Back
Yevamot
Daf 109aוַאֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָתְיָא ״רְדִיפָה״ ״רְדִיפָה״, כְּתִיב הָכָא ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ״ וּכְתִיב הָתָם ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״ בַּהֲפָרַת נְדָרִים – כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה, וְהַמְקַיְּימוֹ כְּאִילּוּ הִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן.
And Rabbi Abbahu said: It is derived by verbal analogy from the terms pursuit and pursuit.
RASHI
וא"ר אבהו במסכת קידושין:
אתיא רדיפה רדיפה תשלום שכר גדול להבאת שלום שאוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כגמילות חסדים דכתיב בהו ימצא חיים צדקה בעולם הבא וכבוד בעולם הזה:
כאילו בנה במה בשעת איסור הבמות דחוטא הוא דכתיב (דברים כ״ג:כ״ג) וכי תחדל לנדור וגו' הא לא תחדל יהיה בך חטא:
כאילו הקריב קרבן שעבר עליו שתי עבירות אלא ילך אצל חכם ויתירנו כדי שלא יהא רגיל בכך:
TOSAFOT
אתיא רדיפה רדיפה אבל מדכתיב לעיל מי האיש החפץ חיים וגו' לא מצי דייק דדלמא קאי אכולא פרשתא נצור לשונך מרע סור מרע ועשה טוב וגו' דהיינו כל התורה כולה אי נמי הכא כתיב צדקה חיים וכבוד דלא הוה נפקא לן מההוא קרא בפ"ק דקידושין (דף מ.) דאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא:
הנודר כאילו בנה במה י"מ דנפקא לן חדלה חדלה כתיב הכא וכי תחדל לגדור וכתיב התם חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב ואמר בפ"ק דברכות (דף יד. ושם) אל תקרי במה אלא במה וג"ש דחדלה דריש בפרק ד' נדרים (נדרים דף כב.) אמר שמואל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע אמר ר' אבהו מאי קראה כתיב הכא וכי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז:
וְיִתְרַחֵק מִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מִן הַמֵּיאוּנִין – דִּלְמָא גָּדְלָה וּמִיחַרְטָא בָּהּ; מִן הַפִּקְדוֹנוֹת – בְּבַר מָתָא, דְּבֵייתֵיהּ כִּי בֵּייתֵיהּ דָּמֵי; מִן הָעֵרָבוֹן – בְּעַרְבֵי שֶׁלְּצִיּוֹן,
And one should distance himself from three things: From refusals, as perhaps she will grow up and regret her decision, and it will turn out that she refused a husband who was suitable for her. From deposits entrusted to him by an inhabitant of the same city, as he will treat the bailee’s home as his home.
RASHI
בבר מתא לא יקבל פקדון מבן עירו:
דבייתיה כי בייתיה דמי שרגיל אצלו ויטול את שלו ויחזור ויתבענו:
שלציון שם מקום שמניחין הלוה ותופסין הערב לישנא אחרינא שלציון קוראין שם הערבון על שם נוטריקון שלוף דוץ שולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב:
דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר״ – רָעָה אַחַר רָעָה תָּבֹא לִמְקַבְּלֵי גֵּרִים וּלְעַרְבֵי שֶׁלְּצִיּוֹן וּלְתוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה. מְקַבְּלֵי גֵּרִים – כְּרַבִּי חֶלְבּוֹ דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת בָּעוֹר.
As Rabbi Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “He who serves as a guarantor for a stranger shall suffer evil; but he who hates those who shake hands is secure” (Proverbs 11:15)? This means: Evil after evil will befall those who accept converts, and Sheltziyyon guarantors, and one who confounds himself in matters of halakha . The Gemara clarifies. Evil will befall those who accept converts: This is in accordance with the opinion of Rabbi Ḥelbo. As Rabbi Ḥelbo says: Converts are difficult for the Jewish people like a leprous sore on the skin.
RASHI
רע ירוע רעה אחר רעה:
כי ערב זר המערב זרים גרים בישראל והנכנס בערבון נמי משמע:
ולתוקע עצמו סיפא דקרא ושונא תוקעים בוטח וכולה מפרש לה:
תוקע עצמו לדבר הלכה שאומר הריני שונה ואיני מקיים ואקבל שכר למוד:
קשים גרים שאין בקיאין בדקדוקי מצות ולמדין ישראל ממעשיהן:
כספחת לישנא דקרא נקט ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב (ישעיהו י״ד:א׳):
TOSAFOT
רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק (סנהדרין צט:) וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה ובריש פרק במה מדליקין (שבת לא.) שגייר הלל אותו שאמר גיירני על מנת שתשימני כ"ג ואותו דעל מנת שתלמדני כל התורה כולה ואע"פ שלא היו מתאמצין להתגייר יודע היה הלל בהן שסופם להיות גרים גמורים כמו שעשה לבסוף:
עַרְבֵי שֶׁלְּצִיּוֹן – דְּעָבְדֵי שְׁלוֹף דּוֹץ. תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה – דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ תּוֹרָה – אֵין לוֹ תּוֹרָה. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה – אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה,
Evil shall befall Sheltziyyon guarantors because they practice: Pull out, thrust in. That is, they pull out the borrower and thrust the guarantor in his place as the one responsible for the loan. Evil befalls one who confounds himself in matters of halakha , as it is taught in a baraita : Rabbi Yosei says: Anyone who says he has no Torah, has no Torah. The Gemara asks: Is this not obvious? Rather, anyone who says he has nothing other than Torah, has nothing other than Torah.
RASHI
דוץ לשון תיקוע כדאמר דצה שלפה (שבת דף נ:):
אין לו תורה אינו עוסק בתורה:
אין לו תורה אין מקבל שכר למוד:
אלא תורה ואין מקיים:
הָא נַמִי פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דַּאֲפִילּוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ. מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רַב פַּפָּא: אָמַר קְרָא ״וּלְמַדְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם״, כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּעֲשִׂיָּה יֶשְׁנוֹ בִּלְמִידָה, כָּל שֶׁאֵינוֹ בַּעֲשִׂיָּה אֵינוֹ בִּלְמִידָה.
The Gemara asks: But isn’t this also obvious? One does not receive more reward than he deserves. Rather, it means that he does not even have Torah. What is the reason? Rav Pappa said: The verse states: That you may learn them and perform them, which is an abridged version of the verse “Hear, O Israel, the statutes and the ordinances that I speak in your ears this day, that you may learn them, and take care to perform them” (Deuteronomy 5:1). The verse teaches that anyone who is engaged in performing mitzvot is engaged in Torah study, while anyone not engaged in performing mitzvot is not engaged in Torah study; the Torah study of one who wishes only to immerse himself in his studies without fulfilling the mitzvot is not considered to be fulfilling even the mitzva of Torah study.
RASHI
אפילו תורה אפי' שכר לימוד אין לו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִיתוּ מֵעִיקָּרָא: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה – אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה, לָא צְרִיכָא דְּקָא מַגְמַר לְאַחֲרִינֵי וְאָזְלֵי וְעַבְדֵי. מַהוּ דְּתֵימָא אִית לֵיהּ אַגְרָא לְדִידֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן.
And if you wish, say: Actually, it is as you initially said: Anyone who says he has nothing other than Torah has nothing other than Torah. Rather, this statement is necessary with regard to one who teaches others and they go and perform the mitzvot. Lest you say that there is reward for him in it, Rabbi Yosei teaches us that since that person engaged in Torah study without the intention of observing the mitzvot himself, he does not receive a reward for the mitzvot that he taught others and which they performed.
RASHI
ואיבעית אימא כדמעיקרא אין לו אלא תורה ודקאמרת האי נמי פשיטא לא צריכא כו':
אית ליה אגרא דעשיה:
TOSAFOT
מהו דתימא אית ליה אגרא תימה דאמרי' בפרק בתרא דיומא (דף פז.) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו ומפרש טעמא התם שלא יאמרו הרב בגיהנם ותלמידו בגן עדן ועוד קשה לר"י הרי אחר דר"מ למד לפניו ואפ"ה יצא לתרבות רעה ושמא היכא שהוא רע מתחלה קודם שמלמד אחרים התם לא שייך האי טעמא אבל היכא שהיה טוב מתחלה אז ודאי אין חטא בא על ידו ואחר מתחלתו היה רע כדאמר בחגיגה (דף טו:) שכלי זמר לא פסק מתוך ביתו וגם ספרי צדוקים היו נושרים מחיקו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, תּוֹקֵעַ עַצְמוֹ לִדְבַר הֲלָכָה – בְּדַיָּינָא דְּאָתֵי דִּינָא לְקַמֵּיהּ, וְגָמַר הֲלָכָה וּמְדַמֵּי מִילְּתָא לְמִילְּתָא, וְאִית לֵיהּ רַבָּה וְלָא אָזֵיל מַשְׁאִיל,
And if you wish, say that one who confounds himself in matters of halakha is referring to a judge who had a case come before him, and he learned the tradition about a ruling in a similar case, and he likens one matter to the other in order to reach a conclusion; and he has a teacher nearby but he does not go and ask him. This is inappropriate, as judges must be very careful not to err in judgment.
RASHI
וגמר הלכה יודע הלכה שאין דומה לדין הבא לפניו כל כך ומדמי מילתא למילתא ולא משאיל לרביה. והיינו תוקע שסומך ונשען על ההלכה שהוא יודע:
דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּין עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת לוֹ בֵּין יְרֵיכוֹתָיו, וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת״ – מִפַּחַד שֶׁל גֵּיהִנָּם שֶׁדּוֹמָה לְלַיְלָה.
As Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: A judge should always view himself as if a sword were placed
RASHI
גיבורים דיינים:
שלשלמה שהשלום שלו:
מטתו בית המקדש ששם לשכת הגזית:
TOSAFOT
ששים גבורים סביב לה פירש בקונטרס [הכא] ובסנהדרין (דף ז.) דאלשכת הגזית קאי וקשה דה"ל למימר ע' או ע"א אלא י"ל דאששים ריבוא ישראל קאי:
אחוזי חרב משמע ליה מזויינין בדין כדדרשינן בסנהדרין (דף לו.) מויחגור דוד חרבו שדנו לנבל בסנהדרין ואע"ג דבתורה כתיב חגור חרבך על ירך גבור (תהילים מ״ה:ד׳):
״רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מֵיאֲנָה״ וכו׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַב: מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר קִידּוּשֵׁי קְטַנָּה מִיתְלָא תְּלוּ, וְכִי גָּדְלָה גָּדְלֵי בַּהֲדָהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא בָּעַל,
§ It was taught in the mishna that Rabban Gamliel says: If the minor refuses of her own accord, her refusal is valid. And if not, she should wait until she reaches majority, whereupon her marriage is valid by Torah law, and the widowed adult sister shall be exempt from levirate marriage due to her status as the sister of a wife. Rabbi Elazar raised a dilemma to Rav: What is Rabban Gamliel’s reasoning? Is it because he holds that the betrothal of a minor girl is in suspension and when she reaches majority, the betrothal reaches majority, i.e., is fully realized, with her?
RASHI
מאי טעמא דר' גמליאל דאמר כשתגדיל זו תצא זו בולא כלום:
גדלי בהדה ואע"ג דלא בעל דניקדשה השתא מ"מ משגדלה תפסי קידושי מעיקרא ואיגלי מילתא למפרע דזיקה דהך לא כלום הוא:
TOSAFOT
וכי גדלה גדלי בהדה ואע"ג דלא בעל ואפי' סבירא לן מקדש אחות יבמה לא נפטרה יבמה מ"מ היכא שהקידושין היו באים ממילא נפטרה יבמה מעצמה:
אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹת יְבָמָה, נִפְטְרָה יְבָמָה וְהָלְכָה לָהּ, אִי בָּעַל אִין, אִי לָא בָּעַל – לָא?
Or perhaps, is it because he holds that when a yavam betroths the sister of his yevama , causing the yevama to be forbidden to him, the yevama is exempt and is released even though her levirate bond came first? If he engaged in sexual intercourse with his betrothed after she reached majority, then yes, the yevama is exempt as a forbidden relative, because only then does Rabban Gamliel consider the betrothal to be fully realized, but if he did not engage in intercourse with his betrothed, then the yevama is not exempt from levirate marriage.
RASHI
או דלמא קידושין קמאי לא כלום נינהו ומשום קידושין דבעילה דמשגדלה נפקא הך יבמה. ואע"ג דזיקה קודמת לקידושין קסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה דאתי קידושי ומבטלי לזיקה:
אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ טַעֲמָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹת יְבָמָה, נִפְטְרָה יְבָמָה וְהָלְכָה לָהּ, אִי בָּעַל אִין, אִי לָא בָּעַל – לָא.
Rav said to him: This is Rabban Gamliel’s reasoning: Because he holds that in the case of one who betroths the sister of his yevama , the yevama is exempt and is released, then if he engaged in sexual intercourse with the sister after she reached majority then yes, the yevama is exempt from levirate marriage, but if he did not engage in intercourse with the sister after she reached majority, the yevama is not exempt.
אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמִינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אֲמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַקְּטַנָּה – קִידּוּשֶׁיהָ תְּלוּיִין. מַאי תְּלוּיִין, לָאו כִּי גָּדְלָה גָּדְלֵי בַּהֲדָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא בָּעַל?!
Rav Sheshet said: I say that Rav said this halakha when he was dozing and lying down, as it is difficult. As it is taught in a baraita : In the case of one who betroths a minor girl, her betrothal is in suspension. What does it mean that it is in suspension? Is it not that when she reaches majority, the betrothal reaches majority with her and is fully realized even if he did not have intercourse with her after she reached majority?
אֲמַר לֵיהּ רָבִין בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: הָא מִילְּתָא דִּקְטַנָּה מִיתְלָא תַּלְיָא וְקַיְּימָא: אִי בָּעַל – אִין, אִי לָא בָּעַל – לָא. דְּאָמְרָה: הוּא עָדִיף מִינַּאי וַאֲנָא עָדִיפְנָא מִינֵּיהּ.
Ravin, son of Rav Naḥman, said to Rav Sheshet: This matter, that the betrothal of a minor girl
RASHI
מיתלא תלי כל ימי קטנות ספק יבעול משתגדיל ותהיה אשתו ספק לא יבעול ולא סמכה דעתה:
דאמרה איהו עדיף מינאי ויוציאני בגט בעל כרחי:
ואנא עדיפנא מיניה וכל זמן שארצה אצא במיאון על כרחו:
TOSAFOT
הוא עדיף מינאי פירוש שיכול להוציאני בגט בעל כרחי ואנא עדיפא מיניה שאוכל למאן בו כל זמן שלא בעל והיינו דוקא מן התורה יכולה למאן אבל מדרבנן אין יכולה משהביאה ב' שערות דתנן בפ' בא סימן (נדה נב.) עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות והיינו אפילו לא בעל דבבעל לא הוה פליג רבי יהודה עד שירבה השחור על הלבן כדאמר התם בגמרא דמודי רבי יהודה בבעל:
וְסָבַר רַב: אִי בָּעַל – אִין, אִי לָא בָּעַל – לָא? וְהָא אִיתְּמַר, קְטַנָּה שֶׁלֹּא מֵיאֲנָה וְהִגְדִּילָה וְעָמְדָה וְנִשֵּׂאת, רַב אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִשֵּׁנִי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: צְרִיכָה גֵּט מִשֵּׁנִי,
The Gemara asks: But does Rav truly think that only if he has intercourse with her after she becomes an adult, then yes, her betrothal is realized, but if he did not engage in intercourse with her, then no, it is not realized? Wasn’t it stated that with regard to a minor who had not refused her husband and reached majority, and then went and married another, Rav said: She does not require a bill of divorce from the second man, as she is fully married to the first and consequently her second marriage is invalid? And Shmuel said: She does require a bill of divorce from the second man, as it is uncertain whether her second marriage is valid.