Back
Ta'anit
Daf 3bדְּלָא מִיעֲצַר. וְכִי מֵאַחַר דְּלָא מִיעֲצַר, אֵלִיָּהוּ אִשְׁתַּבּוּעֵי לָמָּה לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ טַל בְּרָכָה נַמִי לָא אָתֵי. וְלִיהַדְרֵיהּ לְטַל דִּבְרָכָה! מִשּׁוּם דְּלָא מִינְכְּרָא מִילְּתָא.
is not withheld, and therefore it continued even during this time of drought. The Gemara asks: And since dew is not withheld, why did Elijah swear
RASHI
ולא מיעצר לעולם אפילו באותן שנים:
אישתבועי למה ליה אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי הא לא נעצר:
אפילו טל דברכה שיצמיח שום צמח:
וליהדריה לטל דברכה ולימא ואתנה טל ומטר:
דלא מינכרא מילתא דהא טל הוה מעיקרא ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה דאי הוה אומר ואתנה טל ומטר היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר:
אֶלָּא, רוּחוֹת מְנָא לָן דְּלָא מִיעַצְרִי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: דַּאֲמַר קְרָא ״כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה׳״ מַאי קָאָמַר לְהוּ? אִילֵימָא הָכִי קָאָמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דִּבְדַרְתִּינְכוּ בְּאַרְבַּע רוּחֵי דְּעָלְמָא, אִי הָכִי ״כְּאַרְבַּע״? בְּאַרְבַּע מִיבָּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת – כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.
The Gemara asks: However, with regard to winds,
RASHI
אלא דמכניפנא לכו מד' רוחי עלמא לא גרסינן דהא פרשתי אתכם כתיב בקרא ואיכא למימר דגרס ליה והכי משתמע קרא כי מד' רוחות השמים שפרשתי אתכם משם אקבצכם ואריכות לשון בעלמא הוא דלא כתיב קיבוץ בקרא:
כשם שא"א לעולם בלא רוחות שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות:
בלא ישראל שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל והכי אמר קרא כי כד' רוחות השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים שנאמר (ירמיהו לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הִלְכָּךְ: בִּימוֹת הַחַמָּה, אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ – אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Rabbi Ḥanina said: Therefore, since wind and dew are always present, if during the summer one recited: He makes the wind blow,
RASHI
בימות החמה מניסן עד החג:
משיב הרוח אין מחזירין אותו דבלאו הכי לא מיעצר:
מוריד הגשם מחזירין אותו דמיעצר וכיון דבעא אמיטרא לא התפלל תפלתו כהוגן וחוזר לראש הברכה ואומרה בלא מוריד הגשם לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר:
TOSAFOT
בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מוריד הגשם מחזירין אותו אבל אם דילג שלא אמר לא גשם ולא טל אין מחזירין ובימות הגשמים לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו אכן אם אמר מוריד הטל בימות הגשמים אין מחזירין ואם ספק אם הזכיר אם לאו אם אינו זכור שלא אמר שום דבר בימות הגשמים כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הוא אומר ומחזירין מספק כל ל' יום וכן זכרנו ומי כמוך וכתוב לחיים שאומרים מן הכסה עד יום הכפורים מספק מחזירין ירושלמי בשם רבי חנינא היה שייך בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשמים מחזירין אותו והתניא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר לא דמי ההוא דמצלי ומיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל ומפרש רבינו נתנאל טוב כשאינו מזכיר לא גשם ולא טל מכשהוא מזכיר גשם לפי שהגשמים סימן קללה בימות החמה היה שייך בטל לא הזכיר לא טל ולא גשם אין מחזירין אותו והדין להפך במוריד הגשם דאמר בירושלמי בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורות גשמים מחזירין בההוא דלא הזכיר כלל לא טל ולא מטר ומשם הר"ם שאין לומר בימות החמה משיב הרוח דהא אמר רבי חנינא בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו מכלל דלכתחילה אין לאומרו ומשום הכי אמר הר"י בשם א"ז לעולם בין בימות החמה בין בימות הגשמים מוריד הטל דלעולם לא אתי לידי ספק אמר ספק לא אמר והיכא דלא מזכיר בגבורות מזכיר בשומע תפלה דהכי קאמר בירושלמי ומה שאלה שהיא מדוחק אומר בש"ת הזכרה שהיא מרווח לא כ"ש וכי היכי דשואלין בש"ת הוא מזכיר בש"ת ואפילו הזכיר קודם שומע תפלה אינו אומר עד שיגיע לש"ת והיכא דלא אמר בשומע תפלה אי נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לש"ת ואי לא חוזר לראש בין לא אמר מוריד הגשם ובין לא אמר ותן טל ומטר (ומחזירין) וכן הפסק והני מילי ביחיד אבל שליח צבור פסק רבינו יהודה דאין מחזירין לפי דאין מחזירין שליח צבור אלא משום ג' דברים מתחיית המתים ומבונה ירושלים ומברכת ולמלשינים משום דנראה ככופר שמעתי מפי רבי שלמה לא דמי מצלי ומיקל למאן דלא מצלי ולא מיקל פירוש מיקל כמו מקלל כלומר שאין מחזירין אם לא אמר ותן טל ומטר:
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, לֹא אָמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ – אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, לֹא אָמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר מַעֲבִיר הָרוּחַ וּמַפְרִיחַ הַטַּל – אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.
Conversely, in the rainy season, if one did not recite: He makes the wind blow, we do not require him to return to the beginning, because the wind blows regardless. If one did not recite: He makes the rain fall, we require him to return and repeat the blessing. And not only that, but even if one mistakenly recited: He removes the wind and lifts the dew, i.e., that there should be no wind or dew, we do not require him to return and repeat the blessing, because wind and dew are always present.
RASHI
מעביר הרוח שלא ינשב:
ומפריח הטל שלא ירד:
אין מחזירין אותו דלא מיעצרי:
תָּנָא: בְּעָבִים וּבְרוּחוֹת לֹא חִיְּיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר, וְאִם בָּא לְהַזְכִּיר – מַזְכִּיר. מַאי טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּלָא מִיעַצְרִי.
It was taught in a similar baraita : With regard to clouds and with regard to wind, the Sages did not obligate one to mention them, but if one wishes to mention them, he may mention them. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers, as above: Because clouds and winds are constant and are not withheld.
RASHI
בעבים מקשר עבים:
וְלָא מִיעַצְרִי? וְהָתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ – מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אַתָּה אוֹמֵר מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַמָּטָר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ – הֲרֵי מָטָר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מִקַיֵּים ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ – מִן הֶעָבִים וּמִן הָרוּחוֹת.
The Gemara asks: And are they not withheld? But didn’t Rav Yosef
RASHI
למימרא דלא מיעצרי לפיכך לא חייבוהו להזכיר:
קַשְׁיָא רוּחוֹת אַרוּחוֹת, קַשְׁיָא עָבִים אַעָבִים! עָבִים אַעָבִים לָא קַשְׁיָא; הָא – בְּחָרְפֵּי, הָא – בְּאַפְלֵי,
The Gemara summarizes its question: This is difficult due to the contradiction between the statement about wind in the first baraita and the statement about wind in the second baraita , and is similarly difficult due to the contradiction between the statement about clouds in the first baraita and the statement about clouds in the second baraita . The Gemara answers: The contradiction between one statement about clouds and the other statement about clouds is not difficult, as this first baraita is referring to early clouds that precede the rain, which come whether or not rain actually falls, whereas this second baraita is referring to late clouds,
RASHI
בחרפי עבים בכירות הבאים לפני המטר אינן עצורות:
באפלי הבאות מאוחרות לאחר המטר דשניות למטר הן כדלקמן ובהנהו כתיב ועצר וכיון דאין כולם נעצרות לא חייבו להזכיר:
TOSAFOT
הא בחרפי פי' הא דאמר נעצרים היינו בחריפי כלומר בפירות המתבכרות וכו' אבל באפלי במאוחרות לא מיעצרי:
רוּחוֹת אַרוּחוֹת לָא קַשְׁיָא; הָא בְּרוּחַ מְצוּיָה, הָא – בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה חַזְיָא לְבֵי דָרֵי! אֶפְשָׁר בְּנַפְוָותָא.
Likewise, the contradiction between the first statement about wind and the second statement about wind is not difficult, as this first baraita is referring to a typical wind, which is never withheld, while this second baraita is referring to an atypical wind, which may be withheld. The Gemara asks: An atypical wind is fit for winnowing grain on the threshing floor. Since this wind is also a necessity, one should pray for it as well. The Gemara answers: Since it is possible to winnow grain with sieves when there is no wind, there is no great need for these winds.
RASHI
שאינה מצויה כתיב ועצר ואפ"ה לא חייבוהו להזכיר דסגי ליה במצויה רוחות לא מצי לתרוצי הא בחרפי הא באפלי דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר כגון רוח מצויה:
רוח שאינה מצויה נמי חזיא לבי דרי לגורן לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר:
אפשר בנפוותא וו"ן בלע"ז בנפה וכברה:
TOSAFOT
רוחות ארוחות לא קשיא הא ברוח וכו' וה"ה דמצי לשנויי הא בחריפי הא באפלי אלא שפיר קא משני ליה הא ברוח מצויה וכו':
תָּנָא: הֶעָבִים וְהָרוּחוֹת שְׁנִיּוֹת לַמָּטָר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: דְּבָתַר מִיטְרָא. לְמֵימְרָא דְּמַעַלְיוּתָא הִיא? וְהָכְתִיב ״יִתֵּן ה׳ אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר״ וְאָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא!
§ It was taught in a baraita : Clouds and winds are so significant that, in terms of their benefit, they are secondary only to rain.
RASHI
שניות כמעט שמועילות כמטר עצמו:
מאי היא אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר:
אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא עבים ורוחות שלאחר המטר:
זיקא ל"ג הכא:
יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו':
מאי היא אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר:
זיקא דבתר מיטרא שהרוח מעלה אבק אחר הגשמים ונדבק בתבואה:
TOSAFOT
שניות למטר שניות במעלה כדאמרי אינשי משנה למלך:
לָא קַשְׁיָא; הָא – דַּאֲתָא נִיחָא, הָא – דַּאֲתָא רַזְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא – דְּמַעֲלֶה אָבָק, הָא דְּלָא מַעֲלֶה אָבָק.
The Gemara answers: This is not difficult, since this first statement of Ulla is referring to beneficial wind that comes gently,
RASHI
ה"ג הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא כשירד בנחת אינו מעלה אבק:
רזיא בכח ולא גרסינן ואי בעית אימא הא והא כו' אלא ה"ג הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק והיינו הך:
TOSAFOT
הא דאתא ניחא פי' כשיורדות בנחת חשובה כאן ברזיא כלומר בחוזק ואז אינה טובה:
וַאֲמַר רַב יְהוּדָה: זִיקָא דְּבָתַר מִיטְרָא – כְּמִיטְרָא, עִיבָא דְּבָתַר מִיטְרָא – כְּמִיטְרָא, שִׁימְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא – כִּתְרֵי מִטְרֵי. לְמַעוּטֵי מַאי? לְמַעוּטֵי גִּילְהֵי דְּלֵילְיָא, וְשִׁמְשָׁא דְּבֵינִי קָרְחֵי.
And on a related topic, Rav Yehuda said: Wind that blows after rain is as beneficial to the earth as rain itself. Clouds that appear after rain are as beneficial as rain, while sunlight that follows after rain
RASHI
כמיטרא שניות למטר כדקתני בתוספתא:
למעוטי מאי מאחר דכולהו כמיטרא מאי קמעטינן דהוי בתריה ולא הוי כמיטרא:
גילהי דליליא אישלושטר"א בלע"ז בגילהי הוה קאי במס' (פסחים דף יג.) ורוב גילהי בליליא שכיח:
וביומא שמשא דביני קרחי שבין העבים שנראה במקום אחד אורה ובמקום אחר מעונן כקרח שיש לו שערות במקום אחד וקרחה במקום אחר:
TOSAFOT
גילהי דליליא פי' זריחת הלילה שקורין לנישו"ר בלע"ז:
ושמשא דביני קרחי פי' כמו דבר קרחה שמכאן ומכאן יורדין הגשמים והשמש זורח באמצע זה השמש לא מעלי:
אֲמַר רָבָא: מַעֲלֵי תַּלְגָּא לְטוּרֵי כְּחַמְשָׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ״.
On a related note, Rava said: Snow is as beneficial to the mountains as five rainfalls to the earth of the plains, as it is stated: “For He says to the snow: Fall on the earth,
RASHI
מעלי תלגא לטורי וכ"ש לבקעה אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן ועוד שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם כמים הוא אבל בהרים קרוי שלג:
כחמשה מיטרי לארעא דהכי משמע קרא כי לשלג יאמר הוא ארץ כשיאמר לשלג הוה ארץ הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות והרי יש כאן חמשה:
וַאֲמַר רָבָא: תַּלְגָּא – לְטוּרֵי, מִטְרָא רַזְיָא – לְאִילָנֵי, מִטְרָא נִיחָא – לְפֵירֵי,
And on the same topic, Rava said: Snow brings benefits to the mountains; strong rain provides benefits to trees; light rain brings benefit to fruit;
RASHI
מיטרא ניחא שיורד בנחת יפה לפירות התבואה: