Back
Yevamot
Daf 27aבַּעֲלַת הַגֵּט וּבַעֲלַת מַאֲמָר – אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֶמֶת? בַּעֲלַת הַגֵּט עֲדִיפָא – מִשּׁוּם דְּאַתְחֵיל בָּהּ בַּחֲלִיצָה, אוֹ דִּלְמָא בַּעֲלַת מַאֲמָר עֲדִיפָא מִשּׁוּם דִּקְרוֹבָה לְבִיאָה?
If two women happened before a single yavam for levirate marriage, and one is a woman who received a bill of divorce and the other is a woman who received levirate betrothal,
RASHI
בעלת הגט ובעלת מאמר אחיו שמת ולו ב' נשים ועשה זה מאמר לזו וגט לזו ושוב אסור לייבם דקם ליה בלא יבנה כיון שהתחיל לגרש אי זו מהן הגונה לחלוץ ולפטור צרתה:
TOSAFOT
בעלת הגט עדיפא פי' שנעשה בה מעשה עדיף טפי מחברתה אבל ריב"ן פי' בעלת הגט עדיפא דאתחיל בחליצה ולכך יגמור בה חליצתו ולפירושו לא יהא עדיפא דהכא פירושו כההוא דאי מאמר עדיף או גט עדיף דבסמוך ומיהו עדיפא משמע קצת דהיינו קודמת דקאי אאיזו מהן קודמת דקאמר מעיקרא:
אֲמַר רַב אַשִׁי, תָּא שְׁמַע: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיֵּשׁ גֵּט אַחַר מַאֲמָר, וּמַאֲמָר אַחַר גֵּט.
Rav Ashi said: Come and hear: The Sages disputed the ruling with regard to a yavam who performed levirate betrothal with one sister-in-law and then performed it with her rival wife as well, or conversely, gave both women a bill of divorce. In such cases, would the second levirate betrothal or bill of divorce be effective? It was taught: And Rabban Gamliel concedes that a bill of divorce is effective after levirate betrothal. Therefore, the bill of divorce that the yavam gave to one yevama after having performed levirate betrothal with the other yevama is effective to some degree. Similarly, Rabban Gamliel concedes that levirate betrothal performed after a bill of divorce is effective.
RASHI
ומודה ר"ג דאמר לקמן בפ"ה אין גט אחר גט מודה הוא שיש גט אחר מאמר כגון ב' יבמות מאח א' ועשה מאמר בזו ואח"כ נתן גט לזו מהני גט לפסול הראשונה עליו משום לא יבנה ולהאסר בקרובות שנייה כבראשונה ולא אמרי' מאמר ככנוסה ואדחאי שנייה מיניה ולא מהני בה גט:
ומאמר אחר גט אם נתן גט לראשונה ואח"כ עשה מאמר בצרתה לא אמרי' גט קמא במקום חליצה קאי ותו לא קני מאמר יבמין בצרה אלא ודאי מהני וצריכה גט למאמרו ואסור גם בקרובותיה:
TOSAFOT
תא שמע ומודה ר"ג כו' מדרבנן דשמעינן להו פרק ר"ג (לקמן יבמות דף נ. ושם) דיש גט אחר גט ומאמר אחר הגט אין יכול להביא ראיה דלדידהו דיש גט אחר גט אפי' עדיף קמא מהני גרוע בתריה לתפוס במה ששייר הראשון אבל ר"ג דאית ליה דאין גט אחר גט סברא הוא דאי עדיף גט ממאמר או מאמר מגט לא מהני הגרוע לתפוס אחר קמא דעדיף כמו שאין מועיל גט אחר גט ומאמר אחר מאמר:
אִי גֵּט עָדִיף – לָא לִיהֲנֵי מַאֲמָר אַבַּתְרֵיהּ, וְאִי מַאֲמָר עָדִיף – לָא לִיהֲנֵי גֵּט אַבַּתְרֵיהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, שְׁמַע מִינָּהּ.
If the bill of divorce is preferred to levirate betrothal, then levirate betrothal performed afterward should not be effective. The opposite would hold true as well: And if levirate betrothal is preferred, then a bill of divorce given afterward should not be effective. Rather, must one not conclude from this statement that the two are equivalent to each other?
RASHI
כי הדדי נינהו ותפשוט בעיין שהאחת פוטרת חברתה ויחלוץ לאיזו שירצה שחליצת שתיהן גרועה:
TOSAFOT
אי גט עדיף לא תיהני מאמר בתריה אע"ג דאפילו אחר חליצה קידושין תופסין היינו משום דהוי קידושין דאורייתא אבל ביבמה דלא הוי מאמר אלא מדרבנן אין לו להועיל אחר הגט אי גט עדיף א"נ אומר ר"י דבריית' דמודה ר"ג קיימא אמתני' דפ' ר"ג (לקמן יבמות ד' נ.) דמוקמינן לה כר"ע התם בגמ' (דף נב:) ולא מהני קידושין אחר חליצה וה"ה דאין להם להועיל אחר הגט אי גט עדיף דגט במקום חליצה קאי:
אלא כי הדדי נינהו ותפשוט דאחת פוטרת חברתה והיינו כשמואל וכלישנא דקאמר דאחד חולץ לכולן אאמצעי' וכרב אשי אבל ללישנא דהתחיל ולא התחיל קאמר היכי דכי הדדי נינהו צריכות שתיהן חליצה דהא התחיל באחיות לא יגמור אפי' בצרות ולא מיפטרה רחל בחליצת צרתה דעדיפא והכא הך בעיא על כרחין אליבא דמ"ד יש זיקה איירי דלמ"ד אין זיקה אפילו חלץ לבעלת הגט נפטרה צרה:
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְבָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי יָבָם אֶחָד, חָלַץ לָרִאשׁוֹנָה – הוּתְּרָה, חָלַץ לַשְּׁנִיָּיה – הוּתְּרָה.
§ Rav Huna said that Rav said: In a case of two sisters who became yevamot , i.e., the two sisters were married to two brothers who died, who happened before one yavam for levirate marriage,
RASHI
לראשונה שנפלה ראשון:
הותרה לשוק:
חלץ לשנייה הותרה לשוק. וה"ה אם חלץ לשנייה ואח"כ לראשונה:
TOSAFOT
חלץ לראשונה הותרה וא"ת מאי קמ"ל פשיטא דהותרה ואר"י דקמ"ל דהותרה אפי' צרתה דרב אית ליה אין זיקה וחלץ לאחיות נפטרו צרות כדפרישית לעיל:
מֵתָה רִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּיה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵתָה שְׁנִיָּיה שֶׁמּוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם דְּהָוְיָא יְבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה – תַּחֲזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן.
If the first sister died before the yavam was able to perform ḥalitza with her, then he is permitted to take the second
RASHI
מתה ראשונה בלא חליצה מותר לייבם את השניה. ואע"פ שבשעת נפילתן אחות זקוקת ראשונה היתה ואין אני קורא בה יבמה יבא עליה כי מתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן בפ' כיצד (לעיל יבמות דף כג:) הך מתני' דהכא אי למ"ד יש זיקה יש זיקה כו' דאוקימנא לעיל דהואיל ונאסרה עליו בשעת נפילה תו לא משתריא ואיכא לאותובי ממתני' דקתני חולצות ולא מתייבמות אמאי ליחלוץ חדא ולישתרי אידך ולקמן מותבינן ליה מינה אסיפא דמילתיה ולא מתרץ:
ואין צ"ל מתה שנייה ולא חלצה שמותר בראשונה שהיתה ראויה לייבם בשעת נפילתה אלא שנפלה זו אחרי כן ואסרתה וכיון שמתה זו חזרה להיתירה הראשון:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵתָה שְׁנִיָּיה – מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל מֵתָה רִאשׁוֹנָה – אָסוּר בַּשְּׁנִיָּיה. מַאי טַעֲמָא – שֶׁכָּל יְבָמָה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ הֲרֵי זוֹ כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, וַאֲסוּרָה.
However, Rabbi Yoḥanan said: If the second sister dies, he is permitted to take the first. But if the first sister dies, he is prohibited from taking the second sister. What is the reason for this ruling? The reason is that any yevama to whom the verse “her brother-in-law will have intercourse with her” (Deuteronomy 25:5) cannot be applied at the time that she happens before him for levirate marriage because she was forbidden to him at that moment, is then forever considered to be like the wife of a brother who has children, and she is forbidden to him. Because the second sister was forbidden to the yavam at the time that she happened before him for levirate marriage, being the sister of a woman with whom he had a levirate bond, she can never again be permitted to him.
RASHI
ורבי יוחנן אמר מתה שנייה מותר בראשונה הואיל ובשעת נפילתה היתה ראויה לו:
וְרַב לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָאֲמַר רַב: כָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה ״יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וַאֲסוּרָה! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאֵי בְּאַפָּהּ אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה דְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל הָכָא – זִיקָּה דְּרַבָּנַן הִיא.
The Gemara asks: And does Rav not accept that reason?
RASHI
אחות אשה דאורייתא כגון ג' אחים ב' מהם נשואין ב' אחיות ומת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של ב' דעלה איתמר הך דרב בפרקין (לקמן יבמות דף ל.) אסורה יבמתו עליו הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הואי:
דרבנן היא וכיון דמתה שריא:
TOSAFOT
ורב לית ליה האי סברא והאמר רב כל יבמה כו' ממתני' הוה מצי למיפרך דבהדיא תנן בפירקין (לקמן יבמות דף לב.) ב' אחין נשואין ב' אחיות ומת אחד מהן ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו אלא ניחא להקשות דבהדיא אמר רב אותו לשון עצמו שאמר ר' יוחנן שכל יבמה שאין אני קורא כו' ועוד נראה דממתני' לא הוה מצי לאקשויי דהתם הוא משום דכבר נפטרה לשוק ומשום דמתה אשתו אח"כ לא תחשב עוד זקוקה עדיין לחליצה אבל היכא דעדיין זקוקה לחליצה לא אבל מדרב פריך שפיר דרב איירי אפילו היכא דאיכא אחין דלא מידחיא מהאי ביתא (לגמרי) כדאמר לקמן (ג"ז שם):
אבל הכא זיקה דרבנן היא פר"ח דרב לטעמיה דאמר אין זיקה דאע"ג דאסיר משום ביטול מצות יבמין לא חשיב הך איסור לאוסרה עולמית אף כשתבא לכלל היתר אבל למ"ד יש זיקה ראוי לאסור משום שנאסרה עליו שעה אחת:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְרַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבָּעָה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וּמֵתוּ הַנְּשׂוּאִין אֶת הָאֲחָיוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת. וְאַמַּאי? לֵיקוּ חַד מִינַּיְיהוּ לַחֲלוֹץ לָהּ לַשְּׁנִיָּיה, וְתֶיהֱוֵי רִאשׁוֹנָה לְגַבֵּי אִידָךְ כִּיבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה – תַּחֲזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן!
Rabbi Yosei bar Ḥanina raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan
TOSAFOT
איתיביה רבי יוסי בר חנינא לרבי יוחנן לעיל פי' בקונטרס דלרב נמי פריך אבל ריב"ן פירש דלא פריך לרב משום דרב ס"ל חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים דהאחת צריכה חליצה משניהן ושוב השנית א"א לייבם משום דלכל אחד הויא אחות חלוצתו אבל רבי יוחנן סבר כשמואל דאינה צריכה לחזור ולהכי פריך ליה ואע"ג דרב דאמר צריכה לחזור היינו אליבא דמ"ד יש זיקה וליה לא ס"ל מ"מ מצינו למימר דרב מוקי לה כמ"ד יש זיקה דפלוגתא דתנאי היא ואע"ג דלעיל בריש פ' כיצד (יבמות דף יח.) מוקי לה סתמא דהש"ס כר"מ דאמר אין זיקה רב לא מוקי לה כוותיה ולר"ח נמי דפי' לעיל דרב דלית ליה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת לטעמיה דאמר אין זיקה אתי שפיר נמי דלא פריך לרב דמוקי למתני' כמ"ד יש זיקה אבל ר' יוחנן סבר דעל כרחך יש זיקה דאי אין זיקה א"כ ב' אחיות שנפלו לפני שני אחין יתייבמו שתיהן דהא ר' יוחנן לא חייש למיתה ומפירכא דפריך רבי יוסי בר חנינא ואמאי וליקו חד מנייהו כו' משמע דלא שרי רבי יוחנן לייבם אלא חדא על כרחך סבר יש זיקה ואפ"ה שרי לראשונה ולית ליה הואיל ונאסרה שעה א' שתאסר עולמית מש"ה פריך לה ומיהו נראה לר"י כדפרישית לעיל (יבמות דף כד. ד"ה אי) דלרב דחייש למיתה משום דלא מסקי אדעתיה דמיית אידך לא מצי פריך דגזרי' דלמא אתי לייבם ברישא אבל לעיל במתה אחת מהן ליכא למיגזר דלמא אתי לייבם בלא מתה אחת מהן כיון דליכא אלא אח אחד ולא אתי לבטל מצות יבמין להדיא אבל רבי יוחנן היה יודע רבי יוסי בר חנינא דלא הוי חייש למיתה להכי (לא) פריך ליה (א"נ לפי שהיה אצל ר' יוחנן הקשה לו):
אָמַר לֵיה: אֲחָיוֹת אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָן. וְלֵימָא לֵיהּ: מַאי ״חוֹלְצוֹת״ נַמִי דְּקָתָנֵי – חוֹלֶצֶת חֲדָא! ״חוֹלְצוֹת״ קָתָנֵי.
Rabbi Yoḥanan said to him: I do not know who taught: Sisters. Rabbi Yoḥanan was in doubt as to the correct version of this mishna, as he could not find any reasonable explanation of this mishna according to any known opinion. The Gemara asks: Why did Rabbi Yoḥanan respond in such an extreme manner. Let him say to him, to Rabbi Yosei bar Ḥanina, an alternate solution: What is the meaning of the ruling that the sisters perform ḥalitza , which the mishna teaches? The meaning is that one sister performs ḥalitza . The Gemara answers: Such a solution is untenable, as the mishna teaches the ruling using the words: Perform ḥalitza , in the plural.
RASHI
איני יודע מי שנאן כלומר זו אינה משנה:
ולימא ליה מאי חולצות חדא שנייה:
וְלֵימָא לֵיהּ: מַאי ״חוֹלְצוֹת״ חוֹלְצוֹת דְּעָלְמָא!״הֲרֵי אֵלּוּ״ קָתָנֵי. וְלֵימָא: דְּחָלֵיץ לֵיהּ לָרִאשׁוֹנָה בְּרֵישָׁא! ״חוֹלְצוֹת״
The Gemara suggests: And let Rabbi Yoḥanan say to him: What is the meaning of the ruling to perform ḥalitza ? They perform ḥalitza in general. Accordingly, the mishna teaches that in such cases the second women performs ḥalitza . The Gemara responds: The mishna teaches: Then those women perform ḥalitza . The emphasis on the word: Those, indicates that it is specifically those two women who both perform ḥalitza . The Gemara asks further: And let him say that the mishna is referring only to the specific case where the yavam performed ḥalitza with the first sister first. As a result, there was no longer be any possibility of rendering the second sister permitted, as Rabbi Yoḥanan permitted levirate marriage only in the case where ḥalitza was performed with the second sister first. The Gemara answers: This cannot be suggested either, for the phrase: Perform ḥalitza ,
RASHI
חולצות דעלמא כל היכא דמיתרמי כה"ג חולצות השניות:
הרי אלו משמע הנך תרתי דאיירי בהו:
לראשונה ברישא דתו לא משתריא שנייה שלא נראית בשעת נפילה:
TOSAFOT
ולימא ליה דלמא קדים וחליץ לראשונה פי' ר"י לפי שיטת הקונטר' שכשבאין לפנינו לימלך לא אמרינן להו לחלוץ שניה ולייבם את הראשונה דגזרינן דלמא אתי למיעבד איפכא באלו היבמות עצמן אבל אם כבר חלץ האחד לשנייה שרי אידך לייבם הראשונה כמו במתה שנייה כיון דבאלו יבמות ליכא שום חששא והא לא חיישינן שאם נתיר כאן לייבם הראשונה כשכבר חלץ לשניה אתי בעלמא למיעבד איפכא שאינה חששא גדולה כ"כ שלא יטעו להתיר השניה שלא הותרה מתחלה בשביל שנתיר הראשונה שהותרה אבל באו לימלך בפנינו מתחלה יש לגזור כיון שהיו הצרות עצמן יכול לבא לידי קלקול ומשני ולא מתייבמות קתני דליכא דין ייבום כלל אפי' קדם וחלץ כבר לשניה ופריך ולימא ליה שמא ימות וכו' ויעמיד המשנה כמ"ד אין זיקה דלדידיה ודאי אפילו קדם וחלץ לשניה דליכא למיחש טפי באלו יבמות מ"מ אסור לייבם ראשונה שאם נתיר כאן לייבם אחר חליצה יבוא בעלמא לייבם ברישא דלא מסקי אדעתייהו טעמא דלמא אדמייבם חד מיית אידך שאין זה טעם ידוע ועוד אר"י דיש לפרש בענין אחר ולימא ליה דלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא ואפי' חלץ כבר מעצמו לשניה אסרינן ראשונה ליבם דלמא אתי למישרי בעלמא שניה נמי כשקדם וחלץ לראשונה אבל במיתת שניה לא שייך למיגזר כי האי גוונא ומשני ולא מתייבמות קתני דליכא דין ייבום כלל אפילו מתה שניה ופריך ולימא ליה גזירה שמא ימות ולהכי אסרה מתני' אפילו מתה שניה דאי שריא לייבם בשני יבמים אחר מיתת שניה יבא להתיר בלא מיתה אבל ר' יוחנן לא איירי אלא ביבם אחד דביבם אחד לא אתי להתיר בלא מיתה דאם כן היה מבטל מיד מצות יבמין אבל בשני יבמין דאין מבטל מיד אלא דגזירה שמא ימות אידך ויבוא לטעות ולייבם וחזר בו ר"י מפירוש זה דביבם א' נמי קתני במתני' ולא מתייבמות דמשמע דליכא דין ייבום כלל ואפי' מתה שניה דקתני לקמן ג' אחין ב' מהן נשואין ב' אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות: