Back
Ta'anit
Daf 6bהַנּוֹדֵר עַד הַגְּשָׁמִים, מִשֶּׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
In the case of one who vows to prohibit from himself a type of benefit until the rains,
RASHI
הנודר עד הגשמים דאמר קונם אם אהנה מדבר זה עד הגשמים:
עד שתרד רביעה שניה בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ואין קורין גשמים לראשונה עד שתרד שניה שמכאן ואילך מקולקלות הדרכים ומאוסות מפני הגשמים ל"א עד הגשמים משמע תרי דהיינו רביעה שניה:
רַב זְבִיד אָמַר: לְזֵיתִים. דִּתְנַן: מֵאֵימָתַי כָּל אָדָם מוּתָּרִין בְּלֶקֶט, בְּשִׁכְחָה, וּבְפֵאָה? מִשֶּׁיֵּלְכוּ הַנָּמוֹשׁוֹת. בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת? מִשֶּׁיֵּלְכוּ עֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ. בְּזֵיתִים? מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
Rav Zevid said: The time of the second rainfall is also significant with regard to a halakha that deals with olives, as we learned in a mishna: From when is any person permitted to collect gleanings, forgotten sheaves, and pe’a ,
RASHI
כל אדם אפילו העשירים:
פרט לא תפאר אחריך (דברים כד) לא תטול תפארתו ממנו:
משילכו הנמושות בשדה דמכאן ואילך נתייאשו שאר העניים לפי שיודעין אם נשאר לקט שכחה ופאה נמושות נטלום:
נמושות לשון ממשש:
משילכו עניים בכרם ויבאו כלומר שלקטו וחזרו ובאו פעם שניה והשתא מסחי דעתייהו עניים:
משתרד רביעה שניה דעד ההיא שעתא לקטו הכל:
מַאי נָמוֹשׁוֹת? אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סָבֵי דְּאָזְלִי אַתִּיגְרָא. רֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר: לָקוֹטֵי בָּתַר לָקוֹטֵי.
Incidentally, the Gemara asks: What is the meaning of the term for searchers, namoshot ? Rabbi Yoḥanan said: It is referring to elders who walk with a staff [ atigra ].
RASHI
דאזלי אתיגרא הולכין בנחת ומעייני טפי מחזיק בפלך (שמואל ב ג) מתרגמא אתיגרא:
לקוטי בתר לקוטי עני מוליך בנו אחריו שמכאן ואילך פוסקים שאר עניים מללקוט:
TOSAFOT
דאזלי אתיגרא פי' שהולכים במקלות ונשענים עליהם ואמר דתרגומא מחזיק בפלך דכתיב גבי יואב הוי באתיגרא:
רַב פַּפָּא אֲמַר: כְּדֵי לְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת, דְּאָמַר מָר: מְהַלְּכִין כָּל אָדָם בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
Rav Pappa said that the time of the second rainfall is significant so that one can know until when it is permitted to walk on the permitted paths
RASHI
ה’ג רב פפא אמר לשבילי הרשות כלומר שיש רשות מב"ד לעוברי דרכים לקצר שבילן לילך בשדות:
בשבילי הרשות פי' בדרך שעשוי דרך השדות והכרמים:
עד שתרד רביעה שניה שמכאן ואילך גדלה התבואה וקשה לה דישת הרגל דאמר מר בפרק מרובה בתנאים שהתנה יהושע מהלכין בשבילי הרשות וכו':
TOSAFOT
בשבילי הרשות פי' בדרך שעשוי דרך השדות והכרמים:
עד שתדר רביעה שניה מכאן ואילך מזקי להו:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לְבַעֵר פֵּירוֹת שְׁבִיעִית, דִּתְנַן: עַד מָתַי נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית? עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that the time of the second rainfall is significant for determining when to remove the produce of the Sabbatical Year from one’s possession. As we learned in a mishna: Until when may one derive benefit and burn the straw and the hay of the Sabbatical Year?
RASHI
בתבן וקש של שביעית ספיחים שגדלו בשביעית דיש בהן איסור שביעית או תבואה שגדלה בשביעית לאחר שנכנסה:
TOSAFOT
עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית פירוש בשנה שמינית וכו' וס"ל כמ"ד ספיחי זרעים מותרים ולר' עקיבא דאמר ספיחי זרעים אסורים מקרא דהן לא נזרע ולא נאסוף כדמפרש במסכת פסחים פרק מקום שנהגו (פסחים דף נא:) צ"ל דמוקי לה ולבהמתך ולחיה וגו' בספיחי אילנות ולאו דוקא תבואה קאמר אלא כגון תבואת הכרם דהיינו אילנות אבל ספיחי זרעים אסורים:
מַאי טַעֲמָא? דִּכְתִיב: ״וְלִבְהֶמְתֶּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ״. כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת בַּשָּׂדֶה, הַאֲכֵל לִבְהֶמְתְּךָ בַּבַּיִת. כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה, כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת.
The Gemara asks: What is the reason that one must remove the produce of the Sabbatical Year from one’s possession? The Gemara answers: As it is written with regard to the Sabbatical Year: “And for your cattle and for the beasts in your land all its increase shall be for food” (Leviticus 25:7). This verse indicates that as long as a beast, i.e., a non-domesticated animal, is able to find and eat produce in the field,
RASHI
כלה לחיה מן השדה לשון זכר כמו (בראשית י״ח:כ״א) עשו כלה כלומר כלה האוכל:
כלה לבהמתך כמו כלה בחימה כלה ואינימו (תהילים נ״ט:י״ד) ומשירדה רביעה שניה מכאן ואילך אין תבן וקש בשדות שהגשמים עושין אותן זבל:
אֲמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מַאי לְשׁוֹן רְבִיעָה? דָּבָר שֶׁרוֹבֵעַ את הַקַּרְקַע, כִּדְרַב יְהוּדָה. דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה: מִיטְרָא בַּעְלָהּ דְּאַרְעָא הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב, כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ, וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ״.
§ The Gemara returns to the subject of rain. Rabbi Abbahu said: What is the meaning of the term for rainfall, revia ? It is referring to a matter that penetrates [ rove’a ], i.e., which causes the earth to bear fruit. This is in accordance with the opinion of Rav Yehuda, as Rav Yehuda said: Rain is the husband of the earth, as it is stated: “For as the rain comes down and the snow from heaven, and returns not there, except it waters the earth, and makes it give birth and sprout” (Isaiah 55:10). This verse indicates that rain fructifies the earth in the manner of a husband and wife.
RASHI
והולידה כאדם שמוליד:
וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד בְּקַרְקַע טֶפַח. שְׁנִיָּה כְּדֵי לָגוֹף בָּהּ פִּי חָבִית. אָמַר רַב חִסְדָּא: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ כְּדֵי לָגוֹף בָּהֶן פִּי חָבִית אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם ״וְעָצַר״.
And Rabbi Abbahu further said: For rainfall to be considered the first rainfall it must be sufficient to enter the ground and saturate it to a depth of one handbreadth. The second rainfall must be sufficient that the soil is moistened enough to seal the opening of a barrel with its mud.
RASHI
גשמים ברביעה ראשונה אם באין כל כך שנימס הקרקע יפין הן ואין צריך להתענות:
לגוף בה פי חבית ששותת מן המים עד שנעשה תיחוח כל כך שיכול לעשות מגופת חבית בלא תוספת מים:
אין בהם משום ועצר אין זו קללה של ועצר את השמים:
וְאָמַר רַב חִסְדָּא: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ קוֹדֶם ״וְעָצַר״ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם ״וְעָצַר״.
And Rav Ḥisda said: Rain that falls early in the day, prior to the recitation of Shema , which includes the verse: “And He will close up
RASHI
קודם ועצר קודם זמן ק"ש דכתיב ביה ועצר את השמים אע"פ שלא יהיה רוב גשמים:
אֲמַר אַבַּיֵי: לָא אֲמָרָן אֶלָּא קוֹדֶם ״וְעָצַר״ דְּאוּרְתָּא, אֲבָל קוֹדֶם ״וְעָצַר״ דְּצַפְרָא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם ״וְעָצַר״. דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה בַּר יִצְחָק: הָנֵי עֲנָנֵי דְּצַפְרָא לֵית בְּהוּ מְשָׁשָׁא, דִּכְתִיב: ״מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, אֶפְרַיִם? מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ, יְהוּדָה? וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר״ וגו׳.
Abaye said: We said this only if the rain fell during the day, prior to the recitation of “and He will close up” of the evening Shema . However, if a small amount of rain falls prior to the recitation of “and He will close up” of the morning Shema , this rain could still constitute an expression of “and He will close up.” As Rav Yehuda bar Yitzḥak said: These morning clouds
RASHI
אבל ירדו קודם ועצר דצפרא יש בהן משום ועצר הואיל ולא ירדו ביום ואין יפין לעולם:
לית בהו מששא ואין שנתן מתברכת:
וחסדכם כענן בקר שאין בו ממש:
TOSAFOT
לא אמרן אלא קודם ועצר דאורתא כלומר שירדו גשמים קודם ק"ש של ערבית אבל קודם של שחרית יש בהם משום ועצר כדאמר רב שמואל בר רב יצחק:
אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: וְהָא אָמְרִי אֱינָשֵׁי: בְּמִפְתַּח בָּבֵי מִיטְרָא, בַּר חַמָּרָא, מוֹךְ שַׂקָּךְ וּגְנֵי! לָא קַשְׁיָא. הָא דִּקְטִיר בְּעִיבָא; הָא דִּקְטִיר בַּעֲנָנֵי.
Rav Pappa said to Abaye: But people say the well-known maxim: When the gates, i.e., doors, are opened in the morning and there is rain, donkey-driver, fold your sack
RASHI
מיטרא במיפתח בבי אם יורדין בבקר כשפותחין הפתחים יקפל החמר שמוכר תבואה את שקו ליכנס לישן מפני שהשנה מתברכת ויהיה שובע בעולם ולא ישתכר במכירת תבואתו אלמא יפין הן:
דקטיר בעיבא אם נתקשרו שמים בעננים עבים ולא קלושים אין בהם משום ועצר:
דקטיר בעננא שהיא קלושה מעב אין בו ממש:
אֲמַר רַב יְהוּדָה: טָבָא לְשַׁתָּא דְּטֵבֵת אַרְמַלְתָּא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּלָא בַּיְירִי תַּרְבִּיצֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּלָא שָׁקֵיל שׁוּדְפָנָא. אִינִי? וְהָאֲמַר רַב חִסְדָּא: טָבָא לְשַׁתָּא דְּטֵבֵת מְנַוַּולְתָּא! לָא קַשְׁיָא. הָא דַּאֲתָא מִיטְרָא מֵעִיקָּרָא; הָא דְּלָא אֲתָא מִיטְרָא מֵעִיקָּרָא.
§ Rav Yehuda said: It is good for the year when the month of Tevet is a widower, i.e., when it features no rainfall. The Gemara explains: Some say that this is so that the gardens [ tarbitzei ]
RASHI
טבא לשתא אשריה כלומר טובה יש לשנה דטבת ארמלתא שאין גשמים יורדין בה להרביע את הארץ:
איכא דאמרי דלא ביירי תרביצי אותן מקומות שמרביצין בהן תורה אינן בורות מפני שהדרכים יפין הן והולכין התלמידים ממקום למקום ללמוד תורה ל"א לא ביירי תרביצי גנות שאינן גדילין על רוב מים כגון כרשינין:
לא שקיל שודפנא אין השדפון נאחז ומתדבק בתבואה:
מנוולתא שהדרכים מנוולים בטיט מפני הגשמים:
הא דאתא מיטרא מעיקרא שירדו הגשמים בזמנן במרחשון וירדו אף בטבת רעים הן שכבר די לעולם בגשמים של מרחשון:
דלא אתא מיטרא מעיקרא טבא לשתא דטבת מנוולתא לשון אחר הא דאתא מיטרא מעיקרא טבא דמנוולתא:
TOSAFOT
איכא דאמרי לא ביירי תרביצי שאין הגנות ריקים מזרעים:
וְאָמַר רַב חִסְדָּא: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ עַל מִקְצָת מְדִינָה וְעַל מִקְצָת מְדִינָה לֹא יָרְדוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם ״וְעָצַר״. אִינִי? וְהָכְתִיב: ״וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעוֹד שְׁלֹֹשָה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר״ וגו׳. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁתֵּיהֶן לִקְלָלָה!
And Rav Ḥisda also said: Rain that fell on one part of a country and did not fall on another part of the country does not constitute a fulfillment of the verse: “And He will close up the heavens.” The Gemara raises an objection: Is that so? But isn’t it written: “And I have also withheld the rain from you, when there were yet three months to the harvest; and I would cause it to rain upon one city, and caused it not to rain upon another city; one piece was rained upon, and the piece upon which it did not rain withered” (Amos 4:7). And Rav Yehuda said that Rav said: Both the area that receives rain and the area that does not receive rain are cursed. This statement indicates that rain that falls on only part of a country is a curse.
RASHI
אין בהם משום ועצר דאותן של קצת מדינה שירדו להן גשמים מוכרין לאחרים:
ואמר רב יהודה אמר רב שתיהן לקללה אותן שירדו ואותן שלא ירדו מפני שרוב גשמים קלקלו את תבואתם:
לָא קַשְׁיָא. הָא דַּאֲתָא טוּבָא; הָא דַּאֲתָא כִּדְמִבָּעֵי לֵיהּ. אֲמַר רַב אַשִׁי: דַּיְקָא נַמִי, דִּכְתִיב: ״תִּמָּטֵר״, תְּהֵא מְקוֹם מָטָר. שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara answers: This is not difficult. This, Rav Yehuda’s statement, is referring to a case when excessive rain falls in one part of the country and causes damage; whereas that, Rav Ḥisda’s statement, is referring to a situation when the requisite amount of rain falls
RASHI
הא דאיכא מיטרא טובא יותר מדאי שתיהן לקללה:
כדמבעי ליה אין בהם משום ועצר שקצת מדינה תספק לקצת מדינה:
תמטר תהא מקום מטר כלומר יותר מדאי:
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה.
Rabbi Abbahu said: From when does one recite a blessing over rain?
RASHI
מאימתי מברכין על הגשמים בפרק הרואה (ברכות נד.) אמרינן על הגשמים אומר הטוב והמטיב והתם (דף נט.) פרכינן הך ברכה דתקון לה רבנן ומשנינן לה הא דחזא מיחזא והא דשמע משמע:
חתן לקראת כלה שירדו כל כך שכשהטפה נופלת יוצאה אחרת ובולטת כנגדה מפי מורי ל"א שהשווקין מקלחין מים שוק מקלח וזה מקלח כנגדו:
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, ה׳ אֱלֹהֵינוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן מְסַיֵּים בָּהּ הָכִי: אִילּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו כו׳, עַד: אַל יַעַזְבוּנוּ רַחֲמֶיךָ, ה׳ אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ. בָּרוּךְ רוֹב הַהוֹדָאוֹת.
The Gemara asks: What blessing does one recite over rain? Rav Yehuda said that Rav said: We thank you, O Lord our God, for each and every drop that You have made fall for us. And Rabbi Yoḥanan concludes the blessing as follows: If our mouth were as full of song as the sea, and our tongue with singing like the multitude of its waves, etc. And one continues with the formula of the nishmat prayer recited on Shabbat morning, until: May Your mercy not forsake us, O Lord our God, and You have not forsaken us. Blessed are You, O Lord, to Whom abundant thanksgivings are offered.
רוֹב הַהוֹדָאוֹת וְלֹא כָּל הַהוֹדָאוֹת? אֲמַר רָבָא: אֵימָא: אֵל הַהוֹדָאוֹת. אֲמַר רַב פַּפָּא: הִלְכָּךְ
The Gemara asks: Why does the blessing specify abundant thanksgivings
RASHI
רוב ההודאות כלומר רוב ההודאות אתה קורא להקב"ה ולא כל ההודאות והכי משמע ברוך אתה ברוב ההודאות ולא בכל אלא כך חותם בא"י אמ"ה אל ההודאות דמשמע כל ההודאות: