵף: אִי הֲדַר בֵּיהּ – מִמַתְנִיתִין דְּכַרְמָא הֲדַר בֵּיהּ. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: שָׁמַעְתִּי מִפִּי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֶה: כּוּלָּן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said: Rabbi Yoḥanan retracted his statement that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Rav Yosef said: Even if he wanted to retract his statement, would he retract from the baraita that records the opinions of the Sages of the vineyard of Yavne? As it is taught in a baraita : Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, said: I heard from the mouth of the Sages in the vineyard of Yavne
RASHI
ממתני' דכרמא שנשנית בכרם ביבנה מחמת אותה משנה חזר בו:
בכרם ביבנה שהיו יושבים שורות שורות כעין הכרם:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זְרִיקָא: כִּי עָיְילַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ רְמִי לֵיהּ: מִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתָם מִשְׁנָה, וּתְנַן: כָּל הַנָּשִׁים לֹא יִנָּשְׂאוּ וְלֹא יִתְאָרְסוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, אַחַת בְּתוּלוֹת וְאַחַת בְּעוּלוֹת!
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zerika: When you come before Rabbi Abbahu, raise the following contradiction: Did Rabbi Yoḥanan actually say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? Didn’t Rabbi Yoḥanan say that the halakha is always established in accordance with the ruling of an unattributed mishna? And we learned in the mishna an unattributed ruling: All women may not marry and may not be betrothed until they have waited three months since their previous marriage ended; this applies to both virgins and non-virgins.
אֲמַר לֵיהּ: דִּרְמָא לָךְ הָא – לָא חָשׁ לְקִמְחֵיהּ; סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת הִיא, וְאֵין הֲלָכָה כִּסְתָם. דְּאָמַר רַב פַּפָּא וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם – הֲלָכָה כִּסְתָם, סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת – אֵין הֲלָכָה כִּסְתָם
When Rabbi Zerika went and asked, Rabbi Abbahu said to him: The one who raised this contradiction to you is clearly not concerned for his flour;
RASHI
לא חש לקימחיה למה שהוא טוחן ומוציא מפיו כלומר לדיבורו:
סתם ואח"כ מחלוקת היא דהא איפלגו עלה ר' יוסי ור' יהודה:
מחלוקת ואחר כך סתם בין שסתם אחריה מיד באחד מהם בין שסתם אחריה במסכת אחרת באותו הסדר כגון נתן צמר לצבע דמחלוקת בב"ק בהגוזל (ב"ק דף ק:) וסתם בב"מ (דף עו.) כל המשנה ידו על התחתונה וסתם לן כר"י דאמר אם השבח יתר על היציאה כו' הלכה כסתם:
סתם ואחר כך מחלוקת כי מתני':
TOSAFOT
סתם ואח"כ מחלוקת היא וא"ת והא אמרינן בריש מסכת ביצה (דף ב.) גבי שבת סתם לן תנא כר"ש דתנן מחתכין הדלועין כו' אע"ג דפליג ר' יהודה בסיפא וקאמר אם לא היתה נבילה מערב שבת כו' ויש לומר דנהי דלא חשיב סתם גמור מ"מ חשיב כרבים לגבי יחיד וא"ת בפ' המוציא יין (שבת פא: ושם) דפריך ומי סבר רבי יוחנן דבר שאין מתכוין אסור והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק ומאי קושיא דסתמא בנזיר (דף מב.) ופלוגתא בפ"ב דביצה (דף כג.) גבי קירוד וקרצוף ובתרי מסכתי אמר בפ"ק דמס' ע"ז (דף ז. ושם) אין סדר למשנה וליכא למימר דר' יוחנן אית ליה הלכה כסתם אפי' בסתם ואח"כ מחלוקת דהא קאמר הכא בהדיא אליבא דר' יוחנן סתם ואח"כ מחלוקת היא וי"ל דודאי בסתם ואח"כ מחלוקת מודה ר' יוחנן דאין הלכה כסתם אבל בתרי מסכתי אית ליה לר' יוחנן דהלכתא כסתם וטעמא דר' יוחנן משום דמסתמא אית לן למימר דמחלוקת ואח"כ סתם הוא ולא סתם ואח"כ מחלוקת דאין לנו לומר שחזר בו רבי מפסקו עד שנראה בפירוש ומיהו שאר אמוראי אית להו דבתרי מסכתי אין סדר למשנה ואין הלכתא כסתם וא"ת דבפ' כל גגות (עירובין דף צב. ושם) פסק ר' יוחנן כר"ש בין עירבו בין לא עירבו ופריך והא אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ומייתי מסתם משנה דבפרק חלון (עירובין דף עו:) והיינו סתם ואח"כ מחלוקת ותירץ ה"ר אהרן כהן דעיקר קושיא לרבי יוחנן אינה אלא דלא גזר בעירבו ובזה הדבר הוי מחלוקת ואח"כ סתם מחלוקת בשלש חצירות במי שהוציאוהו (שם דף מה:) וסתם בפרק חלון אבל בפרק כל גגות לא פליגי בגזירה ומיהו קשה דבסוף פרק קמא דמסכת ע"ז (דף כא.) גבי שכירות בתים פסק שמואל כרבי יוסי אע"ג דסתם לן תנא בתר הכי כרבי מאיר:
מִסְתַּמֵיךְ וְאָזֵיל רַבִּי אַבָּהוּ אַכַּתְפֵיהּ דְּרַבִּי נַחוּם שַׁמָּעֵיהּ, מַנְקֵיט וְאָזֵיל הִלְכְתָא מִינֵּיהּ. בְּעָא מִינֵּיהּ: מַחֲלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם מַאי? אָמַר לֵיהּ: הֲלָכָה כִּסְתָם. סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֵין הֲלָכָה כִּסְתָם.
§ The Gemara relates: Rabbi Abbahu would walk while leaning upon the shoulder of Rabbi Naḥum, his attendant, and along the way Rabbi Naḥum would walk and gather halakhic rulings from him. Once, Rabbi Naḥum asked him: When the Mishna first records a dispute, and afterward it records only one side of that dispute as an unattributed opinion, what is the halakha ? Rabbi Abbahu said to him: The halakha is in accordance with the unattributed opinion. Rabbi Naḥum then asked: When the Mishna first records an unattributed opinion and afterward records that the ruling is subject to a dispute, what is the halakha ? Rabbi Abbahu said to him: The halakha is not necessarily in accordance with the unattributed opinion.
RASHI
מנקיט מלקט ממנו הלכות פסוקות הלכה כפלוני ופלוני:
סְתָמָא דְּמַתְנִיתִין וּמַחֲלוֹקֶת בְּבָרַיְיתָא מַאי? אָמַר לֵיהּ: הֲלָכָה כִּסְתָם. מַחֲלוֹקֶת בְּמַתְנִיתִין וּסְתָמָא בְּבָרַיְיתָא מַאי? אָמַר לֵיהּ:
Rabbi Naḥum asked: When a ruling is recorded in the Mishna as unattributed and it is subject to a dispute in a baraita , what is the halakha ?