Back
Yevamot
Daf 34bוְהָא תָּמָר בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה אִיעַבְּרָא! אָמַר לֵיהּ: תָּמָר בְּאֶצְבַּע מָעֲכָה. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל מוֹעֲכוֹת שֶׁל בֵּית רַבִּי תָּמָר שְׁמָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן תָּמָר? עַל שֵׁם תָּמָר שֶׁמָּעֲכָה בְּאֶצְבָּעָהּ. וְהָא הָווּ עֵר וְאוֹנָן! עֵר וְאוֹנָן שִׁמְּשׁוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּן.
But didn’t Tamar become pregnant from the first act of intercourse,
RASHI
והא תמר איעברא בביאה ראשונה מיהודה כדאמר לקמן דער ואונן שלא כדרכן שמשו:
באצבע מיעכה קודם ביאה ופתחה פתוח והוו ליה כב' ביאות:
כל מועכות של בית רבי המשירות בתוליהן באצבעותיהן תמר שמן:
מֵיתִיבֵי: כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמַעֲשֵׂה עֵר וְאוֹנָן!
The Gemara raises an objection from the Tosefta ( Nidda 5:6): After a woman gives birth, her husband penetrates inside and spills his semen outside
RASHI
כל כ"ד חדש שתינוק יונק:
דש מבפנים וזורה מבחוץ כדי שלא תתעבר ותגמול את בנה וימות:
אלא כמעשה ער ואונן אלמא תמר פתח פתוח היה לה:
כְּמַעֲשֵׂה עֵר וְאוֹנָן, וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה עֵר וְאוֹנָן. כְּמַעֲשֵׂה עֵר וְאוֹנָן – דִּכְתִיב ״וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה״, וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה עֵר וְאוֹנָן, דְּאִילּוּ הָתָם – שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְהָכָא – כְּדַרְכָּהּ.
The Gemara answers: The Tosefta actually means that what they did was similar to the act of Er and Onan in some ways, but not similar to the act of Er and Onan in other ways. The Gemara elaborates: It was similar to the act of Er and Onan in that there was a spilling of semen, as it is written: “And it came to pass when he had intercourse with his brother’s wife, that he spilled it on the ground” (Genesis 38:9). Yet it was not similar to the act of Er and Onan, as there Er and Onan engaged in sexual intercourse in an atypical manner, i.e., anal intercourse, while here the Tosefta is referring to sexual intercourse in a typical manner.
TOSAFOT
ולא כמעשה ער ואונן דאילו התם שלא כדרכה משמע דאסור לשמש שלא כדרכה ותימה דבפ"ב דנדרים (דף כ:) אמר ההיא דאתיא לקמיה דרבי ואמרה ליה שולחן ערכתי לו והפכו אמר לה בתי התורה התירתך לו ומסיק דהלכתא הכי והפכו היינו שלא כדרכה לפי שמצטערת בכך שנא' (בראשית ל״ד:ב׳) וישכב אותה ויענה שעינה אותה שלא כדרכה וכן אם תענה את בנותי (שם לא) שלא כדרכן דאי הפכו היא למעלה והוא למטה לא היתה קובלת על כך וכן בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמר עובד כוכבים הבא על אשתו שלא כדרכה חייב מיתה ופריך מי איכא מידי דישראל לא מיחייב ועובד כוכבי' מיחייב והיינו האי לא מחייב היינו דבישראל שרי דאי איכא איסור בישראל ניחא דמחייב בעובד כוכבים מיתה דאזהרתן זו היא מיתתן כמו בגזל ושאר דברים ואר"י דהתם מיירי בלא הוצאת זרע דשרי דכיון דליכא השחתת זרע לא הוי כמעשה ער ואונן עוד אמר ר"י דלא חשוב כמעשה ער ואונן אלא כשמתכוין להשחית זרע ורגיל לעשות כן תמיד אבל באקראי בעלמא ומתאוה לבא על אשתו שלא כדרכה שרי כדאמרי' בנדרים (דף כ:) כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו יעשה משל לבשר הבא מן הטבח ודג מן הציד רצה אוכלו צלי רצה אוכלו מבושל רצה שלוק:
בִּשְׁלָמָא אוֹנָן – דִּכְתִיב בֵּיהּ ״וְשִׁחֵת אַרְצָה״, אֶלָּא עֵר מְנָלַן? אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דִּכְתִיב ״וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ״, אַף הוּא בְּאוֹתוֹ מִיתָה מֵת. בִּשְׁלָמָא אוֹנָן – מִשּׁוּם ״לֹא לוֹ יִהְיֶה הַזֶּרַע״, אֶלָּא עֵר מַאי טַעֲמָא עֲבַד הָכִי? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר וְיַכְחִישׁ יָפְיָהּ.
The Gemara continues to clarify what took place: Granted, Onan engaged in unnatural sexual intercourse with her, as it is written with regard to his act: “That he spilled it on the ground” (Genesis 38:9). However, from where do we derive that Er engaged in unnatural sexual intercourse with her? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: As it is written with regard to Onan: “And He slew him also” (Genesis 38:10). This indicates that he, too, died the same death for performing the same transgression as his brother. The Gemara asks: Granted, Onan engaged in anal intercourse because he did not want Tamar to give birth as “he knew that the seed would not be his” (Genesis 38:9). However, with regard to Er, what is the reason he acted in this way? The Gemara responds: He did so in order that she not become pregnant and become less beautiful as a result of her pregnancy.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״אוֹתָהּ״ פְּרָט לְכַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פְּרָט לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אֲמַר לֵיהּ הוֹן בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב נַחְמָן: לֵימָא קָא סָבַר רַבִּי יְהוּדָה הַתּוֹרָה חָסָה עַל תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה.
The Sages taught: The verse states: “And the woman, with whom a man shall lie giving seed, they shall both bathe themselves in water, and be unclean until the evening” (Leviticus 15:18). The extra term “with whom” comes to exclude a bride who does not become ritually impure; this is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: It excludes the case of sexual intercourse performed in an atypical manner.
RASHI
אותה ואשה (כי) [אשר] ישכב איש אותה שכבת זרע ורחצו במים. אותה מיעוטא הוא:
פרט לכלה דלא בעיא טבילה משום טומאת ביאה ראשונה כדמפרש טעמא לקמן:
הון שם חכם:
על תכשיטי כלה כחל ושרק שנותנת על פניה ואם תטבול יעבירום המים:
לפי שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה ולא שכבת זרע קרינן ביה דאין ראוי להזריע ומיהו מיעוטא משכבת זרע לא נפקא הואיל והאי מקום ראוי להזריע הוא בביאה שניה ומשום נוגע בשכבת זרע נמי לא מיטמיא דטומאת בית הסתרים לא מטמאה אלא שגזרת הכתוב היא בביאה וכן הוא במסכת נדה (דף מא:):
TOSAFOT
התורה חסה על תכשיטי כלה שלא יפול שרק מעל פניה אע"ג דמיד שתעמוד תפלוט ותצטרך לטבול מ"מ נימא שהתורה חסה כל זמן שלא תעמוד או שתתן מוך קודם שתעמוד כדי שלא תפלוט:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי ״שִׁכְבַת זֶרַע״ פְּרָט לְהַעֲרָאָה: ״אוֹתָהּ״ פְּרָט לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְהַעֲרָאָה – מְ״שִּׁכְבַת זֶרַע״ נָפְקָא: ״אוֹתָהּ״ פְּרָט לְכַלָּה.
The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Yehuda and the Rabbis disagree? The Rabbis hold that the phrase “giving seed” excludes the initial stage of intercourse,
RASHI
להעראה שלא הזריע אי למ"ד נשיקה אי למ"ד הכנסת עטרה:
שלא כדרכה והעראה מש"ז נפקא שלא כדרכה אינו מקום זרע העראה לאו שכבת זרע הוא דאין כאן זרע הלכך תרוייהו משכבת זרע מימעטי:
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל שֶׁשָּׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְנִשֵּׂאת – שׁוּב אֵינָהּ יוֹלֶדֶת. אֲמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתָּהּ לְהִנָּשֵׂא, אֲבָל דַּעְתָּהּ לְהִנָּשֵׂא – מִתְעַבֶּרֶת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְבַת רַב חִסְדָּא: קָא מְרַנְּנֵי רַבָּנַן אַבַּתְרִיךְ. אֲמָרָהּ לֵיהּ: אֲנָא דַּעְתַּאי עֲלָךְ הֲוַאי.
On the topic of intercourse that cannot result in conception, the Gemara relates the following: When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: Any woman who waits after her husband has died or divorced her for ten years without intercourse and is then married can no longer bear children. Rav Naḥman said: They taught this principle only with regard to cases where she did not intend to get married at a later time, but if she intended to get married at some point, she can become pregnant later on. Rava said to his wife, the daughter of Rav Ḥisda:
RASHI
לבת רב חסדא אשתו דרבא:
אבתריך ששהית עשר שנים אחר בעליך הראשון ורמי בר חמא הוה:
TOSAFOT
דעתאי עלך הואי אמר רבינו תם משום ההיא עובדא דפ"ק דב"ב (דף יב:) דאמרה בת רב חסדא תרווייהו קבעינא והיתה מצפה שתתקיים נבואתה לפי שהיה לרבא אשה אחרת איחרה לינשא לו ואפ"ה היתה מצפה לו:
הַהִיא דְּאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֲנָא שָׁהִיתִי אַחַר בַּעֲלִי עֶשֶׂר שָׁנִים וְיָלַדְתִּי. אֲמַר לָהּ: בִּתִּי, אַל תּוֹצִיאִי לַעַז עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים. אָמְרָה לֵיהּ: לְגוֹי נִבְעַלְתִּי.
The Gemara relates: A certain woman who came before Rav Yosef said to him: My teacher, I waited after my husband’s death for ten years, and nevertheless I gave birth. He said to her: My daughter, do not cast aspersions on the statement of the Sages. She said to him in confession: I had sexual intercourse with a gentile during those ten years.
אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכוּלָּן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, חוּץ מִגִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת קְטַנָּה. אֲבָל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל – צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
§ Shmuel said: And all of those women who had sexual intercourse, and there is therefore a concern that they might be pregnant, must wait three months before marrying so as to differentiate between a child born from the previous intercourse and a child born from this marriage, except for a female convert who is a minor and a female released slave who is a minor. Although it is possible that they had sexual intercourse, they cannot become pregnant in any case. However, a female Israelite who was a minor and had intercourse must wait three months like all other women.
RASHI
אמר שמואל וכולן הנשים שנבעלו:
צריכות להמתין מלהנשא שלשה חדשים אחר ביאתן חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה ואע"ג דסתם עובד' כוכבים ושפחה זונות הן לא גזרו רבנן בקטנה להמתין אחר טבילת גיורת ומשוחררת כלום. ומדקאמר שמואל חוץ מגיורת קטנה מכלל דכולן דקאמר אקטנות נמי קאי דקטנה בת ישראל צריכה להמתין ואע"ג דלאו בת בנים היא ואין כאן הבחנה בין זרעו של ראשון לזרעו של שני גזור בה רבנן משום גדולה:
TOSAFOT
אמר שמואל וכולן צריכות כו' אכל נשים דתנן בהחולץ (לקמן יבמות דף מא.) ובברייתא התם בגמר' (דף מב:) קאי:
אבל קטנה בת ישראל צריכה להמתין דגזרינן זנות דקטנה בת ישראל אטו גדולה אבל בגיורת קטנה לא שייך למגזר אטו גיורת גדולה דגדולה גופה כיון דדעתה לאיגיורי מינטרא נפשה כדאמר לקמן ולא אסירא אלא אטו בת ישראל וא"ת ושמואל דאמר כמאן בשלמא בקטנה בת ישראל סבר לה כר"מ דגזר בהחולץ (שם דף מב:) בברייתא דרדופה קטנה בנישואין אטו גדולה וקסבר שמואל דה"ה בזנות אלא בגיורת כמאן סבר לה אי כר' יהודה אפילו גיורת קטנה לגזור כדתניא בסמוך הגיורת והשפחה כו' יתירות על בנות שלש שנים צריכות להמתין שלשה חדשים דברי ר"י ואע"פ דהכא ברוב ספרים לא גרסי' יתירות על בנות שלש שנים בפרק אלו נערות (כתובות דף לז.) גרסינן לה בכל הספרים ואי כרבי יוסי אפילו גדולה נמי תשתרי דר' יוסי שרי אפילו בגיורת גדולה לינשא מיד דהא באידך לישנא דשמואל דשרי גדולה אמרי' הוא דאמר כרבי יוסי ועוד דסברת שמואל הפוכה מדר' יהודה דהא בברייתא דרדופה לא גזר ר"י בקטנה בת ישראל אפילו בנישואין ובגיורת גזר אפילו בקטנה כדקתני יתירות על בנות ג' ושמואל איפכא דבקטנה בת ישראל גזר ובגיורת לא גזר ומיהו לספרים דגרסי בברייתא דרדופה רבי יוסי ולא רבי יהודה אתי שפיר ולקמן נמי נפרש בע"ה ואר"י דל"ג בשמעתין יתירות ובתוספתא ליתיה ובגדולה דוקא אסר ר"י אבל בקטנה שרי ושמואל כרבי יהודה סבירא ליה בגיורת:
וּבְמַאי? אִי בְּמֵיאוּן – וְהָאֲמַר שְׁמוּאֵל דְּלָא בָּעֲיָא. וְאִי בְּגֵט – הָאֲמָרָהּ שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מֵיאֲנָה בּוֹ – אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, נָתַן לָהּ גֵּט – צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים! אֶלָּא בִּזְנוּת.
The Gemara asks: And with regard to what situation is this statement referring? If it is referring to a minor who was released from her marriage by refusal, as a minor girl who was married to a man by her mother or brothers may refuse to remain married to her husband until reaching majority, but didn’t Shmuel say that she is not required to wait three months? And if it is referring to a woman who received a bill of divorce as a minor, didn’t Shmuel already state this halakha one time? Why would he repeat this ruling, as Shmuel said: A female minor who refused her husband need not wait three months before her second marriage,
RASHI
ובמאי נפקא מבעלה קמא:
אי במיאון האמר שמואל דלא בעיא אמתוני דליכא למיגזר משום גדולה דאין גדולה יוצאת במיאון:
TOSAFOT
נתן לה גט צריכה להמתין הקשה ה"ר משה כהן הא אמרה שמואל חדא זימנא בפרק אע"פ (כתובות דף ס: ושם) דפסיק שמואל הלכה כרבי מאיר בגזירותיו אברייתא דרדופה ואר"י דעיקר מילתיה דשמואל לא איצטריך הכא אלא משום ממאנת ועיקר מילתיה דשמואל דהכא בסוף אלמנה בכתובות (דף ק: ושם) והא דפריך עלה התם כולהו תנינא ומשני צריכה להמתין שלשה חדשים איצטריך ליה דלא תנן הכי פירושו דין דשלשה חדשים איצטריך ליה אבל היא גופה לא איצטריך אלא משום ממאנת דאין צריכה להמתין כדפרישית: