Back
Yevamot
Daf 117aתָּא שְׁמַע: אָמְרָה ״מֵת בַּעֲלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת חָמִי״ – תִּנָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתוּבָּה, וַחֲמוֹתָהּ אֲסוּרָה. מַאי טַעֲמָא חֲמוֹתָהּ אֲסוּרָה, לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: לָא בַּעְלָהּ מָיֵית וְלָא חָמִיהָ מָיֵית, וְהָא דְּקָאָמְרָה הָכִי – לְקִלְקוּלָא לַחֲמוֹתָהּ הוּא דְּקָמִיכַוְּונָא,
Come and hear a resolution to this dilemma. If she said: My husband died and afterward my father-in-law died, she may marry and take her money from the marriage contract, and her mother-in-law is prohibited to remarry; she is not deemed credible to testify for her mother-in-law, as already stated. The Gemara clarifies: What is the reason that her mother-in-law is prohibited to remarry? Is it not because we say: Perhaps her husband did not really die, and she is still her mother-in-law, and her father-in-law did not die either, and the reason that she says this statement is that she intends to ruin her mother-in-law?
RASHI
חמותה הבאה לאחר מכאן מהו אם יבמה היא ולא אם בעלה ושמא סופה להיות חמותה מי נאמנת לומר מת בעליך והתייבמי לבני או חלצי והנשאי לאחר:
מי מסקה הך אם יבם אדעתה דלמא מיית בעל ונפלה קמי יבם ברה וקאכלה לגירסנא ומתכוונת לקלקלה מעכשיו כדי שלא תתייבם עוד לבנה או לא. ואע"ג דצרה הבאה לאחר מיכן פשיט לן כדאמר במתני' ויבמתה דהיינו משום צרות העתידות לבא התם הוא דצערא דגופה הוא ומסקא אדעתה טפי אבל שנאת חמותה לכלה מחמת ממון הוא ולא מסקא אדעתה כולי האי או לא:
TOSAFOT
לאו משום דאמרינן לא בעלה מת ולא חמיה מת ומ"מ מתירים אותה לינשא כיון דחזיא דחמותה אסורה אף היא לא מקלקלה נפשה וא"ת מה יש לחוש מכל מקום נתיר לחמותה כשנשאת הכלה דהשתא לא תיתי ותצטער שהרי לא תחזור להיות כלתה וי"ל דמכל מקום יש לחוש פן תנשא חמותה קודם שתנשא הכלה והיא מתכוונת לכך ונמצאת שאסרה את חמותה ולכך לא רצו חכמים להתירה אפילו כשתנשא הכלה:
סָבְרָה: לְבָתַר שַׁעְתָּא לָא תֵּיתֵי תִּצְטָעֲרַן.
The Gemara elaborates. She reasons: Later, when the husbands arrive, she will not come back and trouble me, because if the mother-in-law relies on this testimony and remarries she will no longer be able to return to her original husband, and she will be out of her daughter-in-law’s life. This shows that there is a concern that a daughter-in-law might lie in order to prevent future family relationships from coming into being. Similarly, a woman should be suspected of lying with regard to her future daughter-in-law.
RASHI
אמרה מת בעלי ואח"כ מת חמי רבותא אשמועינן דאע"ג דאמרה ברישא מת בעלי ונמצא שאין זו חמותה והרי היא לה כנכרית אפי' הכי לא מהימנא אדאמרה מת חמי וחמותה אסורה מ"ט הא לאו חמותה היא אלא משום דאמרי הך לאו בעלה מיית ועדיין זו חמותה ולא חמיה מיית וזו כלתה מתכוונה לקלקלה ואע"ג דהשתא הרי בנה של זו במדינת הים ואין אמו אצלו לדבר לו על כלתה דברים רעים אפ"ה מסקא כלה אדעתה לקלקלה מעכשיו כי היכי דלבתר שעתא כשישוב בעלי ובעלה תדחה לחרפות ולא תיתי לטרדן וה"ה לחמותה הבאה לאחר מיכן דהא נמי אחר מיכן הוא:
דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּרָגֵישׁ לָהּ צַעֲרָא.
The Gemara rejects this suggestion. Perhaps it is different there, as the daughter-in-law has already felt oppressed by her
TOSAFOT
דלמא שאני התם דרגש לה צערה ה"ה דה"מ למימר שאני התם דלא מסקא אדעתה שמא ימות בעלה אבל כלה יכולה לידע שיבא בעלה וממללא לברה מילי עילויה אי נמי משוי אותם הגמרא לפי שאין דבר ברור כל כך שיחזור בעלה ממדינת הים:
מתני׳ עֵד אוֹמֵר: ״מֵת״, וְנִשֵּׂאת, וּבָא אֶחָד וְאָמַר: ״לֹא מֵת״ – הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא. עֵד אוֹמֵר: ״מֵת״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת – תֵּצֵא. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״מֵת״ וְעֵד אוֹמֵר: ״לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת – תִּנָּשֵׂא.
If one witness says: The man died,
RASHI
דרגש לה צערא כבר הרגישה כלה זו בצער שמצערתה חמותה ושנאה ישנה היא אבל בחמותה לאחר מיכן שמעולם לא היתה חמותה לא תפשוט:
TOSAFOT
עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת תצא אבל אחד ואחד בזה אחר זה לא תצא אבל לא תנשא שנים אומרים מת ואחד אומר לא מת אע"פ שלא נשאת תנשא אחד ואחד בבת אחת לא תנשא ובזה אחר זה מותרת להנשא מה"ת אי לאו משום לזות שפתים:
גמ׳ טַעֲמָא – דְּנִשֵּׂאת, הָא לָא נִשֵּׂאת – לֹא תִּנָּשֵׂא, וְהָאָמַר עוּלָּא: כֹּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם!
The Gemara infers: The reason in the case of one witness contradicted by another witness is that she already married;
TOSAFOT
הא לא נשאת לא תנשא והא אמר כו' קשה לר"י דבפרק ב' דכתובות (דף כב: ושם) גבי מילתיה דרבי יוחנן דשנים אומרים מת כו' משמע דמילתיה דעולא איירי בדיעבד אבל לכתחלה מודה דלא תנשא משום דרב אסי הסר ממך עקשות פה וי"ל דהכא דייק הכי טעמא דנשאת משום הכי לא תצא הא לא נשאת לא תנשא ואם נשאת תצא דהכי משמע דוקא נשאת לא תצא הא לא נשאת לא תנשא ואם נשאת תצא משום הכי פריך מדעולא וא"ת והיכי משני התירוה לינשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהיתירה הראשון משמע ותנשא לכתחלה ויש לומר דודאי לכתחלה לא תנשא ולא תצא מהיתירה הראשון היינו לענין דאם נשאת לא תצא וסיפא דע"א אומר מת ואחד אומר לא מת הרי זו לא תנשא איירי בבת אחת ואפי' נשאת תצא וא"ת ור' יוחנן בפ"ב דכתובות (ג"ז שם) מאי קמ"ל מתני' היא וי"ל דר' יוחנן אתא לאשמועינן דלכתחלה לא תנשא משום דרב אסי ור"י אומר דפריך משום דמשמע ליה הא לא נשאת לא תנשא מדאורייתא מדקאמר תצא ולא קתני הולד ממזר ועוד מדקתני סיפא עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת לא תנשא משמע דהיינו בבת אחת ואי מדרבנן אפילו בזה אחר זה נמי וא"ת דהכא משמע דעולא לא איירי אלא בזה אחר זה דהיינו בהתירוה לינשא ובפ' מי שקינא (סוטה לא: ושם) משמע דאיירי עולא בכל ענין בין בבת אחת בין בזה אחר זה דתנן התם עד אחד אומר נטמאת ועד אחד אומר לא נטמאת היתה שותה כו' דדייק בגמ' טעמא דהאי מכחיש אבל לא מכחיש עד אחד נאמן מה"מ כו' ופריך כיון דמדאורייתא עד אחד מהימן אידך היכי מצי להכחיש ליה והאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים אלא אמר עולא תני לא היתה שותה ור' חייא אמר היתה שותה ולרבי חייא קשה מתני' לעולא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה משמע דעולא נמי איירי בבת אחת כמו בזה אחר זה ולכך צריך להגיה ולא משני כדמשני רבי חייא ומיהו י"ל דעולא לא איירי אלא בזה אחר זה אלא שנראה לו דוחק להעמיד המשנה בבת אחת משום דמשמע ליה דאיירי נמי בזה אחר זה ועוד אמר ר"י דאפילו איירי עולא בכל ענין ה"מ התם דמדאורייתא עד אחד מהימן בסוטה כדנפקא ליה התם מועד אין בה אבל הכא גבי אשה דלא מהימן אלא מדרבנן לא חשיב כשנים אלא בזה אחר זה ואע"ג דיש חלוק בין דאורייתא בין דרבנן מייתי מדעולא דנראה לו דחשיב כשנים בזה אחר זה בדרבנן כמו בדאורייתא בבת אחת:
הָכִי קָאָמַר: עֵד אֶחָד אוֹמֵר: ״מֵת״, וְהִתִּירוּהָ לְהִנָּשֵׂא, וּבָא אֶחָד וְאָמַר: ״לֹא מֵת״ – לֹא תֵּצֵא מֵהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן.
The Gemara answers that this is what the mishna said: If one witness says: He died, and they permitted her to marry based on his testimony, and one other witness later came and said: He did not die, she does not leave her initial, permitted state, i.e., the permission she was granted to remarry is still in force, and she may marry ab initio .
RASHI
הרי כאן שנים הרי הוא חשוב כשנים:
״עֵד אוֹמֵר: מֵת״. פְּשִׁיטָא, דְּאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם! לֹא צְרִיכָא, בִּפְסוּלֵי עֵדוּת, וּכִדְרַבִּי נְחֶמְיָה.
§ The mishna taught that if one witness says: He died, and two come and say: He did not die, she must leave her new husband. The Gemara asks: This is obvious, as the statement of one witness has no standing in a place where it is contradicted by two witnesses. The Gemara answers: No, it is necessary in a case of people disqualified from giving testimony.
RASHI
לא תצא מהיתירה הראשון ודוקא התירוה קודם שיבא עד שני המכחישו אבל בא קודם שיתירוה מודה עולא דלא סמכינן אקמא דאכתי לא אחשביניה כתרי:
TOSAFOT
לא צריכא בפסולי עדות והא דאמר בפרק מי שקינא (סוטה לא: ושם) תנן עד אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת היתה שותה הא חד וחד אינה שותה תיובתא דרבי חייא וליטעמיך אימא סיפא שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא נטמאת כו' אלא בפסולי עדות כו' ואמאי לא מוקי רישא בפסולי עדות מטעם דפריך הכא פשיטא וי"ל דניחא ליה לאקשויי מסיפא כיון דמשכח לה אי נמי דרישא דהתם כיון דעד אחד נאמן מן התורה הוי כתרי ותרי ואי מכחשי אהדדי לא היתה שותה אבל הכא תקנתא דרבנן היא:
דְּתַנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד – הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת, וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד.
As it is taught in a baraita that Rabbi Neḥemya says: Wherever you find that the Torah relies on one witness, follow the majority of opinions, even if they are disqualified. And the Sages established the testimony of two women against one man in this case like the testimony of two men against one man, i.e., the testimony of the two witnesses negates the earlier testimony of a single witness. The mishna is teaching that even if the first witness was qualified to give testimony, his account is negated by the statements of the two disqualified witnesses who contradicted him.
RASHI
עד אומר מת ובאו עדים ואמרו לא מת פשיטא דמודי עולא דלגבי תרי חשיב כחד ובטל ולא אמרינן תרי ותרי נינהו:
בפסולי עדות ואע"ג דשנים שאמרו לא מת נשים היו הרי עד ראשון בטל אצלן ואיצטריך לאשמועינן כי האי גוונא:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כָּל הֵיכָא דַּאֲתָא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר מֵעִיקָּרָא – אֲפִילּוּ מֵאָה נָשִׁים כְּעֵד אֶחָד דָּמְיָין. אֶלָּא כְּגוֹן דַּאֲתַאי אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא,
And if you wish, say: Anywhere that a qualified witness came initially and testified that he died, even if one hundred women came and contradicted his account, they are considered like one witness, and cannot negate his testimony. However, here it is speaking of a case where a woman came initially
RASHI
כל מקום שהאמינה תורה עד אחד אין שם תורת עדות כי היכי דחד חשיב פסולי עדות נמי חשיבי הלכך הלך אחר רוב דעות ואין עליך לבדוק אם כשרים אם פסולים:
ועשו שתי נשים באיש אחד שתי נשים שהכחישו עד אחד ואמרו לא מת כשני אנשים באיש אחד שהראשון בטל ואפילו ניסת תצא:
וְתָרְצָהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד – הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת, וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד – כְּפַלְגָּא וּפַלְגָּא דָּמֵי.
The Gemara explains: And you can explain the ruling in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya as follows: Rabbi Neḥemya says: Wherever you find that the Torah relies on one witness, e.g., in testimony concerning a woman’s missing husband, follow the majority of opinions, and they established two women against one woman like two men against one man. However, in a case involving two women against one man, the latter of whom is a qualified witness, this is like half against half, i.e., they are equal. The testimony of two women has no advantage over that of one male witness, who is considered like two witnesses in testimony concerning a missing husband.
RASHI
כל היכא דאתא ע"א כשר מעיקרא והתירוה על פיו אפילו מאה נשים כעד אחד דמיין וכי היכי דעד אחד בטל דאמרינן ראשון הרי הוא כשנים ואין דבריו של אחרון במקום שנים מאה נשים נמי בטלים לגביה ובכי האי גוונא לא אשמועינן מתני' דתצא אלא מתני' דקתני אף על פי שנשאת תצא כגון דאתאי אשה מעיקרא ונשאת על פיה ואשמועינן מתני' דתצא ע"פ שתי נשים הבאות אחרי כן ולא מוקמינן קמייתא במקום עד כשר ואע"ג דאחשבינה כתרי למישרייה על פומה:
״שְׁנַיִם אוֹמְרִים: מֵת״ וכו׳ מַאי קָמַשְׁמַע לָן, בִּפְסוּלֵי עֵדוּת וּכִדְרַבִּי נְחֶמְיָה, דְּאָזֵיל בָּתַר רוֹב דֵּעוֹת – הַיְינוּ הָךְ!
§ The mishna taught: If two witnesses say: He died,
RASHI
כפלגא ופלגא בעד אחד אומר מת והתירוה לינשא ובא אחר ואמר לא מת דאמר במתני' לא תצא מהיתירה הראשון:
מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּעוֹת לְחוּמְרָא, אֲבָל לְקוּלָּא לָא, קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara answers. This case is also necessary, lest you say that when we follow the majority of opinions, this is only when it leads to a stringency, but when this principle would lead to a leniency, to permit her to marry based on the majority of opinions, we do not follow the majority opinion. Therefore, the mishna teaches us that there is no difference in this regard, as the majority of opinions is accepted whether this leads to a lenient or a stringent outcome.
מתני׳ אַחַת אוֹמֶרֶת: ״מֵת״, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: ״לֹא מֵת״, זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת: ״מֵת״ – תִּנָּשֵׂא, וְתִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ. וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת: ״לֹא מֵת״ – לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ.
If two women who were married to the same man come forward, and one of them says that the husband died, and the other one says he did not die,
RASHI
לחומרא כגון מציעתא דקתני תצא:
אַחַת אוֹמֶרֶת: ״מֵת״ וְאַחַת אוֹמֶרֶת: ״נֶהֱרַג״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּמַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִנָּשְׂאוּ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵין קַיָּים – יִנָּשְׂאוּ. עֵד אוֹמֵר: ״מֵת״ וְעֵד אוֹמֵר: ״לֹא מֵת״,
If one wife says: He died in a normal manner, and the other one says: He was killed,
RASHI
מתני' אחת אומרת מת שתי נשים צרות הבאות ממדינת הים אחת אומרת מת בעלי וצרתה אומרת לא מת:
TOSAFOT
ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו דודאי אחת מהן שקרנית ואולי שתיהם אומרות שקר כי לא ידעו אמתת הדברים ואיכא מאן דאמר בגמ' דר"מ פליג ברישא ואיכא נמי הכחשה ולא תנשא והא דלא נקט פלוגתייהו ברישא משום דהוה אמינא דבסיפא מודה:
[הואיל] וזו וזו מודות שאין קיים אבל המכחשת ואומרת קיים אותה לא תנשא דרישא מיתוקמא כוותייהו: