Back
Yevamot
Daf 121bשֶׁמָּא חַבָּר הוּא. וְתַנָּא קַמָּא אַגַּב אִיצְצָא מַזְּקִי לֵיהּ.
that perhaps he is a charmer [ ḥabbar ]
RASHI
שמא חבר הוא יודע ללחוש:
אגב איצצא שדוחקן כשעומד עליהם. אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינם רעבים ואין אוכלין אותו:
תָּנוּ רַבָּנַן: נָפַל לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ – מְעִידִין עָלָיו, לְיוֹרָה מְלֵאָה יַיִן וְשֶׁמֶן – מְעִידִין עָלָיו. מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא אָמְרוּ: שֶׁל שֶׁמֶן – מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַבְעִיר. שֶׁל יַיִן – אֵין מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. אָמְרוּ לוֹ: תְּחִלָּתוֹ מְכַבֶּה וְסוֹפוֹ מַבְעִיר.
The Sages taught: If one fell into a blazing furnace,
RASHI
ליורה מלאה יין ושמן מרותחת על האור:
שהוא מבעיר כשנפל אדם לתוכו וניתז השמן על האור ומבעירו יותר ויותר ולא שבתה רתיחת היורה וצמקו רגליו ולא יכול לצאת ומת:
מפני שהוא מכבה כשניתז על האור כיבהו. ואע"פ שלא יכול לצאת לא מת שהיורה נתקררה לאחר זמן ששבתו רתיחותיה כשכבה האש:
וסופו מבעיר דרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחלתה:
TOSAFOT
אמרו לו תחלתו מכבה וסופו מבעיר אית דגרסי לעיל ליורה מלאה יין ושמן אין מעידין עליו והוי האי תנא שלישי ולספרים דגרסי לעיל מעידין עליו הוי תנא קמא וכן פר"ח דתנא דסיפא לא פליג אתנא קמא אלא מפרש טעמא דמילתיה:
אָמַר רַבִּי מֵאִיר ״מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּפַל לַבּוֹר הַגָּדוֹל״ וכו׳. תַּנְיָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים. מַאי מַעֲשֵׂה נִסִּים? אִילֵימָא דְּלָא אָכֵיל וְלָא אִישְׁתֵּי – וְהָכְתִיב ״וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ״!
§ The mishna stated that Rabbi Meir said: An incident occurred involving a certain individual who fell into the Great Cistern
RASHI
מעשה נסים אפילו אינו מת מחמת המים היה לו למות מחמת דבר אחר:
TOSAFOT
אין מזכירין מעשה נסים תימה לר"י והא קאמר לעיל נפל לגוב אריות אין מעידים עליו וכן מים שאין להם סוף וי"ל דאינו ממש מעשה נסים אלא יש לתלות שאינם רעבים ובמים שאין להם סוף יש לתלות בדף של ספינה וגל טורד ומיהו יש בירושל' נפל לגוב של אריות אין מעידין עליו שמא נעשה לו נס כדניאל נפל לכבשן של אש אין מעידין עליו חוששין שמא נעשה לו נס כחנניה מישאל ועזריה רוצה לומר שנפל באש וברח לו מן האש בשום ענין ור' מאיר חולק אברייתא דלעיל:
אֶלָּא דְּלָא נָיֵים. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים״ – מַלְקִין אוֹתוֹ, וְיִישַׁן לְאַלְתַּר.
The Gemara answers: Rather, the miraculous element is that he did not sleep during those three days, as Rabbi Yoḥanan said: If one says: I hereby take on an oath that I will not sleep for three days,
וְרַבִּי מֵאִיר מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רַב כָּהֲנָא: כֵּיפֵין עַל גַּב כֵּיפֵין הָווּ. וְרַבָּנַן: דְּשֵׁישָׁא הָווּ. וְרַבִּי מֵאִיר: אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מַסְרִיךְ וְנָיֵים פּוּרְתָּא.
The Gemara asks: And according to Rabbi Meir, what is the reason this was not a miraculous incident? The Gemara answers that Rav Kahana said: There were several levels of arches built on top of other arches within the Great Cistern, and he supported himself on the arches and slept. And the Rabbis said that they were made of marble and it was impossible to hold onto them and sleep. And Rabbi Meir assumed that it is inconceivable that he didn’t grasp some part of an arch for a short time and sleep a little, and therefore this incident does not qualify as a miracle.
RASHI
כיפין על גבי כיפין כיפין כמין בנינים ואולמות ונשען עליהן וישן:
דשישא הוי וחלקין ומעומד אין אדם ישן:
מסריך מתחזק ונדבק עליהן מעט:
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁנָּפְלָה לַבּוֹר הַגָּדוֹל, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה, אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם, שְׁלִישִׁית, אָמַר לָהֶם: עָלְתָה.
The Sages taught: An incident occurred involving the daughter of Neḥunya the well digger,
RASHI
חופר שיחין לעולי רגלים ומים מתכנסים בהן והיו שותין הן ובהמתן:
שלום שעדיין יכולה לחיות וכן בשניה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות אמר להן עלתה לה שידוע היה לו שלא תמות שם כדלקמן דבר שהיה מתעסק בו אותו צדיק אביה לא יכשל בו זרעו:
אָמַר לָהּ: בִּתִּי, מִי הֶעֱלָךְ? אָמְרָה לוֹ: זָכָר שֶׁל רְחֵלִים נִזְדַּמֵּן לִי, וְזָקֵן מַנְהִיגוֹ. אָמְרוּ לוֹ: נָבִיא אַתָּה? אָמַר לָהֶם: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהַצַּדִּיק מִתְעַסֵּק בּוֹ – יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ?!
When she came to Rabbi Ḥanina ben Dosa, he said to her: My daughter, who pulled you up from the cistern? She said to him: A male sheep,
RASHI
של רחלים זה אילו של יצחק:
זקן אחד מנהיגו זה אברהם:
נביא אתה לידע שלא תמות:
מתעסק בו בטורח עשייתו:
אָמַר רַבִּי אַבָּא: אַף עַל פִּי כֵן מֵת בְּנוֹ בְּצָמָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״ – מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, רַבִּי חֲנִינָא אֲמַר: מֵהָכָא ״אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו״.
Rabbi Abba said: Even so, the son of Neḥunya the well digger died of thirst, and the merit of his father, who attended to the water supply, did not protect him, as is stated: “And around Him it storms [ nisara ] mightily” (Psalms 50:3), which teaches that the Holy One, Blessed be He, is exacting with His surroundings,
RASHI
אע"פ כן מת בנו של ר' נחוניא בצמא שכך דרכו של מקום לדקדק עם החסידים:
וסביביו נשערה לשון חוט השערה. עם סביביו עם צדיקים ההולכים אחריו:
TOSAFOT
אף על פי כן מת בנו בצמא מכל מקום לא הוי דבר שנצטער בו הצדיק שלא עשה הבור:
מתני׳ אֲפִילּוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת ״מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי״ – דַּיּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים ״הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפּוֹד וְלִקְבּוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי״, בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין.
Even if one heard from the women,
RASHI
מתני' אפילו שמע מן הנשים שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן:
דיו ויכול לילך להעיד ולהשיא את אשתו:
בין שהוא מתכוין לעדות:
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין, וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין – אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת.
Rabbi Yehuda ben Bava says: With regard to a Jew who offers this information, it may be relied upon even if he intends for his statement to be considered formal testimony. However, with regard to a gentile, if he intended to testify, his testimony is not considered valid testimony. His statement is relied upon only when he does not intend to state it as formal testimony.
גמ׳ וְדִלְמָא לָא אָזְלֵי? אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: דְּקָאָמְרִי ״הֲרֵינוּ בָּאִין מִלִּסְפּוֹד וּמִלִּקְבּוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי״.
With regard to relying on what children said, that they are going to eulogize and bury so-and-so, the Gemara asks: Perhaps they will not go; perhaps they only assumed that the individual would die, but in the end he didn’t. The Gemara answers: Rav Yehuda said that Shmuel said: It is referring to a situation where the children say: We are coming from eulogizing and burying so-and-so.
TOSAFOT
הרי אנו באין מלספוד כו' ומתני' הכי פירושא הרי אנו הולכין לביתינו שבאנו מלספוד:
וְדִלְמָא קַמְצָא בְּעָלְמָא שְׁכֵיב לֵיהּ, וְאַסִּיקוּ לֵיהּ עַל שְׁמֵיהּ? דְּקָאָמְרִי: כֵּן, וְכֵן רַבָּנַן הָווּ הָתָם. כֵּן, וְכֵן סַפְדָּנֵי הָווּ הָתָם.
The Gemara asks: Since they are children, perhaps it was merely a grasshopper with which they played that died, and they brought iShe t out as if to its funeral, calling it by the name of the individual suspected to be dead, and their statement should not be considered valid proof of his death. The Gemara answers: It is referring to a situation where the children say: Such and such rabbis were there; such and such eulogizers were there, so that it is clear that they were referring to an event that truly occurred.
RASHI
גמ' קמצא בעלמא חגב או נמלה המיתו התינוקות והעלו לה שם איש פלוני כדרך שהתינוקות משחקין:
״וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין״ וכו׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר, אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד – עֵדוּתוֹ עֵדוּת. הֵיכִי יָדְעִינַן? אָמַר רַב יוֹסֵף: בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר ״אִישׁ פְּלוֹנִי מֵת, הַשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ״ – זֶהוּ נִתְכַּוֵּין לְהַתִּיר: ״מֵת״ סְתָם – זֶהוּ נִתְכַּוֵּין לְעֵדוּת.
§ It was taught in the mishna: With regard to a gentile, if he intended to testify, his testimony is not considered valid testimony. Rav Yehuda said that Shmuel said: They taught this only in a case where he intended to permit the woman to remarry through his testimony, but if he merely intended to testify
RASHI
אבל נתכוין להעיד ולא להתיר את אשתו:
עדותו עדות ותנשא אשתו:
אִיתְּמַר נַמִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר, אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד – עֵדוּתוֹ עֵדוּת. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאוֹשַׁעֲיָא בְּרַבִּי, שֶׁהִתִּירָם עִם שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵנִים? אָמַר לָהֶם: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְהַתִּיר, אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְהָעִיד – עֵדוּתוֹ עֵדוּת, וְלֹא הוֹדוֹ לוֹ חֲכָמִים.
This was also stated by other amora’im . Reish Lakish said: They taught this only when one intended to permit the woman to remarry, but if he merely intended to testify about the man’s death, his testimony is considered valid testimony. Rabbi Yoḥanan said to him: Didn’t such an incident occur involving Rabbi Oshaya the Distinguished, who permitted women to marry based upon the testimony of gentiles while he was with eighty-five Elders? He said to the Elders: They taught that one may not rely upon a gentile’s testimony only when he intended to permit the woman to remarry, but if he merely intended to testify about the man’s death, his testimony is considered valid testimony. But the Rabbis did not concur with him on this, and they maintained that one may not rely upon the testimony of a gentile at all.
אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי ״וּבְגוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין – אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת״ הֵיכִי מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ? בְּמֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ. כִּי הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: ״מַאן אִיכָּא בֵּי חִיוָּאי, מַאן אִיכָּא בֵּי חִיוָּאי? שְׁכֵיב חִיוָּאי!״ וְאַנְסְבָהּ רַב יוֹסֵף לִדְבֵיתְהוּ. הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: ״וַוי לֵיהּ לְפָרָשָׁא זְרִיזָא דַּהֲוָה בְּפוּמְבְּדִיתָא דִּשְׁכֵיב״! וְאַנְסְבָהּ רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵימָא רָבָא, לִדְבֵיתְהוּ.
The Gemara asks: But, if that is so, what about that which is taught in the mishna: With regard to a gentile, if he intended to testify, his testimony is not considered valid testimony, which implies that if the gentile does not intend to testify, his statement may be relied upon? How can you find a case where one would rely on his statement? The Gemara answers: One may rely on a gentile’s statement when he speaks offhandedly,
RASHI
היכי משכחת לה דלא נתכוין להעיד ולא להתיר:
חיואי שם האיש:
מאן איכא בי חיואי מי מאנשי ביתו של בית חיואי שישמע דברי דשכיב חיואי:
לפרשא זריזא גבור חיל וישראל היה:
הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל: ״מַאן אִיכָּא בֵּי חָסָא, טָבַע חָסָא״? אֲמַר רַב נַחְמָן: הָאֱלֹקִים! אָכְלוּ כַּוְורֵי לְחָסָא. מִדִּיבּוּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אָזְלָא דְּבֵיתְהוּ דְּחָסָא וְאִינַסְּבָא, וְלָא אָמְרוּ לָהּ וְלָא מִידֵי. אֲמַר רַב אַשִׁי: שְׁמַע מִינָּהּ, הָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה – הָנֵי מִילֵּי לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אִי נָסֵיב – לָא מַפְּקִינַן לָהּ מִינֵּיהּ.
§ There was also a certain gentile who was going around saying: Who is from the house of Ḥasa?
RASHI
מדיבוריה דרב נחמן דאמר אכלוה כוורי ולא אמר מי יתן שיעלה וינצל אזלא דביתהו ואינסבא:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַנְסְבָהּ רַב נַחְמָן לִדְבֵיתְהוּ. אֲמַר: חָסָא גַּבְרָא רַבָּה אִיתֵיהּ, אִם אִיתָא דִּסְלִיק – קָלָא אִית לֵיהּ לְמִילְּתָא. וְלָא הִיא, לָא שְׁנָא גַּבְרָא רַבָּה לָא שְׁנָא לָאו גַּבְרָא רַבָּה, דִּיעֲבַד – אִין, לְכַתְּחִלָּה – לָא.
There are those who say that Rav Naḥman actually issued a ruling and allowed his wife to marry. He said: Ḥasa is a great man; if it was so that he emerged from the water the incident would have generated publicity. Since nothing was heard from Ḥasa in a long while, it can be assumed that he died. The Gemara comments: That is not so. It is not different if he is a great man and it is not different if he is not a great man. If a woman remarried based on testimony that her husband drowned in an endless body of water, after the fact, yes, she may remain married, but she may not remarry ab initio .
הַהוּא גּוֹי דַּהֲוָה קָאָמַר לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל: קְטוֹל אַסְפַּסְתָּא וּשְׁדֵי לְחֵיוַאי בְּשַׁבְּתָא, וְאִי לָא – קָטֵילְנָא לָךְ כִּדְקָטֵילְנָא לִפְלוֹנִי בַּר יִשְׂרָאֵל, דַּאֲמָרִי לֵיהּ: בַּשֵּׁיל לִי קְדֵירָה בְּשַׁבָּת, וְלָא בַּשֵּׁיל לִי, וּקְטִילְתֵיהּ. שָׁמְעָה דְּבֵיתְהוּ, וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּאַבַּיֵי. שָׁהֵיתָא
The Gemara relates that a certain gentile said to a Jew: Harvest the fodder and give it to my animals on Shabbat, and if not, I will kill you like I killed so-and-so
RASHI
קטול אספסתא ושדי קצוץ שחת לבהמותי:
שמעה דביתהו דההוא דאמר עובד כוכבים עליה קטילתיה ואתת לקמיה דאביי: